מלחמה באיראן עשויה להביא אפילו את דונלד טראמפ להעריך את האנרגיה המתחדשת והנקייה שהוא כל כך שונא. טראמפ קרע לגזרים את כל הסובסידיות הממשלתיות לאנרגיה מתחדשת, ביטל פרויקטים ופיטר מדענים שעסקו בנושא. הוא עשה הכל מטעם חברות הנפט, שמימנו חלקים גדולים מקמפיין הבחירה שלו לקדנציה שנייה בבית הלבן.
ועכשיו, טראמפ יוצא למלחמה נגד מדינה רעה עם הרבה נפט והכל יכול להתלקח במהרה.
לפי הדיווחים בבלומברג וסוכנויות ידיעות של העולם הערבי, איחוד האמירויות הערביות וקטאר מנהלות מאחורי הקלעים מאמצי שכנוע מול דונלד טראמפ להגביל את משך הפעולה הצבאית נגד איראן. לפי הדיווח, שתי המדינות פועלות להקים קואליציה רחבה שתחתור לסיום דיפלומטי מהיר של העימות, מחשש להסלמה אזורית ולזעזוע ממושך בשוקי האנרגיה.
הערכה פנימית בקטאר הזהירה כי שווקי הגז הטבעי עלולים להגיב בחדות אם נתיבי השיט באזור יישארו משותקים מעבר לאמצע השבוע הנוכחי. המאמצים מתקיימים על רקע הצהרת טראמפ ביום שני, שלפיה המבצע הצבאי צפוי להימשך בין ארבעה לחמישה שבועות - אך עשוי להתארך במידת הצורך. טראמפ הוסיף כי "הפעולות מתקדמות לפני לוח הזמנים".
בנוסף, קטאר ואיחוד האמירויות מתמודדות עם מיעוט אמצעי הגנה אווירית. לפי הדיווחים קטאר מתמודדת עם מחסור חמור בטילי יירוט מסוג "פטריוט", כשהערכות פנימיות מצביעות כי המלאי הקיים יספיק לעוד ארבעה ימים בלבד בקצב השימוש הנוכחי.
מה מניע את טראמפ
העניין הוא שקשה עד בלתי אפשרי להבין מה מניע את דונלד טראמפ בהקשר האיראני כרגע אם לא חושבים על האינטרסים הכספיים שתמיד מניעים אותו. לפי דיווחים ישראל וסעודיה תומכות בהתקפה ורוצות בהפלת השלטון האיראני - משהו שטראמפ שוקל בעצמו כרגע, למרות שאין תמיכה למלחמה ארוכה כזו גם בקרב הבייס שלו.
והעניין הקריטי מבחינת טראמפ הוא שבזכות אנרגיה חלופית וצמצום הצורך בדלק זול - גם בגלל ריבוי רכבים חשמליים בארה"ב - עליית מחירי הדלק בארה"ב בעלת פחות משמעות אלקטוראלית רחבה מפעם.
תגובת השוק הראשונית למלחמה הייתה חדה אך מוגבלת (גם בגלל ביצוע הפעולה ביום שישי בערב, אחרי סגירת הבורסות). מחירי נפט זינקו ב-8%-10%, הבורסה ירדה אבל התנהגותה היתה מוזרה. התחזיות המוקדמות דיברו על ירידות הרבה יותר משמעותיות במקרה של מלחמה אזורית.
סעודיה ואיחוד האמירויות מחזיקות בצינורות חלופיים העוקפים את מצר הורמוז ומסוגלים להוביל יחד כ־2.6 מיליון חביות נפט ביום - כ־40% מיצוא הנפט הרגיל שלהן - נתון שמספק רשת ביטחון חלקית.
אחת מהסיבות לתגובות המתונות היא שלפי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, שוק הנפט העולמי היה בעודף היצע כבר בשנה שעברה. עכשיו, אם שיבושי התובלה במצר הורמוז יימשכו זמן רב, יתכן שמאזן ההיצע־ביקוש ישפיע בצורה משמעותית יותר.
כמו כן, בזכות התלות הפחותה בנפט וגם בגז בארה"ב ואירופה - איראן אולי הוכיחה כי היא מסוגלת לשבש את זרימת האנרגיה האזורית, אך כרגע עדיין לא ברור אם תוכל לנצל את המנוף הזה כדי להשפיע על תוצאות העימות לטובתה. איראן כבר שיגרה טילים לעבר מכליות נפט ומתקנים שונים להפקת נפט וגז במדינות שכנות וגם, כאמור, צמצמה את התנועה הימית במצר הורמוז.
ועדיין - על פניו ונכון לעכשיו - נראה כי טהרן פשוט לא הצליחה לייצר לחץ משמעותי באמצעות תקיפות על תשתיות נפט וגז באזור, מה שהוביל להשעיה זמנית של ייצור הגז הנוזלי בקטאר. בשנה שעברה למעלה מ־80% מהנפט והגז שעברו דרך המצר נשלחו לשווקים באסיה.
וגם פה. המעבר במרבית אירופה לאנרגיות מתחדשות מונע, כרגע, לחץ ציבורי כביר להפסקת הפעילות הצבאית באיראן בבנות הברית האירופאיות של ארה"ב. בנוסף, עצירת הייצור בקטאר גרמה לזינוק של 45% במחירי הגז באירופה - מה שהמחיש את הפגיעוּת של מערכת האנרגיה המזהמת - וחיזקה עוד יותר את הצורך האירופאי בהשקעה באנרגיות מתחדשות ונקיות.
מלאי של כ־2.8 מיליארד חביות
עכשיו, צריך לומר שעד כה איראן נמנעה מתקיפת הצינורות הסעודיים והאמירתיים שנועדו לעקוף את המצר. אם תעשה זאת, מחירי הנפט צפויים לעלות שוב - אך לא בהכרח לרמות שייצרו משבר עולמי חריף, הודות לעודפי ההיצע הקיימים וגם לאנרגיה החלופית.
יתרות הנפט במדינות המפותחות תומכות במסקנה זו: חברות ה־OECD - ובהן ארה"ב, האיחוד האירופי, בריטניה, יפן וקנדה - מחזיקות מלאי מסחרי של כ־2.8 מיליארד חביות, המספק גמישות של שבועות במקרה של שיבוש זמני. לפי הערכות, גם איראן עצמה מחזיקה בכ־200 מיליון חביות נפט במכליות עגינה באסיה, מה שמאפשר לה להמשיך למכור נפט לסין במשך חודשים.
בטווח הקצר, "הנפט" של איראן אינו מהווה כלי אפקטיבי לערעור היציבות הכלכלית הגלובלית או לכפיית נסיגה אמריקאית. וללא מנוף לחץ כזה, האיראנים תלויים לחלוטין במתי טראמפ יחליט להפסיק להכות אותם. ולכן ההתקפות הרבות על השכנות נועדו להפעיל לחץ על מדינות ערב הידידותיות לארה"ב ובמיוחד לשלטון המושחת של טראמפ, ושהם יעודדו את וושינגטון להפסיק עם המבצע.
כאן, צריך לומר שהשלטון באיראן גם יסבול מסגירת מצר הורמוז. כ־70% מהסחר שאינו נפט של איראן עובר דרך נמלים התלויים בגישה למצר הורמוז. הפרעה ממושכת תפגע קשות בכלכלת איראן, שגם ככה מוכת סנקציות וחלשה.
מנופי הלחץ של איראן מוגבלים
עד כה, ולפי הדיווחים, ארה"ב וישראל נמנעו מתקיפת תשתיות הנפט והתעשייה הרחבה של איראן, אך זה עשוי להשתנות אם איראן תמשיך לתקוף תשתיות אנרגיה אזוריות ולחסום את הורמוז. כלומר, כל הסלמה עלולה לגרום נזק חמור לכלכלה האיראנית הגוססת גם ככה.
בקיצור מנופי הלחץ של איראן באמצעות הנפט מוגבלים. הם מסוגלים ליצור תנודתיות בשווקים, אך לא לספק לרפובליקה האיסלמית יתרון אסטרטגי כלשהו. בטח בעולם שמתאמץ לעבור לאנרגיה אחרת.
עם זאת, כל עוד האייתולות, מצליחים לשבש את החיים ואת הכלכלה של מאות מיליונים ולשרוד ככוח ששולט באיראן, אין להם בעיה מהותית להמשיך את האירוע הזה. הם לא יסבלו מרעב וכל אזרח איראני שמת במלחמה נגד האמריקאים והציונים הוא "שהיד" ולא בעיה של השלטון.
אצל האמריקאים, לעומת זאת, כל מקרה מוות של חייל יגביר את הקריאות להפסיק את המלחמה. והן לא יגיעו רק מהצד של הדמוקרטים. בכלל, המבצע הזה מחליש פוליטית את דונלד טראמפ ואת המפלגה הרפובליקנית. לפי הסקרים רק רבע מהאמריקאים תומכים במלחמה עם איראן.
ויש עוד עניין חשוב מאוד לדונלד טראמפ. המבצע "זעם אפי" עשוי גם לפגוע בהכנסותיו ובהכנסות משפחתו דרך שותפיו במזרח התיכון (אלא אם כן זה קשור איכשהו למחיר חבית נפט).
אז כמה זמן כל האירוע הזה יימשך? עד שלא נדע את האינטרס המלא של טראמפ, זה הכל ניחושים.