שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כינס בתחילת השבוע מסיבת עיתונאים חפוזה כדי לדבר על המלחמה ואתגר התקציב. הוא "גילה" לפתע שיהיה צורך בחריגה כלפי מעלה ממסגרת הגרעון (3.9%) מהתוצר ויהיה צורך להביא לכנסת תקציב מתוקן.
למרות הוא שלח את אנשי אגף התקציבים באוצר לדיון בוועדת הכספים למופע מביך. הם התקשו להסביר בתשובה לשאלות אנשי האופוזיציה האם בעקבות המלחמה תקציב 2026 עדין רלוונטי והאם אין צורך בהגשת תקציב משופץ.
בפועל הצעת התקציב ל-2026 לא שווה את הנייר שעליו נכתבה ואת זה ידעו מראש אנשי באוצר. מה שחמור באמת זה שבאגף התקציבים שפועל היו ללא מנהל מנוסה, לא הכינו מראש תקציב המותאם לצורכי המלחמה ואת זה לא טרחו לגלות לנו.
כל מנכ"ל רשת סופרמרקטים קטנה או אפילו מסעדן מתחיל הכין מלאים והתכונן למלחמה בצורה הרבה יותר טובה משר האוצר. הרשתות, הספקים והבנקים תפקדו מצוין אבל שר האוצר נכשל בהכנות ובמקום זה התמקד במלחמות סרק מול המגזר העסקי והעסקים הקטנים.
הכסף הקטן
נתחיל בעובדה הפשוטה להחריד שנכון להיום ישראל פועלת עדיין ללא תקציב מאושר ל-2026 אך ורק משיקולים פוליטיים ובלי קשר למלחמה. במשרדי הממשלה פועלים על בסיס תקציב המשכי של 2025 בדרך שרחוקה מלספק את צרכי הביטחון בוודאי את הצרכים האזרחיים.
שר האוצר עצמו מודה שתקציב ההמשכי הוא בעיה, אבל מדובר בעיקר בבעיה שלו. ובגללו המדובר בבעיה של כולנו. ערב המלחמה עם איראן והחיזבאללה סמוטריץ' הקציב לצרכי הביטחון בתקציב 2026 112 מיליארד שקל בלבד והיה ברור מראש שזה סתם מספר.
השבוע כבר דיבר על הצורך בתוספת של 9 מיליארד שקל שמתוכם "הוסתרו" בתקציב 6 מיליארד שקל. במילים אחרות שיקרו אותנו כי התקציב לא שיקף את תמונת המצב האמתית. אבל זה עוד הכסף הקטן: הצורך הכספי האמיתי של מערכת הביטחון הוא ב-50 מיליארד שקל נוספים וזה עוד לפני ההוצאות האזרחיות לפיצויי נפגעי הרכוש והעסקים הקטנים. את כל זה לא גילו לנו. לא סיפרו לנו את האמת הפיסקלית כדי לייפות את התקציב וכדי שלא להגדיל את הגרעון מעבר ל-3.9%.
לחליפין תקציב ריאלי היה מחייב הטלת מסים נוספים למימון התוספת של 50 מיליארד שקל או לקבור "רפורמות" של סמוטריץ' כמו הגדלת הפטור ממע"מ, הרחבת מדרגות המס או הצעת פרופ' אבי שמחון לסבסוד משכנתאות היו יורדו לטמיון.
בסוף בעקבות המלחמה עם איראן זה מה שבאמת יקרה.
את הפייק תקציב הזה אמורה הכנסת לאשר עד סוף החודש אחרת הולכים לבחירות וכאן כבר נכנסים השיקולים הפוליטיים. אם המלחמה עם איראן תסיים עד בהצלחה עד סוף מרץ, נתניהו יטוס לקטוף את הפירות הפוליטיים.
מבחינתו לא יהיה אז צורך דחוף לאשר את התקציב ועדיף שיאושר לאחר הבחירות. כדי לעקוף את המגבלות המשפטיות ידאגו עד אז לארוז חבילות סיוע תקציבי נקודתיות כדי לטפל בצרכים הבוערים של מערכת הביטחון.
להערכתי זה לא יקרה. ראשית האופוזיציה תתנגד לדחיית התקציב כי טבעי שירצו שהממשלה תיפול. שנית המפלגות החרדיות לא ירצו לוותר שלל של עשרות מיליארדי השקלים שהוקצו להם בתקציב 2026 וילחצו בכל הכוח לאשר תקציב עם או בלי חוק הגיוס.
העלאת דירוג? תמשיכו לחלום
במקרה זה שר האוצר ייאלץ להמציא במהירות שיא תקציב מתוקן בלי עתיד בלי תקוה בלי חלום כמאמר השיר. תקציב 2026 החדש יהיה ללא רפורמות (כלומר חוק הסדרים) שממילא מרבית סעיפיו היו נופלים בדיונים בכנסת.
הגירעון בתקציב המתוקן יתקרב ל-5% מהתוצר וכל החלומות להעלאה חוזרת של דירוג האשראי של ישראל ייעלמו. חוץ מצה"ל ומערכת הביטחון מי שכן לימי הסגריר היה גם נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון.
בניגוד לסמוטריץ' הוא ראה את הנולד והחליט בשבוע שעבר שלא להוריד את הריבית וחטף על כך מסמוטריץ' על הראש. בדיעבד ברור לחלוטין שצדק. להערכת מרבית המומחים עליית מחירי הנפט והסחורות בעקבות המלחמה יביאו לעלייה באינפלציה, הקפאת הורדת הריבית ולהאטה.