למרות הגידול במספר הנשים בהייטק הישראלי, הפערים המגדריים בענף עדיין עמוקים, ולעיתים אף בולטים יותר דווקא בליבת התעשייה. דו"ח חדש של רשות החדשנות, שפורסם לקראת יום האישה הבינלאומי, מציג תמונת מצב מורכבת: מצד אחד, יותר נשים לומדות מקצועות טכנולוגיים ומשתלבות בענף; מצד שני, הפערים בשכר, בניהול וביזמות נותרו משמעותיים.
לפי הנתונים, נשים בהייטק מרוויחות בממוצע כ-23 אלף שקל בחודש, לעומת כ-33 אלף שקל בקרב גברים - פער של כ-44%, כלומר יותר מ-10,000 שקל בחודש. גם כאשר בוחנים עובדים באותם תחומי עיסוק, הפערים נשארים: בתפקידי מחקר ופיתוח שכר הגברים גבוה בכ-44% מזה של נשים, ובתפקידי מטה הפער מגיע לכ-48%. בדרגי הניהול הפערים אף חדים יותר.
ברשות החדשנות מדגישים כי הפערים אינם נובעים רק מהבדלים בבחירת מקצוע, אלא משילוב של חסמים בקידום, בניהול ובמוקדי קבלת החלטות בתוך התעשייה.
נשים עדיין מיעוט בהייטק
הדו"ח מצביע על כך שבשנת 2025 הועסקו בהייטק הישראלי כ-135 אלף נשים - כ-34% בלבד מכלל העובדים בענף. שיעור זה כמעט ולא השתנה במשך שלושה עשורים.
גם בעשור האחרון, שבו התרחבה תעשיית ההייטק במהירות, לא חל שינוי משמעותי בחלקן היחסי של הנשים. בין השנים 2015 ל-2025 מספר הנשים המועסקות בענף אמנם גדל בכ-61%, אך גם מספר הגברים גדל בקצב דומה - ולכן הפער היחסי כמעט שלא הצטמצם.
בחינת חלוקת התפקידים בענף מגלה כי גם בליבת ההייטק שיעור הנשים נמוך. בשנת 2025 הועסקו כ-55 אלף נשים בתפקידי מחקר ופיתוח - כ-28.4% בלבד מהמועסקים בתפקידים אלה. בתפקידי מוצר שיעור הנשים עומד על כ-31.8%, ואילו בדרגי הניהול הפערים חדים במיוחד: נשים מהוות כ-16% בלבד ממנהלי הפיתוח ופחות מ-11% ממנכ"לי הסטרטאפים.
גם בעולם היזמות וההשקעות נמשכים הפערים: רק כ-8% מסבבי גיוס ההון בשנים האחרונות היו של חברות בהובלת מנכ"ליות, ובמונחי הון מדובר בכ-4.6% בלבד מסך הכסף שגויס.
הפערים מתחילים כבר בבית הספר
לפי רשות החדשנות, הפערים אינם מתחילים רק בשוק העבודה, אלא כבר בשלבי הבחירה במערכת החינוך. בשנת 2024 רק כ-34.5% מהנבחנים בבגרות חמש יחידות במדעי המחשב היו תלמידות.
הנתונים מצביעים גם על פערים בבחירת מסלולים טכנולוגיים: היחס בין מספר הנבחנים במדעי המחשב לבין מספר הנבחנים במתמטיקה ברמת חמש יחידות עומד על 72% בקרב תלמידים, אך רק על 41% בקרב תלמידות.
גם באקדמיה נרשמה אמנם עלייה במספר הנשים הלומדות מקצועות טכנולוגיים, אך הקצב עדיין מתון. בשנת הלימודים 2024-2025 נשים היו כ-34% מהסטודנטים למקצועות ההייטק, לעומת כ-24% בלבד בתחילת העשור הקודם. מספר הסטודנטיות בתחומים אלו גדל בכ-116% מאז 2010, בעיקר בזכות עלייה חדה במספר הלומדות מדעי המחשב.
עם זאת, בתחומי הנדסה מרכזיים שיעור הנשים עדיין נמוך: כ-23% בלבד מהסטודנטים להנדסת חשמל וכ-18% בהנדסת מכונות.
נתון נוסף שעולה מהדו"ח הוא ירידה בשיעור הנשים בענף ככל שהגיל עולה. בקרב עובדים בגילאי 25-34 נשים מהוות קרוב ל-40% מהמועסקים בהייטק - שיעור גבוה יחסית. אך רק כ-10% מכלל הנשים בישראל בקבוצת גיל זו עובדות בהייטק, לעומת כ-15% מהגברים.
עם העלייה בגיל, שיעור הנשים בענף יורד באופן עקבי, מה שמעלה סימני שאלה לגבי יכולת השימור של נשים בתעשייה לאורך זמן.
פערים עמוקים במיוחד בחברה החרדית והערבית
הדו"ח מצביע גם על פערים חדים בשילוב נשים מהחברה החרדית והערבית. כמעט 93% מהנשים המועסקות בהייטק הן יהודיות שאינן חרדיות. נשים חרדיות מהוות כ-5.5% בלבד מהמועסקות בענף, ונשים ערביות פחות מ-2%.
במונחים רחבים יותר, בעוד שאחד מכל חמישה גברים יהודים מועסק בהייטק, רק אחת מכל מאה נשים ערביות משתלבת בענף.
"אינטרס כלכלי של ישראל"
מנכ"ל רשות החדשנות, דרור בין, אמר כי הנתונים מצביעים על בעיה מערכתית: "הנתונים מראים בבירור שהבעיה היא בחסמים מבניים שמלווים נשים לאורך כל המסלול: מהבחירות בבתי הספר, דרך ההשתלבות באקדמיה ובתפקידי מו"פ, ועד לקידום, לניהול ולשכר. ההייטק הישראלי נשען על הון אנושי איכותי, וכל עוד חלק משמעותי ממנו אינו ממומש במלואו, גם פוטנציאל הצמיחה והחדשנות של המשק נפגע".
לדבריו, צמצום הפערים אינו רק יעד חברתי, אלא גם אינטרס כלכלי ברור של ישראל, שכן הרחבת השתתפותן של נשים בענף יכולה להגדיל משמעותית את מאגר הכישרונות שעליו נשענת תעשיית ההייטק.
במקביל, רשות החדשנות מפעילה מספר תוכניות שמטרתן לעודד יזמות נשים ולקדם השתלבות בתפקידי ניהול. בין היתר מעניקה הרשות שיעורי השתתפות מוגדלים לסטרטאפים בהובלת נשים במסגרת קרן ההזנק, וכן מפעילה את מיזם 50:50 TECH, שמטרתו לקדם צעדים מערכתיים לצמצום פערים מגדריים בתעשייה.
לדברי הרשות, מיצוי מלא של הפוטנציאל האנושי בענף ההייטק הוא תנאי מרכזי להמשך ההובלה הטכנולוגית של ישראל בין מדינות העולם ולחיזוק הצמיחה הכלכלית של המשק.