השבוע הראשון של מבצע "שאגת הארי" (1 עד 7 במרץ 2026) הביא איתו עצירה כמעט מוחלטת של הצריכה הפרטית בישראל. מנתונים שפרסמה היום (שני) חברת שבא (שירותי בנק אוטומטיים), המנהלת ומפתחת את מערכות התשלומים הלאומיות בכרטיסי חיוב ו-ATM, עולה כי היקף ההוצאות של הציבור הישראלי בכרטיסי אשראי צנח בשיעור חד של 48% בהשוואה לשבוע שקדם למבצע. בסך הכל, הוציאו הישראלים בשבוע החולף כ-7 מיליארד שקל, זאת לעומת הוצאות בגובה 13.5 מיליארד שקל שנרשמו בין 22 ל-28 בפברואר.
בהשוואה היסטורית למבצעים קודמים, נתוני "שאגת הארי" מציגים תמונה מורכבת. מצד אחד, ההוצאות בשבוע הראשון היו גבוהות בכ-9% מאלו שנרשמו בשבוע הראשון של מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, אז עמדו ההוצאות על 6.489 מיליארד שקל בלבד. מנגד, בהשוואה למבצע "עם כלביא" מיוני 2025, מדובר בירידה של כ-5%, שכן אז עמדו ההוצאות בשבוע הראשון על כ-7.4 מיליארד שקל.
המקררים מתמלאים, הקניונים מתרוקנים
ניתוח ענפי הצריכה המרכזיים של המשק מצביע על היערכות הציבור לשהייה ממושכת בבתים. בעוד שברוב הענפים נרשמו ירידות דרמטיות, ענפי המזון היו היחידים שהציגו מגמת עלייה: ההוצאות ברשתות המזון עלו ב-2.2%, ובקצביות, מאפיות ומכולות נרשמה עלייה של 4.6%. מנגד, ענף ההלבשה והנעלה ספג את המכה הקשה ביותר עם צניחה של 59% בהוצאות. גם ענף הבילויים נפגע משמעותית, כאשר במסעדות, בתי קפה ורשתות המזון המהיר נרשמה ירידה של 37%.
הפילוח הגיאוגרפי חושף פגיעה אנושה בערי התיירות ובמרכזים הכלכליים הגדולים. העיר אילת, שכלכלתה מבוססת באופן מוחלט על תיירות ופנאי, רשמה את הירידה החדה ביותר בארץ - צניחה של כ-62% בהוצאות לעומת השבוע שקדם למבצע. גם במוקדי הכוח הכלכליים, תל אביב וירושלים, המצב אינו מעודד, כאשר בשתי הערים נרשמה צניחה של 53% בהיקף הרכישות.
בחיפה נרשמה ירידה של 42%, בבאר שבע ההוצאות פחתו ב-39%, ובקריית שמונה, שנמצאת בקו העימות, נרשמה ירידה של 46%. בשדרות נרשמה הירידה המתונה ביותר מבין הערים שנבדקו, עם צמצום של 28% בלבד בהוצאות בכרטיסי אשראי. נתונים אלו מחדדים את העובדה כי בזמן שרשתות המזון המשיכו לתפקד כעורק חיים מרכזי, יתר ענפי המשק נכנסו להקפאה עמוקה, המזכירה את ימי הלחימה הקשים ביותר שידע המשק בעשורים האחרונים.