תפסיקו לחכות לסוף: האנשים האלה רוצים שתתרגלו לחיות תחת אש

אף אחד לא חושב שריסוק המשטר באיראן זה רעיון רע. הפוך, יש קונצנזוס כמעט מלא בישראל שאת משטר האייתולות צריך לפרק. עם זאת, קשה מאוד עד בלתי אפשרי לסמוך על המנהיגים שמובילים את המהלך הזה.

יותר משבוע לתוך המלחמה, זה הפך לברור למדי שהממשלה פשוט לא הכינה את המשק למלחמה ארוכה - ע"ע הודעת שר הגזל, בצלאל סמוטריץ', על כך שהורים לילדים עד גיל 14 יצאו לחל"ת כל עוד נמשכת המלחמה באיראן (שבעצם זה מס של 30% מס על שכר ההורה בחל"ת); ע"ע 33% ישראלים שאינם עם מיגון; ע"ע רעיון פתיחת "חצי משק"; ע"ע לא מיגנו את בתי החולים; ע"ע לא נתנו מענה להחזרת ישראלים מחו"ל ובעיקר מאיחוד האמירויות, שם הם בסכנת חיים ממשית; ע"ע חוסר היכולת של משרד החינוך "ללמד מרחוק" למרות שאמור להיות להם ניסיון של שש שנים בזה; ע"ע העברות של יותר מ-7 מיליארד שקל לחרדים והתנחלויות במקום 4 מיליארד שקל למיגון אזרחי המדינה שמשלמים מסים וחיים בתוך גבולותיה וכו' וכו'.

כמו כן, קשה מאוד עד בלתי אפשרי לסמוך על אותה ממשלה שאחראית על 7 באוקטובר ומתחה את המלחמה בעזה באופן מיותר לחלוטין במשך יותר משנה כי זה התאים לה פוליטית.

אפילו אם אתם סומכים על ממשלת הטבח, העובדה היא שיותר מחצי עם פשוט לא יכול לסמוך על הממשלה הזאת, שמסרבת לוועדת חקירה ממלכתית, עדיין לא שיקמה את המדינה מהמלחמה הארוכה בתולדותיה, עדיין לא שילמה את מלוא הפיצויים למי שנפגע במלחמת 12 הימים נגד איראן, ומבחינתה העינויים שעברו החטופים היו שווים את זה כי הם נשארו בתפקידם.

גם בארה"ב, שם האזרחים לא מופצצים מדי יום, תוהים מה הולך לקרות בדיוק כי המלחמה הזאת עולה להם הרבה מאוד כסף. לפי הערכות, משלם המסים האמריקאי "משקיע" בין 890 מיליון למיליארד דולר ביום (!) על המלחמה באיראן. לפי המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים (CSIS) העלות של המלחמה עומדת על כ-891.4 מיליון דולר ליום. לפי ארגון "פרויקט העדפות הלאומי" (NPP) ההוצאה היומית עומדת על כמיליארד דולר. ב-NPP שקללו הוצאות מבצעיות רחבות יותר ופריסת כוחות אזורית.

הניגוד בין ההוצאות מחוץ לגבולות המדינה לבין ההזנחה מבית הוא מוחשי וצורם יותר מתמיד למצביע האמריקאי. תחת יוזמת CRUSH של הממשל (תקנות מקיפות ל"חשיפת שירותי בריאות חשודים"), מיליוני אמריקאים נמחקים מרשימות הזכאים לתוכנית ה-Medicaid. בחודש פברואר בלבד, הממשל עצר תשלומי Medicaid פדרליים בסך 259.5 מיליון דולר למשלמי המסים במינסוטה, בנימוק של "מניעת הונאה". זה סכום שבקושי יכסה 74 שעות של מסע ההפצצות הנוכחי באיראן, אבל יכול להציל ממוות עשרות אלפי אמריקאים חולים.

בשבוע שעבר, הסנאט האמריקני דחה הצעת החלטה שנועדה לאלץ את דונלד טראמפ להפסיק את הפעילות הצבאית נגד איראן ללא אישור הקונגרס, אבל זה לא עצר את הדאגה ההולכת וגוברת בוושינגטון מכך שטראמפ פתח במלחמה שהולכת ומסתבכת במזרח התיכון, ואין לו חזון לגבי ההמשך שלה ולא נראה שיש לו אסטרטגיית יציאה או מחשבה על "היום שאחרי".

"זהו טירוף, ואנחנו אפילו לא יודעים מהי התוכנית של הממשל", אמר צ'אק שומר, הבכיר הדמוקרטי בבית העליון של הקונגרס. "אנחנו עדיין לא יודעים כמה זמן נהיה שם, ואנחנו עדיין לא יודעים מה דונלד טראמפ מנסה להשיג".

בראיון ל"פייננשל טיימס", מארק וורנר, הסנאטור הדמוקרטי מווירג'יניה וסגן יו"ר ועדת המודיעין של הסנאט, פרסם אזהרה חמורה לגבי היעדרה של תוכנית ל"שלב השני". "מעולם לא קיבלתי, באף אחד מהתדרוכים, תיאור כלשהו של מה יהיה השלב השני".

או בקיצור, אין לממשל טראמפ שום תוכנית קוהרנטית לגבי מה עושים אחרי כל ההפצצות הללו, מה שמאוד מזכיר את הטעות הכי גדולה של ארה"ב בעיראק.

ואולי, השורה התחתונה היא שמבחינת הממשלה שלנו וגם דונלד טראמפ, אנחנו יכולים להיות כמו אזרחי אוקראינה. להמשיך בשגרה שבתוכה יש גם ירי טילים פעם בכמה שעות. לכן הם לא מוכנים לדבר על "היום שאחרי" (נשמע מוכר ממלחמת 7 באוקטובר, נכון?). לכן הם לא מוכנים אפילו להגדיר מטרות או לחשוף עלויות.

האזרחים הקטנים - כלומר אתם, התוכניות שלכם, הרצונות שלכם, העבודה שלכם, המשפחה שלכם - פשוט לא חשובים להם בכלל.