בשנים של מלחמה רב זירתית באיראן, לבנון ועזה הצליחה ישראל להגדיל את חלקה במכירות מערכות נשק בעולם ב-56%, ושומרת על המקום שביעי מבין יצואניות הנשק בעולם. כך עולה מנתוני דוח מכון SIPRI השבדי לחקר השלום שפורסם אתמול ומשווה בין רכישת הנשק בשנים 2021-2025 לחמש השנים שלפני כן. התעשיות הביטחוניות מישראל בהובלת התעשייה האווירית, אלביט ורפאל הצליחו לעקוף לראשונה את אלה של בריטניה, רושמות את הגידול הבולט ביותר מלבד איטליה.
ישראל הגדילה את חלקה בייצוא הנשק העולמי מ-3.1% בשנים 2016-2020 ל-4.4% בשנים 2025-2021, ולראשונה אי פעם עקפה את בריטניה (3.4%). מנגד ממוקמת ישראל במקום ה-14 בייבוא נשק, בעיקר מארה"ב (68%) וגרמניה (31%), רושמת עלייה של 12% ברכישות בעקבות פרוץ מלחמת חרבות ברזל. המשמעות: ישראל מייצאת הרבה יותר נשק ממה שהיא מייבא, בעיקר להודו, גרמניה וארה"ב.
"למרות ניהול המלחמה בעזה והתקיפות באיראן, לבנון, קטאר, סוריה ותימן, ישראל עדיין הצליחה להגדיל את חלקה ביצוא הנשק העולמי", אמר זאין חוסיין, חוקר בתוכנית העברת הנשק של SIPRI. "תעשיית הנשק הישראלית מתמקדת במערכות הגנה אווירית שאליהן יש ביקוש עולמי גבוה, בעוד שהצבא הישראלי תלוי ביבוא עבור מספר סוגים של ציוד מפתח".
חץ, ברק וקלע דוד
סך הכל גדל הסחר העולמי במערכות נשק בחמש השנים האחרונות ב-9.2%, כאשר שהגידול של ישראל הוא פי 5 מהממוצע העולמי. עיקר הגידול הוא באירופה, שבעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה הגדילה פי שלושה את רכישות הנשק שלה.
בשנים האלה מכרה התעשייה האווירית לגרמניה את החץ-3 ב-6.5 מיליארד דולר, ואת ברק MX לסלובקיה ב-2 מיליארד שקל ורפאל מכרה לפינלנד את קלע דוד ב-1.3 מיליארד שקל. רפאל היא ספקית טילי הנ"ט של נאט"ו ואלביט מוכרת למדינות אירופה רקטות, משגרים ומערכות צבא דיגיטלי. כמעט 10% ממכירות הנשק הגיעו לאוקראינה.
ארצות הברית סיפקה 42 אחוזים מכלל העברות הנשק הבינלאומיות, עלייה של 36%. לראשונה מזה שני עשורים, החלק הגדול ביותר של יצוא הנשק האמריקני הופנה לאירופה (38%) ולא למזרח התיכון (33%). אף על פי כן, המקבלת העיקרית של נשק מארה"ב הייתה סעודיה (12%).
"ארה"ב ביססה עוד יותר את הדומיננטיות שלה כספקית נשק, אפילו בעולם רב-קוטבי יותר ויותר", אמר פיטר ווזמן, חוקר בכיר בתוכנית העברת הנשק של SIPRI. "עבור יבואנים, נשק אמריקאי מציע יכולות מתקדמות ודרך לטיפוח יחסים טובים עם ארה"ב, בעוד שארה"ב רואה ביצוא נשק כלי של מדיניות חוץ ודרך לחיזוק תעשיית הנשק שלה, כפי שמבהירה שוב אסטרטגיית העברת הנשק החדשה של ממשל טראמפ, "אמריקה תחילה".
צרפת רשמה גידול של 21%
צרפת הייתה הספקית השנייה בגודלה של נשק בחמש השנים החולפות, רושמת גידול של 21%, כאשר הודו (24%) ומצרים (11%) הן הלקוחות הגדולות ביותר שלה. למרות גידול דרמטי בייצוא שלה לאירופה, 80% מהמכירות שלה הן מחוץ ליבשת, מה שמראה שמדינות נאט"ו לא ממהרות לרכוש ממנה נשק ולהיות תלויות בה לביטחונן.
גרמניה עקפה את סין והפכה ליצואנית הנשק הרביעית בגודלה בעולם, עם 5.7% מייצוא הנשק העולמי. כמעט רבע מכלל יצוא הנשק הגרמני (24%) הלך לאוקראינה כסיוע (ועוד 17% הלך למדינות אירופאיות אחרות). הייצוא האיטלקי זינק ב-157% והיא עקפה את ישראל, ממקום 10 ב-2016-2020 למקום 6 בחמש השנים החולפות.
רוסיה הייתה היחידה מבין עשרת הספקיות המובילות שחוותה צניחה בייצוא הנשק (של 64%) וחלקה ביצוא הנשק העולמי הצטמק מ-21% ל-6.8%, כאשר הייצור שלה מופנה לצבא המקומי, ויותר ויותר מדינות בעולפ נמנעות מלרכוש ממנה על רקע המלחמה באוקראינה.
"בעוד שמתחים וסכסוכים באסיה, אוקיאניה והמזרח התיכון ממשיכים להניע יבוא נשק בקנה מידה גדול, העלייה החדה בזרימת הנשק למדינות אירופה דחפה את העברות הנשק העולמיות לעלייה של כמעט 10 אחוזים", אמר מתיו ג'ורג', מנהל תוכנית העברות הנשק של SIPRI. "האספקות לאוקראינה מאז 2022 הן הגורם הבולט ביותר, אך רוב מדינות אירופה האחרות החלו גם הן לייבא נשק רב משמעותית כדי לחזק את יכולותיהן הצבאיות כנגד איום גובר הנתפס מצד רוסיה".