המלחמה על הפיצויים: אלה מענקי הסיוע לעסקים - והסעיפים שבמחלוקת

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' צפוי להציג היום (רביעי) את מתווה הסיוע לעסקים שנפגעו במסגרת מבצע "שאגת הארי", אך מתחת לפני השטח, הדרמה רחוקה מסיום: המודל שיוצג היום טרם אושר בממשלה, ועומד במוקד מחלוקת חריפה מול נשיאות המגזר העסקי.

למרות שהמתווה נועד להזרים חמצן קריטי לעסקים שחוו פגיעה בימים האחרונים, נשיאות המגזר העסקי מסרבת כרגע לברך על המוגמר. עיקר המחלוקת נוגעת לשלוש נקודות רגישות: הדרישה למודל "חל"ת גמיש" בתשלום על חמשת הימים הראשונים, מחלוקת על גובה המענקים לעצמאים קטנים במדרגות המחזור של 120-50 אלף ש"ח, והתנגדות למחסום הפיצוי שהוצב לעסקים עם מחזור של מעל 400 מיליון ש"ח. כמו כן, סמוטריץ' הולך להודיע על מתווה חל"ת של 14 יום, שלא מקובל על נשיאות המגזר העסקי.

ובעוד המשק הישראלי ממתין לבשורה הרשמית, אנו חושפים כאן בפרסום ראשון את פרטי התוכנית המלאה של משרד האוצר לפיצוי העסקים שנפגעו בתקופת הלחימה.

הזכאות למענק נקבעת לפי גודל העסק ושיעור הפגיעה במחזור העסקאות שלו:

עסקים קטנים ובינוניים: בעלי מחזור שנתי שנע בין 12,000 ש"ח ל-400 מיליון ש"ח.

תנאי הסף לירידה במחזור: לפחות 25% למדווחים חד-חודשיים (מרץ 26' מול מרץ 25') או 12.5% למדווחים דו-חודשיים (מרץ-אפריל 26' מול התקופה המקבילה ב-2025).

עסקים חדשים: קיימים כללים מיוחדים לעסקים שנפתחו במהלך שנת 2025

עבור עסקים עם מחזור מעל 300,000 ש"ח, המענק מורכב משני חלקים מרכזיים:

1. השתתפות בהוצאות קבועות: המדינה תעניק "מקדם פיצוי" (בין 7% ל-22%) שיוכפל בממוצע ההוצאות החודשיות של העסק בשנת 2025. ככל שהירידה במחזור גדולה יותר, כך מקדם הפיצוי עולה.

2. השתתפות בהוצאות שכר: המדינה תפצה על 75% מעלות השכר המדווחת (בתוספת מקדם עלות מעביד של 1.25), כשהיא מוכפלת בשיעור ירידת המחזור

חשוב לדעת: תקרת שכר העבודה לפיצוי לכל עובד היא השכר הממוצע במשק (13,773 ש"ח)

שימו לב: תקרת המענק הכוללת לעסקים אלו עומדת על 600,000 ש"ח (ועד 1.2 מיליון ש"ח לעסקים גדולים מאוד)

עבור עסקים קטנים, המענק הוא סכום קצוב (למפסט) שנקבע בטבלה לפי גובה המחזור ושיעור הפגיעה. לדוגמה, עסק עם מחזור של 120-150 אלף ש"ח שחווה ירידה של מעל 80%, יקבל מענק של 8,328 ש"ח.

עסקים על בסיס מזומן: נקבעו תקופות השוואה שונות המבוססות על חודש אפריל 2026, כדי לשקף את הגבייה בפועל.

פיצויים מיוחדים לצפון: קיימים מסלולים ייעודיים לעסקים באזור הצפון שזכאים למסלול האדום.

אובדן שכר דירה: בעלי נכסים שהנכס שלהם ניזוק ולא ניתן להשתמש בו, זכאים לפיצוי בגין אובדן הכנסות משכירות.

הגשת התביעה: לאחר אישור המתווה, תיפתח האפשרות להגיש בקשות. המדינה מתחייבת לתשלום מקדמה של 60% תוך זמן קצר מהגשת הבקשה.

המתווה אינו חל על מוסדות פיננסיים, קופות חולים, גופים מתוקצבים, חברות ממשלתיות, וכן עסקים שדווחו כסגורים לפני יוני 2025.

בשורה התחתונה: מדובר במתווה מורכב שמנסה לתת מענה רחב, אך הוא דורש מבעלי העסקים דיוק רב בדיווחים למע"מ ולביטוח הלאומי. מומלץ כבר עכשיו לרכז את נתוני ההוצאות והשכר כדי להיות מוכנים לרגע שבו המערכת תיפתח.

בתוך כך, לשכת יועצי המס פרסמה אמש לחבריה את המתווה באיגרת. נשיא לשכת יועצי המס בישראל ירון גינדי אמר: "על מנת להסיר ככל האפשר את חוסר הוודאות בקרב המגזר העסקי, ולמרות שהמתווה עוד צריך לעבור את אישור חברי הכנסת של וועדת הכספים, ולכן יתכנו בו שינויים, מצאנו לנכון להנגיש לכם את פרטי המתווה כבר בשלב זה, כדי לאפשר לציבור למצות את זכויותיו".

כמו כן, נשיא להב, עו"ד רועי כהן, תקף בחריפות את המתווה וטען כי הוא גובש ללא הסכמת המגזר העסקי ומפקיר את העצמאים. כהן דורש להעלות את רף הפיצוי המינימלי ל-6,000 ש"ח, להסדיר מנגנון חל"ת גמיש ולעגן את הסיוע בחקיקה קבועה למניעת עיכובים של חודשים בתשלומים. לדבריו: "הניסיון הפתטי של שר האוצר להציג הסכמה וכהישג מתווה פיצויים שאין בו מענה אמיתי לצורכי המשק הוא זריעת חול בעיני העצמאים והעסקים בישראל. בזמן ששר האוצר שומר מכל משמר על תשלומי כספים קואליציוניים בהיקף של למעלה מחמישה מיליארד ש"ח, הוא הפקרות לשמה, חוסר מודעות וניתוק מוחלט מהמציאות בשטח".