מבצע "שאגת הארי" ממשיך לטלטל לא רק את החזית הצבאית, אלא גם את הכיס של כל אזרחי ישראל. בנק ישראל פרסם היום (רביעי) התייחסות רשמית ונוקבת להחלטת הממשלה להגדיל את תקציב המדינה לשנת 2026, תוך שהוא מציג תמונה מדאיגה של עלייה ביחס החוב לתוצר ופגיעה פוטנציאלית בצמיחה. לפי החלטת הממשלה, תקציב הביטחון יוגדל ב-32 מיליארדי שקלים, לצד הקצאת רזרבה נוספת של כ-13 מיליארדי שקלים להוצאות ביטחוניות ואזרחיות למקרה של התארכות המערכה.
בבנק המרכזי מבהירים כי המבצע מהווה "אירוע ביטחוני כבד משקל נוסף", שהשפעותיו ניכרות בכל ענפי הכלכלה. הכלכלן הראשי במשרד האוצר כבר עדכן כלפי מטה ב-0.5 נקודת אחוז את תחזית הצמיחה, אך בבנק ישראל פסימיים עוד יותר ומעריכים כי "הפגיעה בפעילות אף עלולה להיות חמורה יותר". בבנק מצביעים על כך שהמבצע עודנו בעיצומו, וכי רמת אי-הוודאות בשווקי העולם נסקה, בין היתר בשל תנודתיות מחירי האנרגיה וההתפתחויות בזירה הבינלאומית.
בבנק המרכזי קוראים לממשלה לבחון מחדש את ההוצאות שאינן קשורות למלחמה, ומדגישים כי "חשוב להימנע בשלב זה מתקצוב תוכניות והחלטות חדשות שאינן נדרשות למאמץ המלחמתי, ובפרט כאלו שאינן תורמות לצמיחה ארוכת הטווח".
במרכז הביקורת עומדת הדרישה של בנק ישראל לקצץ במשאבים שאינם מופנים לחזית או למנועי צמיחה. לפי עמדת הבנק, "רצוי, בין היתר, להפחית חלק מהתקציבים הקואליציוניים והתוספות התקציביות שאושרו השנה". בבנק מבהירים כי לאור העלייה החדה בגירעון הצפוי והזינוק ביחס החוב לתוצר - שעלול להגיע לכ-70% בשנת 2026 - אין מקום ליוזמות פוליטיות או להטבות מס דוגמת ריווח מדרגות המס והרחבת הפטור ממע"מ על יבוא אישי.
הביקורת מתעצמת לנוכח העובדה שהגדלת יעד הגירעון אושרה במקביל להשארת הכוונה לרווח את מדרגות המס. בבנק טוענים כי צעד זה "אינו עולה בקנה אחד" עם הצורך בצעדים להגדלת ההכנסות כדי להפוך את מגמת עליית החוב. "הסביבה הגיאופוליטית שנוצרה בעקבות 'שאגת הארי' מטה את הסיכונים לפעילות הכלכלית כלפי מטה ודורשת ניהול זהיר של המסגרת התקציבית", מזהירים בבנק, ומוסיפים כי יש להמתין עם יוזמות תקציביות חדשות עד לדיוני תקציב 2027.
בנוסף להמלצה על קיצוץ בכספים הקואליציוניים, בבנק ישראל מציבים תמרור אזהרה לגבי השימוש ברזרבות המלחמה. הממשלה החליטה להקצות רזרבה של כ-13 מיליארדי שקלים למקרה של התארכות המערכה, ובבנק מדגישים: "על מנת לחזק את האמינות הפיסקלית, חשוב לוודא שהרזרבה שאושרה לצרכים ביטחוניים ואזרחיים אכן תישמר רק לצרכים עבורם הוגדרה ולא תוסט למטרות אחרות".
בנק ישראל חותם את דבריו בקביעה כי אירועי השנים האחרונות הוכיחו שסיכונים ביטחוניים מזניקים את החוב במהירות, ולכן "מה שהיה נכון לפני המלחמה שפרצה ב-7 באוקטובר... נכון ביתר שאת כיום". המסר לממשלה ברור: כדי לשמור על חוסנה של הכלכלה הישראלית, יש לתת קדימות מוחלטת לצרכי המלחמה ולצמיחה על פני הסכמים פוליטיים ותוכניות שאינן חיוניות.