בית המשפט העליון דחה השבוע את ערעורו של אלכסנדר בלוק (גורביץ') על הכרזתו כבר הסגרה לארה"ב, שם הוא מסובך בפרשה הנחשבת כאחת מהונאות הקריפטו הגדולות מאז ומעולם. ע"פ החשד הוא שלשל לכיסו כ-2.89 מיליון דולר מארנקה הדיגיטלי של חברת "נומאד" (NOMAD), אבל כ-186 מיליון דולר אבדו לחברה כשמיד אחריו נכנסו דרך הפרצה האקרים אחרים ורוקנו עד תום את ארנק החברה.
לרכישת מטבעות דיגיטליים. וואלה קריפטו >>
בלוק, אזרח ישראל ורוסיה, נעצר במאי אשתקד בנתב"ג בדרכו לרוסיה, אחרי שנכנס לארץ כאלכסנדר גורביץ', שינה את שמו לאלכסנדר בלוק, הוציא על שם זה דרכון ישראלי חדש וכבר עמד לצאת לחו"ל. למחרת מעצרו, החל לטפל עו"ד אבי קרוננברג מהמחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה בהליכים להסגרתו של גורביץ'-בלוק, ע"פ בקשת ארה"ב, שם הוא מבוקש. כחודשיים אח"כ הכריז עליו בית המשפט המחוזי בירושלים "בר הסגרה" לארה"ב.
בקצרה, על פי בקשת ההסגרה, לפני כשלוש שנים וחצי, בלוק גילה חולשה במערכת חברת "נומאד" האמריקאית, שנועדה לאפשר המרת מטבעות קריפטוגרפים מאחד לשני, באמצעות נעילת מטבע מסוג אחד וקבלת "טוקן" דיגיטלי בשווי זהה, על גבי רשת בלוקצ'יין של מטבע אחר.
ע"פ החשד, החולשה שאיתר בלוק, אפשרה לו לשנות את קוד המחשב שמוודא את נעילת המטבע הקריפטוגרפי, כך שהמערכת תפיק לו טוקנים מבלי שווידאה כי ננעלו מטבעות קריפטוגרפיים תמורתם.
לאחר שבלוק בדק כי השינוי בקוד אינו מתגלה על ידי המערכת של נומאד, הוא משך בראשית אוגוסט 2022 מארנקה של נומאד טוקנים בסך כולל של כ-2.8 מיליון דולר. לאחר מכן, המיר בלוק את הטוקנים למטבעות שונים והעבירם בין ארנקים שונים, במטרה להסתיר את מקורם. הכל כפי שנטען על ידי הרשויות בארה"ב.
לצורך הערעור בבית המשפט העליון גייס בלוק את עורך הדין שרון נהרי, שבמסגרת ערעורו טען כי המעשים שמיוחסים לבלוק כלל אינם מקימים בישראל עבירות לפי חוק המחשבים (היעדרה של "פליליות כפולה"), שכן אין במעשיו כדי לעמוד בתנאי עבירת שיבוש לחומר מחשב וחדירה למחשב כדי לעבור עבירה אחרת.
כמו כן, טען בלוק, כי עבירת "העברת טובין גנובים" שמיוחסת לו בארה"ב, אינה מקימה בישראל עבירה מקבילה, וכי לא הוכח, ברף שנדרש במסגרת הליכי הסגרה, כי הוא גנב טוקנים ממערכת נומאד. עוד הוסיף וטען בלוק, כי העברת הטוקנים בין רשתות בלוקצ'יין אינה מהווה הלבנת הון, זאת נוכח טבען הפומבי של מערכות בלוקצ'יין, כך שלא ניתן לייחס עבירת הלבנת הון למי שמעביר מטבעות מבוזרים בין ארנקים דיגיטליים שונים, תוך פיצולם והמרתם למטבעות מבוזרים שונים.
אלא שבית המשפט העליון סבר אחרת. בהחלטתם קבעו השופט עופר גרוסקופף, השופט חאלד כבוב
והשופט יחיאל כשר, כי יש לפרש בהרחבה את המונח חדירה לחומר מחשב, כך שניתן לייחס עבירה זו, גם למי שמנצל טעות בתכנות או פרצת אבטחה ולא רק עקיפת סיסמה או מנגנון הרשאה נחשבים ל"חדירה" לחומר מחשב. כמו כן, קיבל בית המשפט העליון את עמדת המדינה, לפי העבירה האמריקאית של "העברת טובין גנובים" מקבילה בישראל לעבירה של הלבנת הון, נוכח המעשים שמיוחסים לבלוק, בגין ביצוע עבירה זו.
בנוסף, קבע בית המשפט העליון, באופן תקדימי, כי העובדה שפרטי ארנקים דיגיטליים ברשתות בלוקצ'יין פומביים, אינה משנה את העובדה כי זהות המחזיקים בהם נסתרת וכי פעולות דוגמת פיצול סכומי מטבעות מבוזרים בין ארנקים דיגיטליים שונים, והמרתם, מהוות ראיה לפעולות הסתרה שמקשות על איתור מקור הכספים, לצורך ביסוס עבירת הלבנת הון.
לביצוע ההסגרה נדרש עכשיו אישורו של שר המשפטים יריב לוין.
עו"ד שרון נהרי לא מרים ידיים, ומסר בתגובה לוואלה: "בעניינו של אלכסנדר בלוק מתעוררת שאלה משפטית עקרונית בעלת חשיבות רחבה בדיני ההסגרה. הסוגיה המרכזית היא האם ניתן להורות על הסגרתו של אדם מישראל מבלי שנבחנה כראוי דרישת הפליליות הכפולה, במיוחד כאשר מדובר בעבירות מתחום המחשבים. לשיטתנו מדובר בפגם מהותי המחייב הכרעה עקרונית של בית המשפט העליון. בשל כך בכוונתנו להגיש בקשה לדיון נוסף פלילי, על מנת שבית המשפט העליון יבחן מחדש את הסוגיה ויקבע הלכה ברורה בנושא".