לפי פרסום של אתר החדשות האמריקני סאמפור, ישראל הודיעה לארה"ב כי מלאי המיירטים שלה הולך ואוזל. גורם אמריקני שצוטט בידיעה של אתר החדשות שנוסד לפני ארבע שנים, אמר כי "ידענו שישראל נכנסת למלחמה עם מלאי נמוך, ונתמודד עם זה".
הפרסום עומד בניגוד לדברים של צה"ל ושל גורמי ביטחון ישראלים כי לישראל יש מלאי מספיק של מיירטים לטילים הבליסטים מאיראן, לרקטות מלבנון ולכטב"מים שמשוגרים משתי המדינות. גם הניסוח שישראל הודיעה לאמריקנים כי נתקלה בבעיית מלאי עומד בניגוד לעבודה הצמודה המשותפת בין משרד הביטחון בתל אביב למשרד המלחמה בוושינגטון.
ארה"ב מימנה את רוב רכש המיירטים הישראלי, מאז החץ-2, והיירוטים מאיראן מתבצעים במשותף, כך שלארה"ב יש מידע בזמן אמת על קצב צריכת המיירטים בישראל. העבודה בתחום מתנהלת ברמה כה קרובה, עד שפרויקט החץ למשל מתנהל בתעשייה האווירית ובמשרד הביטחון באנגלית, כדי לאפשר לשותף המממן גישה מלאה לנעשה בו.
המיירטים הישראליים: ארבע שכבות של הגנה
ההגנה האווירית הישראלית נשענת על ארבע שכבות, שמגבות זו את זו. בשכבה הגבוהה מיירט החץ-3 טילים בליסטיים בחלל. בשכבה שמתחתיו מיירטים החץ-2, מתוגברים בסוללות ת'אאד של צבא ארה"ב שנפרסו באזור. מתחתיהן נמצאות מערכות קלע דוד של רפאל, ומתחתיה כיפת ברזל גם כן של רפאל. שכבה נוספת היא של מערכת הלייזר אור איתן, שנמצאת עדיין בתחילת הפריסה שלה, ומיועדת לטפל בכטב"מים וברקטות.
בעת יירוט מטחי הטילים הגדולים מאיראן באפריל ובאוקטובר 2024, ובמבצע עם כלביא ביוני השנה השתמשה מערכת ההגנה האווירית הישראלית במאות טילים כדי להשמיד טילים בליסטיים מאיראן. מאז נמצאות התעשיות הביטחוניות בישראל בקצב ייצור מוגבר, שבעה ימים בשבוע, למיירטים כמו לחימושים נדרשים אחרים, אחרי שקיבלו ממשרד הביטחון הזמנות חדשות במיליארדי שקלים למיירטים חדשים במקום אלה ששוגרו.
התעשייה האווירית ביצעה השקעות משמעותיות בפס הייצור של החץ כדי לספק במקביל מיירטים לחיל האוויר הישראלי ולחיל האוויר הגרמני, שרכש את החץ-3 בעסקאות ענק בשווי מצטבר של 6.5 מיליארד דולר.
השדרוגים של קלע דוד וכיפת ברזל
במקביל שודרגו בחודשים האחרונים מערכות קלע דוד וכיפת ברזל. לקלע דוד יש כעת כושר יירוט משמעותי יותר לטילים בליסטיים, מה שמאפשר להשתמש בה ביירוטים שבעבר נעשו בידי חץ-2 הוותיק שנכנס לשירות בשנת 2000. הייצור שלו הופסק ומחליפו חץ-4 נמצא בפיתוח מתקדם, אך טרם נכנס לייצור.
חיל האוויר עשה בשנה האחרונה שימוש גם במערכת ברק MX היבשתית של התעשייה האווירית, כאמצעי נוסף לעבות את מערך ההגנה האווירית, ולהשתמש בפס הייצור של המיירטים שלה, להגדלת המלאי בארץ.
לפי פרסומי התע"א, לברקMX יש שלושה סוגי מיירטים, לטווחים של 35 עד 150 ק"מ, והוא מסוגל ליירט גם כטב"מים ורקטות. ברק-8 המקבילה מותקנת בספינות הסער 6 של חיל הים, ובעלת כושר יירוט גם כן לטילים בליסטיים.
חץ-3 וחץ-2 הם המיירטים היקרים ביותר בהיצע של צה"ל, במחיר של כ-3 מיליון דולר לטיל. קלע דוד ומיירטי הברק עולים פחות ממיליון דולר ומיירט התמיר של כיפת ברזל כ-50-100 אלף דולר לאחד. יירוט בלייזר עולה פחות מ-20 שקל בצריכת החשמל, אבל אין נתון פומבי הכולל חישוב של בלאי משגר הלייזר.