ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי, אישרה היום (א') את ריווח מדרגות מס הכנסה במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2026. המהלך, שנועד להקל על נטל המס של עובדים המשתכרים משכורות גבוהות ומעמד הביניים הגבוה, צפוי להעניק הטבה שנתית של עד 5,000 שקלים לאדם עובד. עם זאת, האישור לווה בביקורת חריפה מצד גורמי מקצוע על חלוקת המשאבים בזמן מלחמה ועל העדפת העשירונים העליונים.
על פי הצעת החוק, יבוצע שינוי בטווח ההכנסות של שתי מדרגות מס מרכזיות. מדרגת המס של 20% תורחב כך שבמקום שתסתיים בהכנסה של 16,150 שקלים, היא תימשך עד להכנסה של 19,000 שקלים בחודש. המשמעות היא שעבור הטווח שבין 16,151 ל-19,000 שקלים, ישולמו 20% מס בלבד, במקום 31% כיום. במקביל, מדרגת המס של 31% תורחב ותסתיים ב-25,100 שקלים בחודש במקום ב-22,440 שקלים. עבור השכר בטווח זה, ישולמו 31% מס במקום 35% כיום.
באוצר העריכו כי המהלך יביא לאובדן הכנסות מדינה של 4.5 מיליארד שקלים בשנת 2026, וסכום שיטפס ל-5.5 מיליארד שקלים בשנים הבאות. השינויים צפויים להשפיע על כ-30% מציבור העובדים, הממוקמים בעשירונים 8 עד 10.
בעלי שכר נמוך לא ייהנו
במהלך הדיונים, תהו יו"ר הוועדה מילביצקי וחלק מחבריה על בחירת מדרגת ההתחלה הגבוהה, המותירה את המשתכרים בשכר נמוך מחוץ למעגל הזכאות. באוצר השיבו כי השיקול המרכזי היה עידוד צמיחה: "ההצעה מתמקדת בשינוי המס השולי מתוך תפיסה שזהו הפרמטר המשפיע ביותר על החלטת העובד אם להגדיל את היקף עבודתו".
עוד הוסיפו באוצר כי "נוצרה הזדמנות לתקן את מבנה מדרגות המס בישראל, שבהשוואה בינלאומית נחשב תלול לעומת מדינות ה-OECD". לדבריהם, "3 עשירוני ההכנסה העליונים אחראים ללמעלה מ-90 אחוז מנטל מס ההכנסה", וכי הממשלה מבקשת להקל עליהם לאחר העלאות המיסים הכבדות בצל המלחמה.
מנגד, בפורום ארלוזורוב ובבנק ישראל מתחו ביקורת חריפה על המהלך ותהו האם נכון להעניק הטבת מס בעלות כה גבוהה "בתקופה של מלחמה ואי־ודאות תקציבית, כאשר גם משרד האוצר עצמו הבהיר כי תוספות לתקציב הביטחון צפויות לבוא על חשבון הרחבה של ההוצאה האזרחית".
בפורום טענו כי ניתן היה להציע חלופה שתאפשר גם למאות אלפי עובדים בעשירונים 6 עד 8 ליהנות מהטבת מס, ולא רק לעשירונים הגבוהים. "הצורך בתמרוץ כזה דווקא בקרב העשירונים הגבוהים אינו ברור", ציינו בפורום, "שכן רוב העובדים בקבוצות אלו כבר מועסקים במשרה מלאה ורבים מהם עובדים שעות נוספות באופן קבוע".
בפורום הדגישו כי מספר שעות העבודה בישראל גבוה ממילא ביחס לרוב מדינות המערב, ולכן קשה להצדיק תמריץ נוסף דווקא לקבוצות אלו. גם בבנק ישראל המליצו שלא לקדם בשלב זה הפחתות מס שאינן צפויות לתרום לצמיחה.
לאחר אישור הצעת החוק באופן סופי במליאת הכנסת, תחול החקיקה על הכנסה שהופקה החל מה-1 בינואר 2026.