איום הרחפנים והכטב"מים, שהפך לאחד האתגרים המרכזיים של צה"ל במלחמה הנוכחית מול איראן ושלוחותיה, מעורר דאגה לא רק במזרח התיכון. אירופה, שנמצאת תחת השפעת המלחמה באוקראינה והחשש מהתעצמות הציר האיראני-רוסי, פתחה במרוץ חימוש חסר תקדים להגנה על השמיים.
בעוד שהתרגלנו לשמוע על עסקאות ענק של התעשיות הממשלתיות כמו רפאל והתעשייה האווירית ואלביט הציבורית, גם מתברר חברות ישראליות קטנות מצליחות להשתחל ללב המכרזים הביטחוניים של היבשת.
אוטונומוס גארד מכפר סבא נמצאת בימים אלו בשלבים מתקדמים ביותר של התמודדות על שורה של מכרזים להקמת מערכות הגנה נגד רחפנים (C-UAS) בשלוש מדינות מפתח: פולין, רומניה ופורטוגל. אוטונומוס, שנסחרת בבורסה בתל אביב מחזיקה בין השאר ביצרנית החיישנים ומערכות התצפית לצרכי ביטחון ביסנס ויצרנית מערכות היירוט סקיילוק.
התנופה הנוכחית מגיעה בזכות קרן SAFE (Security Action For Europe) - תוכנית חירום של האיחוד האירופי בהיקף של כ-150 מיליארד אירו. מדובר בתקציב נפרד מתקציבי הביטחון הלאומיים, שנועד להכין את היבשת לעצמאות ביטחונית מלאה, ללא תלות בארה"ב.
"אירופה הבינה שביום פקודה הם עלולים להישאר לבד, והחליטו להשקיע סכומי עתק במוכנות למלחמה", מסביר בכיר בחברה. "פולין לבדה מקבלת נתח של כ-44 מיליארד אירו מהקרן הזו, כעורף הביטחוני של אירופה מול אוקראינה".
"בזמן שהתעשיות הגדולות עדיין מעכלות את האירוע, אנחנו כבר חצי שנה בפנים"
אחד החסמים המרכזיים בעסקות כאלה הוא הדרישה האירופית ל-65% ייצור מקומי והעברת טכנולוגיה. לאלביט ולרפאל יש כבר לא מעט חברות בנות כאלה ביבשת, לתע"א פחות, בעיקר ביון. אוטונומוס, שמעסיקה כמה מאות עובדים לעומת 10-20 אלף בתעשיות הביטחוניות הגדולות בארץ, בנתה נוכחות פיזית בארבעה לוקיישנים באירופה, מה שמאפשר לה להגיש הצעות כ"ספק מקומי" בשיתוף פעולה עם תעשיות באותן מדינות.
"היתרון שלנו הוא במהירות התגובה", אומר הבכיר. "בזמן שהתעשיות הגדולות עדיין מעכלות את האירוע, אנחנו כבר חצי שנה בפנים. המערכות שלנו בנויות כמו 'לגו' - אנחנו מתאימים את חליפת ההגנה לאיום הספציפי של המדינה, מגילוי מכ"מי ועד יירוט בלייזר או באמצעים קינטיים".
הפתרון שמציעה החברה הוא רב-שכבתי, ומתבסס על הלקחים המדממים מהחזית באוקראינה ובישראל. המערכת כוללת גילוי מכ"מי ואקוסטי, ושיטות נטרול מגוונות: החל מספוופינג (השתלטות אלקטרונית) ועד לייזר לטווחים קצרים (500-800 מטר) שנועד להפיל רחפנים ב"קו המגע" האחרון.
אחד האתגרים הגדולים ביותר שאליו נערכים בחברה הוא "נחיל הרחפנים" - מתקפה של מאות ואלפי כלים זולים בו-זמנית, איום שמייתר את מערכות היירוט היקרות והמסורתיות. "היום ב-2,500 דולר ורימון יד, כל ארגון טרור יכול לייצר איום משמעותי. אנחנו נערכים ליום שבו נצטרך להתמודד עם 3,000 רחפנים בבת אחת באמצעות פולס אלקטרומגנטי ולייזר מתקדם".
בחודש הבא צפויה החברה להציג את יכולותיה בתרגיל רחב היקף של נאט"ו ברומניה. במידה והמכרזים יבשילו לכדי חוזים חתומים, מדובר בעסקאות של עשרות עד מאות מיליוני אירו - דריסת רגל משמעותית לחברה ישראלית "קטנה" בשוק שנשלט באופן מסורתי על ידי מדינות וקונצרנים.
"ראו את האיומים בלייב"
בעקבות מתקפות כטב"מים איראנים מוצלחות נגד מטרות אמריקאיות בירדן ובמפרץ, ותקיפות של מדינות המפרץ עצמן, נוצר עניין רב במערכות שפיתחה אוקראינה בתחום כדי להתמודד עם מתקפות הכטב"מים מרוסיה אולם במכרזים באירופה אין עדיין נוכחות של חברות אוקראיניות.
"האוקראינים מפגינים יכולות אילתור מדהימות: רחפנים תוקפים ב-2,500 דולר וגדרות לניטרול רחפני סיב אופטי. עם זאת, הם אינם מהווים תחרות במכרזים פורמליים כי המוצרים שלהם אינם עומדים בתקנים צבאיים", אומר הבכיר.
במקביל מגלים במפרץ עניין במערכות ישראליות בתחום. "קיימת התעניינות יומיומית, במיוחד לאחר שראו את האיומים בלייב, אך קצב קבלת ההחלטות שם איטי יותר. ההערכה היא שגופים כמו EDGE (מאיחוד האמירויות) ינסו לרכוש יצרנים בתחום כדי לקצר טווחים".