ההצלחה הצבאית שחווה ישראל מאז ה-7 באוקטובר הובילה לנהירה אל עבר מניות החברות הביטחוניות, ולתהייה אם מדובר בראלי מתמשך או בבועה תורנית, שעתידה להתפוצץ בכיסי המשקיעים?
ההתעניינות הגוברת בתחום היוותה בעיקר סימן לחברות הביטחוניות כי זוהי שעת הכושר לגיוס כספים מהציבור, ומספר חברות ביטחוניות החלו לנצל את חלון ההזדמנויות והנפיקו מניותיהן בבורסה בתל אביב תוך גיוס עשרות ומאות מיליוני שקלים.
בין החברות האחרונות שהנפיקו ניתן למצוא את 'סמארט שוטר', 'DSIT', ו'אר פי אופטיקל'.
סמארט שוטר הנפיקה מניותיה לראשונה בתחילת החודש לפי שווי 900 מיליון שקל (אחרי הכסף), ומאז עלתה מנייתה בכ-16.85%% והובילה את שוויה לכ-982 מיליון שקל נכון לסוף יום המסחר אתמול (שלישי) בבורסה בתל אביב.
החברה, המפתחת כוונות חכמות, מוצגת באתר הבורסה כנסחרת לפי מכפיל של כ-559 ביחס למחיר מנייתה מתחילת יום המסחר אתמול, שהעמיד את שווייה אז ב-1.01 מיליארד שקל. תוצאותיה הכספיים המדווחים האחרונים מתייחסים לשנת 2024, בהם הציגה 24.5 מיליון דולר הכנסות לצד רווח נקי מיוחס לבעלי המניות בגובה 580 אלף דולר.
משמעות הדבר כי השקעה בחברה על פי רווחיה הקיימים תחזיר עצמה רק בעוד כ-559 שנה וכ-534 שנה לאחר ירידה של 2.94% שספגה המניה אתמול, וכי המשקיעים מאמינים שצמיחתה ורווחיה העתידיים יצמצמו את גובה המכפיל בעתיד.
זינקה תוך כ-3 ימי מסחר בלבד בכ-165%
מכפיל רווח הוא מדד פיננסי המחושב על ידי חלוקת מחיר המניה ברווח הנקי למניה, ובכך מציג כמה שנים ייקח למשקיעים להחזיר את השקעתם בחברה, בהנחה ורווחיה יישארו קבועים. מספר השנים להחזרת ההשקעה נע לפיכך בהתאם לשינוי ברווח ובמחיר המניה.
לשם השוואה, חברת DSIT, המפתחת ומייצרת מערכות איסוף מודיעין והגנה ימיות, הנפיקה גם היא מניותיה לראשונה בסוף השבוע האחרון בבורסה המקומית לאחר שהציגה הכנסות בגובה כ-21.1 מיליון דולר לשנת 2024 עם רווח נקי בגובה כ-3 מיליון דולר, בעוד שווי הנפקתה עמד על 260 מיליון שקל (אחרי הכסף) - כרבע מזה של סמארט שוטר.
מניית חברת DSIT, המוחזקת בעיקר על ידי החברה הממשלתית רפאל (39.55%), זינקה תוך כ-4 ימי מסחר בלבד בכ- 134% ושוויה עמד על כ-582.7 מיליון שקל עם תום יום המסחר אתמול.
רפאל מתכננת גם היא הנפקה של כרבע עד שליש ממניותיה, ולצידה הענקית הביטחונית הממשלתית - התעשייה האווירית, שמזה זמן שמה לעצמה יעד להנפיק מניותיה וכעת פועלת ביתר שאת כדי לנצל את פתיחת כיסי המשקיעים אל עבר התחום להנפקת מניותיה, לצד מסחר איגרות החוב שלה.
הבורסה בתל אביב ניצלה גם היא הגאות והשיקה בתחילת נובמבר האחרון מזח ייעודי לחברות השוחות בתחום ולמשקיעים המבקשים לעלות עליהן, בדמות מדד ת"א ביטחוניות, שתוך כ-3 וחצי חודשים בלבד הציג זינוק של כ-58.12%.
המדד מכיל כיום כ-15 חברות הפועלות בתחום הביטחוני, כאשר הבולטת בו היא ענקית ביטחון ישראלית נוספת - אלביט מערכות, הנסחרת לפי מכפיל של כ-91 לאחר ששוויה האמיר לכ-143.2 מיליארד שקל ומיקם אותה כחברה בעלת השווי הגבוה ביותר בבורסה בתל אביב.
זאת לאחר שמנייתה זינקה בכ-309% מאז ה-7 באוקטובר, בעוד הרווח שהציגה למניה (GAAP) לשנת 2024 עלה בכ-49% בהשוואה לרווח שהוצג בשנת 2023, והרווח שהציגה לשנת 2025 המשיך לזנק ועלה בכ-59% לעומת התקופה המקבילה ב-2024.
דוחותיה הכספיים של אלביט לסוף 2025 הציגו צמיחה חדה בפעילות עם עלייה של כ-16% בהכנסות השנתיות לכ-7.9 מיליארד דולר וכ-66% ברווח המיוחס לבעלי המניות שעמד על כ-534 מיליון דולר.
הדוחות היו כה חזקים שבית ההשקעות IBI כתב בתגובה להם כי "ישנם רגעים נדירים בשוק ההון שבהם המודלים המסורתיים של הערכת שווי מתקשים להדביק את קצב המציאות ולנמק את תמחור המניה.
"אלביט מערכות נמצאת כיום בנקודה כזו, שבה סביבת הפעילות, העוצמה התפעולית, הצמיחה הפנומנלית בצבר ההזמנות, וההזדמנויות שעוד יגיעו יוצרות מומנטום שחורג מהחישובים היבשים".
העליות החדות בתחום הובילו כמחצית מהחברות במדד להיסחר בשווי של למעלה מ-1 מיליארד שקל אחרי שזינקו במאות אחוזים, ועל פי הנהירה לתחום נדמה כי המשקיעים צופים להן עוד עליות.
ניסיון העבר מלמד שכאשר מכפילי חברות נסחרות מתחום מסוים שוברים שיאים בשל נהירת משקיעים פרטיים אליהן - זה לרוב טרנד, שהאחרון נחווה עם רכישות טכנולוגיה ובריאות בתקופת הקורונה.
"ביסוס של ביקושים קיימים שרק הולכים ומתחזקים"
עמרי עפרוני, אנליסט בבית ההשקעות אופנהיימר ישראל, אמר לוואלה כסף, כי "זה נכון שיש יותר תשומת לב כיום אל תחום הביטחון המאפשר תמחור של X2 ומעלה למניות שעד לפני כ-3 שנים זכו לתמחור X, אך לא מדובר ב'הייפ', אלא במה שבשוק ההון מכנים כ'התרחבות מכפילים'.
"בניגוד לטרנדים שונים שצצים מדי פעם בשווקי המניות, מאחורי ההתעניינות בחברות הביטחון יש ביסוס של ביקושים קיימים שרק הולכים ומתחזקים. זה טבעי שהעיניים שלנו נשואות אל הזירות המקומיות דוגמת איראן, אך זו זירה קטנה יחסית בהיקף האפשרויות והמכירות של החברות הביטחוניות.
"המתחים הגיאופוליטיים המתרחשים כיום בעולם, ובראשם המתיחות בין ארה"ב לסין לצד זו המתנהלת בין אירופה לרוסיה, הם הרבה יותר משמעותיים וגדולים ברמה הגלובאלית ומהווים את עיקר הביקושים העתידיים לחברות אלה.
"כלל ההערכות והניתוחים הביטחוניים מתארים את העשור הנוכחי כעשור הכי מסוכן בהיבט הגיאופוליטי מאז מלחמת העולם השנייה, ולעת זו לא רואים די-אסקלציה במתחים אלה, אלא בדיוק הפוך".
מקור המתיחות מסביר לדעת עפרוני מדוע הביקושים למוצרי החברות הביטחוניות רק יגברו: "סין מחזיקה ביכולות ייצור של כמעט מלוא כמות המגנטים בעולם, ובכלל בכ-99% מיכולת עיבוד המינרלים הגלובלית. לצד אלה היא מחזיקה ביכולת לפגוע בשרשרת האספקה העולמית. כל אלו היוו מנופי לחץ שאיימו בפירוק כלכלות ארה"ב ואירופה, לא פחות.
"סין גם שואפת להפוך להגמוניה בעצמה ונמצאת במרוץ פיתוח טכנולוגי מול ארה"ב, המצריך אנרגיה רבה. לכן היא יצרה ציר משולש עם רוסיה ואיראן שיאפשר לה לחזק את היכולות האנרגטיות הנדרשות לה ובמחיר מוזל יחסית לשאר העולם.
"מהצד השני, הממשל האמריקאי הנוכחי פועל לשנות את כיוון המטוטלת ודוחק את ידי סין ורוסיה מחוץ לכדור המערבי מתוך מטרה להחזיק מול סין במנוף לחץ משלו - מנוף האנרגיה.
"איך זה נעשה? הנשיא טראמפ קיבל החלטה להתחיל עם ונצואלה, שסיפקה כ-6% מצריכת הנפט הסיני, וממשיך כעת במבצע הצבאי הנוכחי שעתיד לפרק את הציר הסיני-רוסי-איראני, על ידי המבצע הצבאי באיראן. זו האחרונה מספקת כ-13%-15% מצריכת הנפט הסיני, המהווים כ-80% מכלל ייצור הנפט האיראני.
"הפסקת זרימת הנפט האיראני לסין מעבירה מנוף לחץ אסטרטגי לידיים אמריקאיות, שכן לסין יש אמנם מצבור אסטרטגי של נפט המוערך בכ-3-5 חודשים, אך מעבר לטווח זמן זה היא עתידה להיפגע אנרגטית וכלכלית קשות, ובכך ארה"ב גם מונעת ממנה לעשות מהלך על טיוואן".
המתח בין סין לארה"ב הוא רק סיבה אחת לביקושים המתגברים, לצידו ישנה גם מתיחות גוברת בין רוסיה לאירופה. עפרוני: "מתיחות זו כבר הובילה להגדלה משמעותית של תקציבי הביטחון בעולם, ולהצטיידות שתיערך עשור קדימה לפחות. אלו מצטרפות להערכות המתבססות כי פוטנציאל הצמיחה בתחום גבוה".
לצד זאת עפרוני מסייג ומוסיף כי "השאלה הנשאלת היא כיצד משקיעים בתחום. יש שיטענו כי השקעה רוחבית דוגמת השקעה במדד ביטחוני אינה יעילה כדוגמת בחירת מניות של חברות בתחום, שכן יש המוצאים כי פוטנציאל החברות הגדולות כבר מגולם במנייתן.
"דווקא החברות הצעירות יותר, שהמכפילים בהן לעת זו אמנם נראים גבוהים, ויש שיאמרו גבוהים מאוד ומבטאים ציפייה לצמיחה גבוהה בהמשך, הפכו למוקד תשומת לב, ויש לשים לב כי הן מבוקשות גם על ידי משקיעי הריטייל הגדולים (מוסדיים).
"בהקשר זה חשוב לזכור עוד כי המכפילים פחות רלוונטיים לחברות צעירות צומחות ויותר רלוונטיים לחברות מבוססות. מבחינת החברות הצעירות זה אכן הזמן הטוב ביותר מבחינתן להנפיק, כי הן מקבלות שווי גבוה יותר לעומת השווי שהיו מקבלות לפני שנה וחצי או שנתיים.
"אך בסוף צריך לבחון את כל חברה לפי פעילותה ותוצאות פעילותה. לדוגמה, אם מדובר בחברה שעושה דבר שאף חברה אחרת בעולם לא עושה, דוגמת סמארט-שוטר, אז לראייתי יש לבחון את הביקושים למוצריה קדימה וקצב התקדמותה, ולאו דווקא על פי המכפיל שהיא מקבלת לעת זו."
ימים יגידו אם מתקפת המשקיעים על מניות הביטחון צלחה והרחיבה את כיסיהם או רק קירבה את התפוצצותם.