תקציב 2026 אמור להגיע לאישור הכנסת לקריאה סופית ואחרונה בהחלט ב-26 למרס 2026. למרות השינויים הדרמטיים שהתחוללו בו הוא לא יותנע מחדש ויובא מידית לאישור בקריאה שניה ושלישית.
ספק אם מישהו רציני בדרג המקצועי באוצר היה חותם אי פעם על תקציב הוצאות כזה הם המדובר היה במשפחתו. לו היה מוגש כעבודת גמר בפקולטה כלשהיא למנהל עסקים היה המנחה זורק אותו מכל המדרגות.
חוות הדעת השלילית והמהדהדת לגביו כבר ניתנה על ידי אנשי בנק ישראל שקבעו: גידול בגרעון ירע את מצבה הפיננסי של ישראל, לא קוצצו כספים קואליציוניים ובמצב זה אין מקום להורדת מיסים. המשיכו אחרי בנק ישראל אנליסטים בשוק ההון.
את זה שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ידע ובחר לעשות בדיוק ההפך. אמנם דעתו הדרג המקצועי באוצר לגבי התקציב שלילית בדיוק כמו בבנק ישראל אבל הם נוהגים כמנזר השתקנים. כשיש להם ביקורת הם מעדיפים להשמיע אותה בצורה פחדנית בחדרי חדרים.
החבר'ה שבאופן מקרי לחלוטין כולם חובשי כיפות, נוהגים כלבנת פורן ודואגים שאף דלת לא תהיה סגורה בפני שר האוצר. בעוד שהם אמורים לעמוד על המשמר הם שוברים שמירה באירוע הגובל בהפרת אמונים.
עמוק עמוק בתוך תוכם הם יודעים את האמת אבל הם בוחרים בזכות השתיקה כאילו נקלעו לעיצומה של חקירת יאח"א ומוציאים שם רע להתקרנפות. זה הפוך מהדרך המצופה משומרי סף בשירות הציבורי.
היועץ שוגר למשימת התאבדות
בעוד שהם מפנים עורף לאמת המקצועית, אחרים כמו היועצת המשפטית לממשלה ויועצים משפטיים בכנסת מתפקדים באומץ לב ציבורי תחת מטר כטבמ"ים רעילים ללא אמצעי מיגון יעילים.
היועץ המשפטי לאוצר עו"ד דודי קופל שהחליף לפני כשנה את עו"ד אסי מסינג הדעתן, שוגר השבוע לוועדת הכספים למשימת התאבדות כשהתבקש להסביר כיצד נוספה לתקציב קופה קטנה של 5.8 מיליארד שקלים ללא יעד מוגדר. בהופעה מביכה התפתל והסביר שהבין שכסף מיועד לביטחון אבל בפועל לא ספרו אותו.
מנהל רשות המיסים שי אהרונוביץ' נחשב למינוי המוצלח ביותר של שר האוצר, וכמקובל, גם שעון מעלי אקספרס מראה פעמיים ביום את השעה הנכונה. אהרונוביץ' הגיע לאוצר בגישה של קפיטליזם קשוב אלא שגם לעצותיו המקצועיות סמוטריץ' הפסיק להקשיב.
המלצות חשובות כמו הצורך בביטול הפטור ממס למשכירי דירות, אי הגדלת הפטור ממע"מ על קניות בחו"ל או ביטול היוזמה לריווח מדרגות המס בהעדר מקורות הכנסה חלופיים, לא התקבלו. אבל בהיותו מקצוען מנהל רשות המיסים מוכן לנשום עמוק ולצלול מתחת למים.
איך לא רעדה לו היד?
אבל מה עם כל האחרים? מנכ"ל האוצר אילן רום שאמור להדהד באזנו של השר את חוות הדעת המקצועיות של ראשי האגפים, הפך לנער פוסטר במסיבות עיתונאים מיותרות של סמוטריץ'. אז ב-C.V שלו יהיה כתוב מנכ"ל משרד האוצר לשעבר אבל מי יקנה את כרטיס הביקור שלו?
הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר שנכנס לתפקידו בעיצומה של ביזת התקציב, הצטרף למנזר השתקנים. למרות התנגדותו בחדרי חדרים לתעלולי סמוטריץ' ובכלל זה הגידול בכספים הקואליציוניים, פריצת מסגרת תקציב הביטחון ופריצת מסגרת הגרעון, הוא ממשיך בתפקידו.
למרות שפרוזנפר יודע שתקציב 2026 הוא בלי עתיד בלי תקווה ובלי חלום הוא ממשיך לשמור על פאסון. התעלומה היא מדוע הסכים לעזוב את המגזר הפרטי ולעבור לאזור מוכה האסון ששמו הנהלת האוצר נותרת בעינה. האם לא הבין איזה קבלת פנים מצפה לו באוצר?
ויש גם את הכלכלן הראשי באוצר ד"ר שמואל אברמסון הנחשב למוערך אצל שר האוצר. הוא גם ליווה אותו בנסיעתו האחרונה לארה"ב ושימש כמתורגמן של שפת הגרנדמייזר. אפילו ד"ר אברמסון נכנע לשר האוצר והנפיק תחת ידיו תחזית מומצאת של הכנסות ממיסים.
איך לא רעדה לו היד כשלמרות המלחמה, ולמרות הורדת תחזית הצמיחה, העז להוסיף לתחזית ההכנסות ממיסים עוד 11 מיליארד שקלים ולהגדילה ל-561.8 מיליארד שקלים. איזה כלכלן הוא מי שאינו מוכן לעמוד על דעתו המקצועית ולתרום בפועל לסילוף עומק הגרעון בתקציב. לאן נעלמה האתיקה?
ד"ר אברמסון ידע בתוך תוכו את האמת אבל השתפן ובחר שלא להילחם עליה אלא להמשיך לזרום. מנהל רשות המיסים האומלל שי אהרונוביץ' יאלץ עכשיו לשבור את הראש מאיפה לגייס את הכסף החסר כשהתכניות למלחמה בהון השחור ולהעמקת הגבייה בוטלו ויושמו רק חלקית.
פרוזנפר ורום. איפה הגאווה המקצועית?
נערי אוצר או נערי עקיבא?
פעם זה לא היה כך. אנשי המקצוע ידעו לעמוד על דעתם המקצועית ושרי האוצר גם ידעו כשצריך לחרוק שיניים ולכבד אותם. אבל לאנשי האוצר שפעם כונו נערי האוצר והיום ניתן לכנותם נערי עקיבא, הייתה גאוות היחידה מקצועית.
בפעמים הנדירות כשר האוצר לא ספר אותם, הסיקו מסקנות ופרשו. כשיאיר לפיד היה שר אוצר ב-2014 הוא רצה להנהיג תכנית אפס מע"מ על דירות לזוגות צעירים. ד"ר מיכאל שראל הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה לא יכול היה לחיות בשלום עם התכנית.
למרות שבסופו של דבר לא יושמה הוא לא המתין הרבה והגיש את התפטרותו. ד"ר אברמסון לא מוכן היום לשקול התפטרות על תעלול פיננסי חמור בהרבה. הממונה על התקציבים לשעבר שאול מרידור עשה צרות צרורות לשר האוצר ישראל כץ. כשהגיעו מים עד נפש הוא התפטר קרן טרנד מנכ"לית האוצר מיד אחריו.
גם הממונה על התקציבים האחרון יוגב גרדוס לא היסס לחשוף פומבית את עמדותיו המקצועיות. שר האוצר כל כך כעס כשבמכתב ששיגר אליו לפני כשנה הראה לו את הדרך החוצה. הממונה הנוכחי מהרן פרוזנפר שומר על זכות השתיקה כאילו הוא בעיצומה של חקירת יאח"ה.
צמרת האוצר הנוכחית תיזכר בדברי הימים של ההיסטוריה כמי שנתנה את ידה לתקציב מדינה הנוגד לחלוטין את הערכים המקצועיים. הם קידשו בכך את האינטרסים הפרטיים על חשבון האינטרס הציבורי ואת זה כולם יודעים.