דרמה באקדמיה: המל"ג תאשר מהלך שיקרב את המכללות לאוניברסיטאות

בעיצומה של תקופה מורכבת למערכת ההשכלה הגבוהה, צפויה המועצה להשכלה גבוהה לאשר היום (ד') מהלך משמעותי נוסף - כזה שעשוי לשנות את האיזון בין האוניברסיטאות למכללות. לפי ההחלטה המסתמנת, לראשונה יוכלו מכללות ציבוריות לנהל באופן מלא את הליכי הקידום האקדמיים ולהעניק דרגות של פרופסור חבר ופרופסור מן המניין, ללא צורך באישור הסופי של הוועדה העליונה במל"ג.

מדובר בשינוי שנראה על פניו טכני, אך בפועל מבטא תפיסה חדשה ביחס למעמדן של המכללות. "זו הכרה בכך שהמכללות בישראל הגיעו לבשלות אקדמית ומוסדית", אומר פרופ' נסים בן דוד, נשיא המכללה האקדמית גליל מערבי ויו"ר ועד ראשי המכללות הציבוריות. "היכולת לנהל את הליכי הקידום באופן עצמאי מקרבת אותנו למודל שבו פועלות האוניברסיטאות".

המהלך מגיע על רקע שינוי עמוק במבנה ההשכלה הגבוהה בישראל. כיום, כ-70 אלף סטודנטים לומדים במכללות הציבוריות ועוד כ-35 אלף במכללות הפרטיות. המשמעות היא שכ-57% מהסטודנטים לתואר ראשון בישראל לומדים במכללות - נתון שממחיש עד כמה הפכו המוסדות הללו לשחקן מרכזי במערכת.

במהלך שלושת העשורים האחרונים השקיעו המכללות בפיתוח תשתיות אקדמיות רחבות: קמפוסים, מעבדות, מכוני מחקר, ולצידן נבנה סגל אקדמי משמעותי. כיום מועסקים במכללות הציבוריות ובמכללות לחינוך למעלה מ-600 חברי סגל בדרגות פרופסור חבר ופרופסור מן המניין, לצד אלפי מרצים בעלי תואר דוקטור.

לדברי בן דוד, גם הליכי הקידום עצמם אינם שונים מהמקובל באוניברסיטאות. "מדובר בתהליך קפדני שכולל בחינה של הישגים מחקריים, פרסומים בינלאומיים, מענקי מחקר ואיכות ההוראה. גם בקידום לפרופסורה מעורבות ועדות מקצועיות והמלצות מהארץ ומהעולם".

עד כה, גם לאחר השלמת כל שלבי הבחינה בתוך המכללות, נדרש אישור סופי של הוועדה העליונה למינוי פרופסורים במל"ג. בפועל, לאורך התהליך כולו דנו בתיק המועמד כ-25 פרופסורים בכירים, ורק בסופו התקבלה ההכרעה הסופית.

כעת, לפי המתווה החדש, יוקמו "צברי מכללות" שיפעילו ועדות עליונות משותפות, בהשתתפות פרופסורים מהמכללות ומהאוניברסיטאות. ועדות אלה יחליפו את הוועדה העליונה במל"ג - תוך שמירה על אותם סטנדרטים אקדמיים.

"שום שלב מהותי לא מתבטל", מדגיש בן דוד. "גם במתווה החדש יהיו מעורבים כ־25 פרופסורים בכירים עד לאישור הדרגה. השינוי הוא במיקום קבלת ההחלטה, לא באיכות הבדיקה".

לצד זאת, באוניברסיטאות מביעים הסתייגות מהמהלך ומזהירים מפני השלכות אפשריות על הרמה האקדמית. במערכת האוניברסיטאית מציינים כי הרחבת הסמכויות מחייבת הקפדה יתרה על סטנדרטים, ומעלים חשש כי שינוי האיזון הקיים עלול להוביל לשחיקה במעמד הדרגות האקדמיות.

לצד המשמעות האקדמית, במערכת מעריכים כי למהלך עשויות להיות גם השלכות רחבות יותר. כאשר יותר ממחצית מהסטודנטים לתואר ראשון בישראל לומדים במכללות, כל שינוי במעמדן וביכולותיהן משליך ישירות גם על האופן שבו מוכשר כוח האדם במשק.

המכללות, שפועלות לרוב בזיקה הדוקה לשוק העבודה ולצרכים מקצועיים, עשויות לנצל את העצמאות האקדמית המוגברת כדי להעמיק את החיבור בין הלימודים לבין הדרישות בשטח. התוצאה עשויה להיות תוכניות לימוד עדכניות יותר ובוגרים עם יכולת השתלבות מהירה ומדויקת יותר במגוון תחומים.

בתוך מציאות שבה שוק העבודה משתנה במהירות ודורש מיומנויות חדשות וגמישות מקצועית, חיזוק היכולות המחקריות והאקדמיות של המכללות עשוי גם לצמצם את הפער בין ההכשרה לבין הצרכים בפועל, ולחזק את הרלוונטיות של ההשכלה הגבוהה למשק.

בן דוד מסכם כי מדובר בצעד ראשון אך משמעותי: "הכרה ביכולת של המכללות לקיים פעילות אקדמית ומחקרית עצמאית ואיכותית".