בזמן שארה"ב וישראל תוקפים באיראן במטרה לאפשר לעם האיראני להפיל את משטר האייתוללות, עולם החדשנות ממשיך להיאבק על מציאת מקומו בתוך המהפכה שהוא עצמו שחרר לעולם - מהפכת הבינה המלאכותית.
תעשייה שהתגאתה עשרות שנים בכך שהיא כותבת את כללי המשחק, מגלה עכשיו בחרדה גוברת שהכללים כבר לא שלה - ושהשחקן החדש לא טורח לבקש רשות לפני שהוא מתיישב ליד השולחן.
חברות התוכנה כבר החלו לשלם את מחיר התקדמות ה-AI ומחקו כ-2 טריליון מצרפית משוויין בבורסות במהלך השנה האחרונה עד פברואר האחרון.
הירידה התלולה ביותר בשווין נחוותה עת אנתרופיק השיקה סוכני בינה מלאכותית והקריסה את שווי חברות התוכנה בכ-300 מיליארד דולר מצרפית תוך שבוע אחד. הנזק לא חמק גם מחברות כחול-לבן, שלצד הפגיעה בחברות הנסחרות נפגעו גם חברות פרטיות שבנו על הנפקת מניות ראשונה (IPO) לטוב תגיוס כספים להמשך פעילותן.
ויולטה טודורובה, אנליסטית מחקר בחברת תעודות הסל האירופאית Leverage Shares, מסרה כי סקטור התוכנה עובר מבחן עומק. "זו הפעם הראשונה בעידן ה-AI שהשוק שואל מי ייהנה מהטכנולוגיה ומי ייפגע ממנה." אומרת טודורובה. "התמחור כבר אינו מבוסס חזון, אלא על עמידות מודלים עסקיים. ההבחנה כיום חדה בין תשתיות AI שנהנות מביקוש חזק לבין תוכנה יישומית שעלולה לסבול משחיקת מרווחים"' היא מוסיפה. טודורובה מדגישה כי מדובר בשלב מיון ולא בנטישה וכי "המסחר אינו מבטא קריסה של הסקטור, אלא סלקציה עמוקה יותר. השוק מחפש איזון מחדש.
400 אלף מפוטרים בשנתיים
הטלטלה מורגשת במיוחד בשוק העבודה הטכנולוגי הגלובאלי, שסוער במיוחד בצל אמירות כמו זו של מנכ"ל מייקרוסופט העולמית סאטיה נאדלה, שחשף במאי 2025 כי "בינה מלאכותית כותבת כיום 20-30% מהקוד של מיקרוסופט", והוביל להשערות כי אלו הובילו לפיטורי כ-15 אלף מעובדי החברה אותה שנה. מארק בניוף, מנכ"ל Salesforce, אף היה חד יותר כאשר הודיע בסוף 2024 כי החברה תפסיק לגייס מהנדסי תוכנה חדשים במהלך 2025 וכי במקום זאת תפנה השקעות לתפקידי מכירות.
נתוני אתר Layoffs.fyi מראים כי בשנת 2024 פוטרו כ-152,922 עובדי טכנולוגיה ברחבי העולם מתוך 551 חברות, ודו"ח של RationalFX מראה כי בשנת 2025 כבר פוטרו כ-244 אלף עובדים נוספים, כאשר כ-70 אלף מהם מיוחסים ישירות לאימוץ AI ואוטומציה. בששת השבועות הראשונים של שנת 2026 כבר נרשמו כ-30.7 אלף פיטורים - מספר המעמיד את קצב הפיטורים השנה ככזה שיעקוף אף את נתוני 2025.
ישראל חוותה גם היא לראשונה מזה עשור ירידה במספר המועסקים בהייטק, עם התכווצות כוח האדם בכ-2% מכ-417 אלף עובדים בסוף 2024 לכ-409 אלף בסוף 2025. מספר מחפשי העבודה בתעשיית הטכנולוגיה הישראלית עמד בדצמבר 2025 על כ-16.3 אלף - פי שניים מאשר בדצמבר 2022.
מתוך אותם מחפשי העבודה כ-59% מגיעים ממקצועות התוכנה, כאשר מתכנתים ומנתחי מערכות מהווים כ-51% מכלל מחפשי העבודה בהייטק, ושיעורם נמצא במגמת עלייה. יש לציין עוד כי מספר המשרות במחקר ופיתוח בישראל רשם גם הוא ירידה של כ-6.5% במחצית הראשונה של 2025 לעומת התקופה המקבילה ב-2024.
ניתוח שהוציאה חברת ה-AI אנתרופיק בשבוע שעבר (11 במרץ) בחן את "השפעת ה-AI על שוק העבודה" ומצא, בין היתר, כי תיאורטית השפעת הטמעת הבינה המלאכותית עלולה להוביל למיתון, בדומה למשבר 2007-2009 בו שיעור האבטלה בארה"ב קפץ מ-5% ל-10%.
כלל השינויים וההצהרות יצרו בהלה ואי ודאות בקרב עובדי ההייטק, והלהיטו את השיח הסוער ממילא על עתיד מקצוע המתכנתים. שני מתכנתים בגילאי 50+ עימם שוחחנו הביעו חשש לעתידם כתוצאה ממהפכת הבינה המלאכותית ואחד מהם ציין, כי הוא כבר "מתכונן לסוף הקריירה לאחר כשני עשורים".
ההכנה לא הגיעה כתוצאה מהתקדמות ה-AI אלא מתוך הבנתו כי "רוב עובדי ההייטק לא מגיעים לגיל הפנסיה במקום עבודתם - וזה היה עוד טרום ה-AI. הטכנולוגיה מתקדמת מהר מאוד וקשה לכולם להישאר מעודכנים. כך שהיה ברור שיגיע היום בו איאלץ למצוא מקום עבודה אחר. הערפל בדבר העתיד הכלכלי הוביל אותי להיערך מראש על ידי רכישת נכסים וצבירת חסכונות. אני לא מוכן לפרישה ולא רוצה לפרוש, אבל הכנתי לעצמי בסיס ליום בו זה יגיע".
שרברב וגם מנעולן
מחקר של אוניברסיטת סטנפורד שפורסם באוגוסט 2025 תחת השם Canaries in the Coal Mine"", ניתח נתוני שכר של מיליוני עובדים אמריקאים דרך מערכת ADP (חברת תוכנה לניהול שכר בארצות הברית) ומצא כי תעסוקת מפתחי תוכנה בני 22-25 ירדה בכמעט 20% ביחס לשיא שנרשם בסוף 2022.
מחקר נוסף שלIndeed דרך Federal Reserve Economic Dataמחזק את התמונה ומציג ירידה של כ-60% במודעות דרושים למשרות entry-level בין 2022 ל-2024. שיעור האבטלה בקרב בוגרי מדעי המחשב בארה"ב עמד על 6.1% ב-2025, בעוד מהנדסי תוכנה מתמודדים עם 7.5% אבטלה - מהשיעורים הגבוהים ביותר בין כלל התארים האקדמיים הטכנולוגיים.
בחברות הסטארטאפ ניכר כי המצב חמור עוד יותר, כאשר לחברות בשלב ה-SEED היו 21% פחות עובדים בהשוואה למחצית הראשונה של 2020. כך על פי דוח Carta למחצית הראשונה של 2025, שמציין כי "מייסדים אלו ממנפים AI כדי להשיג הרבה יותר עם צוותים קטנים ממה שהיה אפשרי בעבר."
הבינה המלאכותית אמנם נוגסת בחלק מהפעילות הטכנולוגית שבעבר נעשתה על ידי בני אנוש, אך עוד מוקדם להספיד את אנשי המקצוע השונים, ובתוכם גם המתכנתים. אותו מחקר של אנתרופיק, שבחן את השפעת ה-AI על שוק העבודה, מצא כי הפער בין הפוטנציאל התיאורטי של הבינה המלאכותית לבין היישום בפועל - עוד גדול. בתחום המחשוב והמתמטיקה, לדוגמה, נמצא כי ה-AI יכול תיאורטית לכסות 94% מהמשימות של בעל מקצועות התחום, אך בפועל מכסה רק כ-33% מהם.
במקצועות המינהל והמשרד הוא יכול לכסות תיאורטית כ-90% אך בפועל מכסה רק 25%, ובתחומי העסקים והפיננסים שיעור המשימות שהבינה המלאכותית יכולה לבצע תיאורטית עומד על כ-85% בעוד בפועל ה-AI מופעל בשיעור של 20% מהמשימות בלבד.
הפער מוסבר במחקר כנובע ממחסומים מעשיים דוגמת דרישות אינטגרציה תוכנתית, אילוצים משפטיים, צורך בבדיקה אנושית ומחזורי אימוץ ארגוניים איטיים יותר. הדרישות אף מתרחבות עם התקדמות ה-AI ומצריכה גיוס של כוח אדם נוסף.
סטטיסטיקה של משרד העבודה האמריקאי צופה צמיחה של 15-18% במקצועות פיתוח התוכנה בעשור הקרוב, ונתוני תעסוקה משנת 2025 הציגו עלייה בדרישה לתפקידי פיתוח - אבל אלו הייחודיים ל-AI. כך, תפקידי AI Engineer לדוגמה עלו ב-143.2% במהלך שנת 2025, תפקידי Prompt Engineer עלו ב-135.8% לאותה התקופה, וכלל אזכורי ה-AI במודעות דרושים זינקו בכ-56.1% אותה שנה. זאת אחרי שעלו ב-114.8% במהלך שנת 2023 וב-120.6% במהלך שנת 2024. דבר המעיד על הפיכת הנישה לדרישה מרכזית.
דיווח של רשת CNBC מדצמבר 2025 מעלה כי 20% ממהנדסי התוכנה לתחום הבינה המלאכותית שגוגל גייסה בשנת 2025 היו עובדי "בומרנג", כלומר עובדים לשעבר של גוגל שחזרו לעבוד בה. הדיווח מציג את שיעור העובדים כ"עלייה משמעותית לעומת שנים קודמות".
גוגל, על פי אותו דיווח, גייסה לשורותיה חוקרי AI שחזרו אליה בין היתר ממתחריה העיקריים על כוח האדם הטכנולוגי, מה שמצביע, על פי אותו דיווח, על "מלחמת כישרונות" אינטנסיבית בתחום ה-AI, שהינו היפוך למחסור בעבודה.
ליעד אלידן, מנכ"ל חברת ההזנק Milestone, שפיתחה פלטפורמה העוקבת אחר שימוש כלי הפיתוח של חברות ומספקת תמונה מלאה על השפעת ה-AI על ביצועי הכלים, אמר כי "מקצוע התוכנה לא הולך לשום מקום. אנו לפני 'המהפכה התעשייתית של פיתוח התוכנה' והמעבר לעידן זה יוצר חששות ושינויים טבעיים גם בשוק התעסוקה. אם טרום הבינה המלאכותית מקצוע פיתוח התוכנה היה מחולק לתתי מקצועות שונים כמו לדוגמה מקצוע התחזוקה בו יש אדם שהוא מנעולן ואחר שהוא שרברב, כיום תתי המקצועות הולכים ונעלמים תחת ה-AI והופכים למקשה אחת. אם להמשיך את הדוגמה מתחום התחזוקה, אז אותו הנדימן מסוגל לבצע גם עבודת שרברבות וגם להיות מנעולן בעזרת ה-AI.
"בעולם החדש הזה, מי שנדרש בעבר ללמוד טכנולוגיה כדי להיכנס לתפקיד מפתח תוכנה יכול כיום להיעזר ב-AI. נכון, הדבר מצמצם את כמות המתכנתים הנדרשים כיום למשימה כלשהי לעומת הכמות לה היו נדרשים בעבר, אך הם עדיין נדרשים.
"סבתא שלי, לדוגמה, הייתה תוכניתנית בטכניון לפני עשרות שנים. היא כתבה קוד על כרטיסים, מעין דיסקטים. כשלמדתי באוניברסיטה העברית הלימודים כבר היו על בסיס טכנולוגיה אחרת. אז האם זה אומר שאני לא יכול לעשות את מה שסבתא שלי עשתה? ברור שאני יכול.
"לפני בחינות ההיסטוריה ישבנו עם אנציקלופדיה וסיכומי שיעורים. אך כיום יש מנועי חיפוש דוגמת גוגל וצ'אט GPT. אז נכון, הם שינו חלקים ממקצוע ההוראה ומאופי ואופן הלמידה. אך האם ההוראה נעלמה? בוודאי שלא - אבל היא כן השתנתה.
"כך שהאדם עדיין נדרש. בהיבט הטכנולוגיה הוא נדרש בין היתר לבניית הבסיס, מעקב ובקרה על ה-AI. עוד לא הגענו לשלב בו הבינה המלאכותית יכולה לחקות אדם בצורה מלאה כולל מחשבה, ולא ידוע כלל אם הדבר אפשרי. ככל שהטכנולוגיה מתפתחת, עבודת המפתח הופכת להיות יותר סוג של מנהל צוות.
"האם יהיה יותר קשה להיות טוב במקצוע הזה? יכול להיות שכן. האם יגיע זמן בו איש מכירות יכתוב פיצ'ר בלייב שעה לפני פגישת מכירה? יכול להיות.
"ב-Milestone אנו מייצרים מדד תעשייתי שבוחן מהי עבודה תקינה עם AI ומה פחות תקין, וחברה שרוצה לשמור על היתרון התחרותי שלה חייבת לרוץ עם הטכנולוגיה קדימה. אין לה ברירה. או במילים אחרות: לייצר הכנה למזגן עבור הטכנולוגיה הבאה בתור, ולא לשקוד על השמרים".
עניין של רגש
אודי דורון, מנהל הפיתוח ומחקר בחברת הסייבר Echo, מוסיף: "בלי בינה מלאכותית, Echo לא הייתה מגיעה לקצב ההתקדמות שהוביל לנקודה בה החברה נמצאת כיום, אבל גם לא היינו מגיעים לנקודה זו ללא המתכנתים שלנו".
ואכן, במחצית דצמבר האחרון Echo השלימה גיוס של כ-35 מיליון דולר בסבב A וממשיכה לגייס עובדים. דורון: "אני מנהל 20 מפתחים וחוקרים וכיום אנו פועלים להכפיל המספר, כאשר כמות העובדים נשארת פתוחה קדימה לאור קצב הפיתוח הגדל. זה נכון שצוות של עשרה מפתחים מנוסים שיודעים לעבוד באופן יעיל עם כלי AI יכולים לייצר כיום תפוקה שבעבר דרשה עד כ-40 מתכנתים, ולעיתים אף יותר בהתאם לסוג הטכנולוגיה. אך ה-AI נתן לנו הזדמנות לקחת עוד אתגרים ומוצרים ולייצר תחרות בשוק, ובהיבט זה דווקא העלה, לפחות אצלנו, את הצורך בגיוס כוח האדם".
מה בכל זאת השתנה? דורון אומר כי "הבינה המלאכותית שינתה את פרופיל המתכנתים שאני מחפש. 'המתכנת החדש', שאגב נמצא בכל הגילאים, צריך בעיניי להיות בעל גמישות מחשבתית ויכולת הסתגלות לשינויים מהירים. זה דבר שאנו בודקים. בסוף היום אנו חברת AI, והבינה המלאכותית היא חלק גדול מהמוצר שלנו.
"בתחום הסייבר זה מאוד בולט כי מי שלא מצליח לרוץ מהר - פשוט לא קיים. יתרון תחרותי הוא ממש תנאי הכרחי להצלחה בתחום, ולכן גיוס מתכנתים בעלי גמישות מחשבתית ויכולת הסתגלות מהירה לשינויים הכרחית לחברה המבקשת ליצור לעצמה יתרון בתחום הסייבר.
"כך שבעיניי המקצוע לא מת, אלא משנה את אופן מדידת המתכנת. רף הכניסה למקצוע ירד, אך קשה יותר להתמחות בו כבעבר. היכולות הנדרשות כיום ייחודיות יותר, כאשר הצד ה'אמנותי' והיצירתי במסגרתו המתכנת מייצר משהו מכלום הפכה להיות דרמטית יותר".
אלידן מבקש להמחיש: "האם אפשר להגיד ל-AI לעשות סרטון והוא יעשה? כן. אבל האם הבינה המלאכותית תדע להכניס לסרטון את הרגש הנדרש? לא בטוח. זה רק מגע יד אדם יודע כיום לעשות. עד שנגיע ליום בו תהיה בינה מלאכותית התואמת את היכולות הקוגניטיביות האנושיות (Artificial general intelligence - AGI), כולנו נהיה במרדף להיות יעילים יותר כבני אדם - לצד הבינה המלאכותית. וכל עוד נהיה במרדף הזה, משרות המתכנתים לא ייעלמו אלא ישתנו. יכול להיות לדוגמה שעוד 3 שנים מהיום מתכנת יצטרך להיות גם דיזיינר, ויכול להיות שהדיזיינר יצטרך להיות גם מתכנת. השינוי הזה, אגב, כבר קורה ומרגישים אותו".
דורון: "ניכר כבר כי ציבור רחב יותר של מתכנתים מצליח לעשות את משימות התכנות הבסיסיות. אך המתכנתים שרוצים להישאר רלוונטיים ימדדו, ונמדדים כבר כיום, על היכולת שלהם לקחת את הידע והניסיון שצברו ולהעצים אותו משמעותית על ידי שימוש ב-AI. צריך לציין שהשינוי של המקצוע עדיין בתהליך ולא הסתיים".
לא איום - הזדמנות
מקצוע המתכנת אמנם לוט בערפל אי-הוודאות, אך לעת זו הנתונים מצביעים על תמונה ברורה ועקבית: הוא לא נעלם, אלא עובר מטמורפוזה מבנית עמוקה. תפקידי "תכנות מסורתי" דוגמת כתיבת קוד שגרתי, תיקון באגים פשוטים, יצירת קוד בויילרפלייט, ועוד, אכן מצטמצמים, במיוחד ברמת הכניסה. הירידה של 27.5% בתעסוקת "Computer Programmers" בארה"ב בין 2023-2025 היא אולי עדות מוחשית לכך.
אך במקביל מתפתחים תפקידים חדשים הדורשים שילוב של מיומנויות טכניות מתקדמות עם יכולות אנושיות: ארכיטקטורת מערכות, עיצוב חוויית משתמש, הבנת צרכים עסקיים, וניהול צוותים היברידיים של בני אדם ובינה מלאכותית. העובדה שתפקידי AI Engineer צמחו ב-143% עם שכר שנתי של כ-206 אלף דולר יכולה להוות דוגמה לביקוש החדש.
ניכר כי עתיד המקצוע מסתמן על פי התעשייה לא כ'מתכנתים מולAI ' אלא כ'מתכנתים עם AI'. כלומר בעלי מקצוע שיודעים למנף את הבינה המלאכותית ככלי, תוך התמקדות בפתרון בעיות מורכבות שדורשות שיקול דעת אנושי, יצירתיות, והבנה עסקית. מספרם, כך מעריכים בתעשייה, דווקא יעלה, כאשר אתגרי המקצוע ברורים: שינוי במבנה ההכשרה ושינוי אופי ואופן העבודה.
עבור אלו שיצליחו להסתגל, התמונה המצטיירת רחוקה מלהיות קודרת: הביקוש למומחים טכנולוגיים מיומנים נותר חזק, השכר במקצועות AI החדשים גבוה משמעותית מהשכר במקצועות התכנות המסורתיים, ובפורום הכלכלי העולמי מעריכים כי למרות שכ-85 מיליון משרות עשויות להיעלם עד שנת 2030 כתוצאה מ-AI, ייווצרו כ-97 מיליון משרות חדשות.
השאלה, אם כך, כבר אינה האם מתכנתים יהפכו למיותרים, אלא אילו סוג מתכנתים ישגשגו בעידן החדש.