התלות העולמית בנפט שמקורו באזורי אי יציבות איננה רק סוגיה כלכלית - היא נקודת תורפה אסטרטגית של הכלכלה הגלובלית. במשך עשרות שנים נשענה מערכת האנרגיה העולמית על הנחה אחת בסיסית: זרימת הנפט מהמפרץ הפרסי חייבת להימשך ללא הפרעה. כאשר יותר מרבע מהסחר הימי בנפט בעולם עובר דרך מיצר הורמוז, נתיב ימי יחיד הופך בפועל לצוואר בקבוק של הכלכלה העולמית. כל הסלמה אזורית מתורגמת במהירות לעלייה במחירי האנרגיה, לעלויות ביטוח גבוהות יותר וללחצים אינפלציוניים בכלכלות רבות.
במשך שנים נדמה היה כי מדובר בתלות בלתי נמנעת. אך בשנים האחרונות מתרחש שינוי עמוק - שינוי שמגיע לא מהפוליטיקה, אלא מהטכנולוגיה. מערכת האנרגיה העולמית נכנסת לתהליך טרנספורמציה הדרגתי, שבו חלקים גדולים מהשימושים המסורתיים בנפט מוחלפים בחשמל, באגירת אנרגיה ובמקורות אנרגיה חלופיים.
חשוב להבין: המעבר הזה אינו מתרחש באמצעות טכנולוגיה אחת שמחליפה את הנפט. זהו תהליך רחב ורב־ממדי, שבו טכנולוגיות שונות מפחיתות במקביל רכיבים שונים של הביקוש לנפט. כל אחת מהן פועלת על חוליה אחרת בשרשרת הערך של מערכת האנרגיה - והתוצאה המצטברת היא שינוי מבני עמוק.
התחום הראשון שבו המהפכה כבר נראית לעין הוא התחבורה. במשך יותר ממאה שנה התבססה התחבורה העולמית כמעט לחלוטין על מנועי בעירה פנימית. אולם השילוב בין התקדמות בטכנולוגיות סוללה לבין ירידה דרמטית בעלויות משנה בהדרגה את הכלכלה של עולם התחבורה. רכב חשמלי אינו עוד מוצר ניסיוני, אלא פלטפורמה תעשייתית בייצור המוני. באירופה, למשל, בשנת 2025 עקפו לראשונה מכירות רכבים חשמליים את מכירות הרכבים המונעים בבנזין.
אחת הדוגמאות הישראליות למהפכה הזו היא חברת StoreDot המפתחת סוללות בעלות יכולת טעינה מהירה במיוחד. הטכנולוגיה מאפשרת להטעין טווח נסיעה משמעותי בתוך דקות ספורות בלבד. כאשר זמני הטעינה מתקצרים באופן משמעותי, אחד החסמים המרכזיים לאימוץ רחב של רכב חשמלי נעלם, והמעבר לחשמל הופך לא רק לבחירה סביבתית אלא גם להחלטה כלכלית ותפעולית.
המהפכה בתחבורה אינה מתרחשת רק בתוך הסוללה, אלא גם בתשתיות עצמן. חברת Electreon הישראלית מפתחת טכנולוגיה לטעינה אלחוטית המוטמעת בכבישים ומאפשרת לרכבים להיטען בזמן נסיעה באמצעות שדה מגנטי הנוצר מתחת לפני הכביש. פרויקטים ראשונים כבר פועלים באירופה ובארצות הברית. פריסה רחבה של טכנולוגיה כזו עשויה לשנות מהיסוד את תכנון מערכת התחבורה החשמלית: פחות תלות בסוללות גדולות ובתחנות טעינה, ויותר תשתית חכמה שמטעינה את הרכב תוך כדי תנועה.
אלא שהמעבר לחשמל יוצר גם אתגר חדש - עומס על רשת החשמל. תחנות טעינה מהירה דורשות הספקים גבוהים מאוד, ולעיתים הרשת המקומית אינה ערוכה לכך. כאן נכנסות לתמונה טכנולוגיות אגירת אנרגיה וניהול רשת. חברת ZOOZ Power הישראלית מפתחת מערכת אגירה קינטית המבוססת על גלגל תנופה, האוגרת אנרגיה באופן מכני ומשחררת אותה ברגעי שיא הביקוש. פתרונות כאלה מאפשרים להפעיל עמדות טעינה גם באזורים שבהם תשתית החשמל מוגבלת ללא צורך בשדרוג הרשת.
שינוי משמעותי נוסף מתרחש בתעשייה. חלק גדול מצריכת הדלקים הפוסיליים בעולם אינו קשור לתחבורה, אלא לייצור חום תהליכי - קיטור וחום בטמפרטורות גבוהות. חברת Brenmiller Energy הישראלית פיתחה מערכת אגירת חום תעשייתית המאפשרת לייצר חום באמצעות חשמל, לאגור אותו ולהשתמש בו לפי דרישה בתהליכי ייצור. מערכות כאלה יכולות להחליף דוודים המבוססים על מזוט או גז, ולהפחית את השימוש בדלקים פוסיליים גם במגזרים עתירי אנרגיה. חברות ישראליות נוספות, בהן TIGI Solar המפתחת קולטים סולאריים תרמיים לייצור חום בטמפרטורות גבוהות, Nostromo Energy המייצרת מערכות מתקדמות לאגירת אנרגיה תרמית בקרח לקירור מבנים מסחריים, ZutaCore המפתחת טכנולוגיית קירור נוזלי ישיר לשבבים בחוות שרתים ועוד.
האתגר המורכב ביותר נוגע לשימושים שבהם חשמל לבדו אינו מספיק - ספנות, תעופה וחלק מהתעשיות הכבדות, הדורשות צפיפות אנרגיה גבוהה במיוחד. כאן נכנסים לתמונה פתרונות המבוססים על מימן ירוק ונגזרותיו. חברות H2Pro והידרולייט הישראליות מפתחות טכנולוגיות מתקדמת לייצור מימן ירוק ביעילות גבוהה, QD-SOL המפיקה מימן ירוק ישירות מאור השמש ומים וחברת Purammon המפתחת אלקטרולייזרים לטיפול בשפכים, המאפשרים הפקת מימן ירוק תוך טיהור מים. מימן כזה יכול לשמש כדלק לתעשייה, להיות מומר לאמוניה לשימוש בתחבורה ימית, או לשמש בסיס לייצור דלקים סינתטיים.
מקור נוסף לאנרגיה הוא המרת פסולת לאנרגיה. חברת BOSON Energy פיתחה טכנולוגיית גזיפיקציה המאפשרת להמיר פסולת שאינה ניתנת למיחזור למקור אנרגיה חדש, בסמיכות למקום השימוש. החברה נבחרה כשותף אסטרטגי של NATO ומקימה מתקני הדגמה באירופה.
דוגמה נוספת ליכולת הישראלית להשפיע על תשתיות האנרגיה הגלובליות היא SolarEdge שפיתחה טכנולוגיות ממירים ואופטימיזציה למערכות סולאריות ברמת הפאנל הבודד. טכנולוגיה זו מגדילה את היעילות והכדאיות הכלכלית של ייצור חשמל מבוזר, ומספקת את הבסיס לחשמול תחבורה ותעשייה. ככל שמערכות סולאריות מתפשטות בקנה מידה רחב יותר, כך פוחתת התלות בדלקים פוסיליים במערכת האנרגיה כולה.
חוליה משלימה בשרשרת הערך היא ניהול רשתות ההולכה וחלוקת חשמל. חברת mPrest הישראלית מפתחת מערכות תוכנה לניהול רשתות חשמל מורכבות ולתזמור משאבי אנרגיה מבוזרים - סולארי, אגירה וטעינת רכבים חשמליים. ככל שמערכת האנרגיה הופכת מבוזרת יותר, נדרש "מוח דיגיטלי" שמנהל בזמן אמת את הזרימה בין מקורות הייצור, האגירה והצריכה. פתרונות כאלה כבר נבחרו לניהול מערכות חשמל גדולות בעולם.
כאשר מחברים את כל הטכנולוגיות הללו מתקבלת תמונה ברורה: התחבורה מתחשמלת, התעשייה עוברת בהדרגה לחום מבוסס חשמל, והשימושים שבהם חשמל אינו מספיק מקבלים חלופות בדמות מימן ודלקים מתקדמים. הביקוש לנפט אינו נעלם בן־לילה, אך מבנהו משתנה באופן יסודי.
מעבר לכך, מתרחש כאן שינוי גיאופוליטי עמוק. מערכת האנרגיה החדשה היא מערכת מבוזרת יותר, הנשענת על ייצור מקומי, אגירה ותשתיות חכמות - ולא על מספר מצומצם של אזורי הפקה. ככל שהמערכת הזו מתרחבת, כך קטן גם המינוף הכלכלי של יצואניות הנפט על הכלכלה העולמית.
לישראל יש עניין מיוחד בתהליך הזה. מעבר לשיקולי אקלים, מדובר בהזדמנות תעשייתית אדירה. טכנולוגיות אנרגיה הן מהתחומים הצומחים ביותר בעולם, וצפויות ליצור שווקים בהיקפים של טריליוני דולרים בעשורים הקרובים. תפקידה של מדיניות החדשנות הוא לזהות מוקדם את השינויים המבניים הללו ולסייע לטכנולוגיות המקומיות לעבור את השלב הקריטי שבין מחקר ופיתוח לבין פריסה תעשייתית. בתחום האנרגיה, שבו נדרשות הדגמות בקנה מידה גדול, רגולציה מותאמת ותשתיות מסחור מורכבות, למדיניות הציבורית יש תפקיד מכריע.
בסופו של דבר, אנרגיה היא אחד ממקורות הכוח המרכזיים של הכלכלה העולמית. במשך עשורים נפט היה הבסיס שלה. אך המהפכה הטכנולוגית שמתרחשת כיום מתחילה לשנות את כללי המשחק. היום שאחרי התלות בנפט אינו עוד תרחיש תאורטי - הוא כבר נבנה, באמצעות טכנולוגיות שמחליפות בהדרגה אך בעקביות את מקומו של הנפט במערכת האנרגיה העולמית.
הכותב הוא מנכ"ל רשות החדשנות