המציאות הביטחונית המורכבת בישראל הופכת את הדרך למרחב המוגן לחלק בלתי נפרד משגרת החיים, אך לעיתים הדרך הזו מסתיימת בפציעה. רבים מהנפגעים בנסיבות אלו נוטים לחשוב שמדובר ב"תאונה אישית" גרידא, אולם מבחינת החוק היבש - ובעיקר מבחינת הכיס שלכם - התמונה שונה לחלוטין.
פציעה בדרך לממ"ד, ואפילו אירוע רפואי כמו התקף לב שהתרחש בעקבות אזעקה, עשויים להיות מוכרים כפגיעת איבה המזכה בפיצויים משמעותיים, מענקים כספיים ומעטפת שיקומית רחבה מהמוסד לביטוח לאומי. כדי שלא תפלו בין הכיסאות הבירוקרטיים, ריכזנו עבורכם את כל התשובות לשאלות הבוערות.
מי מוגדר כנפגע פעולת איבה?
כל אדם שנפגע פיזית או נפשית - גם אם הפגיעה נגרמה באופן עקיף כגון חבלה בדרך לממ"ד.
מה קורה כאשר התאונה מתרחשת בדרך למקלט/ ממ"ד/ מרחב מוגן?
במצב שכזה, למרות שהפגיעה נגרמה באופן עקיף, התאונה יכולה להיחשב כפגיעה בפעולת איבה. יחד עם זאת חייב להיות "קשר סיבתי" מהותי בין האזעקה לבין הפגיעה.
את מי תובעים?
יש להגיש תביעה לביטוח לאומי. התביעה תועבר לרשות המאשרת במשרד הבטחון שתקבע אם האירוע נחשב כ"פגיעת איבה".
מה התיעוד שכדאי להכין כדי להצליח בתביעה?
מייד לאחר הפגיעה יש לפנות לטיפול רפואי ולעדכן את המטפל שהפגיעה נגרמה בדרך למרחב מוגן, בגלל אזעקה. כמו כן יש לדווח למשטרה במידת הצורך. תיעוד נוסף: דו"ח מד"א במידה והגיעו למקום, תיעוד רפואי, דו"ח משטרה - אם יש, עדויות, תמונות וכל תיעוד רלוונטי.
מתי כדאי להגיש את התביעה?
את התביעה להכרה או בהמשך לקביעת אחוזי נכות יש להגיש תוך 12 חודשים מקרות המקרה לביטוח לאומי. הליך ההכרה כנפגע מפעולת איבה נמשך עד שלושה חודשים בד"כ מרגע שהוגשה התביעה למוסד לביטוח לאומי. הפיצוי כנפגע איבה ייקבע לפי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ע"י המוסד לביטוח לאומי.
לאחר הכרה, איך יודעים מה יהיה הפיצוי?
הנפגע יופנה לבדיקה בוועדה רפואית מטעם ביטוח לאומי שתזכה אותו באחוזי הנכות המגיעים לו. במידה ונקבעו 10%-19% נכות יינתן מענק חד פעמי שיחושב על פי אחוזי הנכות, גיל, שכר ממוצע במשק. במידה ונקבעו 20% ומעלה יזכה לקצבה חודשית. בנוסף הנפגע שנקבעו לו אחוזי נכות מעל 20% ייהנה ממעטפת שיקומית נרחבת. במסגרת הנזקים על רקע אזעקה וריצה למרחב מוגן גם אירוע לב, אירוע מוחי וכמובן נזק נפשי יוכרו "כפגיעת איבה" במידה וקיים קשר סיבתי מובהק.
אם הנזק אירע במקום עבודה, האם יגדירו אותי כנפגע איבה או כנפגע עבודה?
כל פגיעה במסגרת העבודה כולל בדרך לעבודה ובחזרה ממנה נחשבת כתאונת עבודה. אם אדם נפגע בעבודה תוך כדי ריצה למרחב מוגן בזמן אזעקה מדובר בתאונת עבודה. ניתן להגיש את התביעה בשני המסלולים, איבה ותאונת עבודה, בהתייעצות עם עורך דין מומחה לתחום, והדברים ייבחנו ע"י ביטוח לאומי והוועדה המאשרת של משרד הבטחון.
מה קורה אם אני מעורב בתאונת דרכים כתוצאה מאזעקה בדרך?
ההכרה כתאונת דרכים או פעולת איבה תלויה בנסיבות. אם התאונה נגרמה ישירות מהאזעקה או מריצה למרחב המוגן תוך כדי נסיעה. לדוגמא: בלימה פתאומית, סטייה מהנתיב וכו', ייתכן ומדובר בפעולת איבה. אם מדובר "בתאונה רגילה" שקרתה תוך כדי אזעקה אך ללא קשר סיבתי לאזעקה האירוע יחשב כתאונת דרכים כשזכויות הנפגע הן לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, ויש לתבוע את ביטוח הרכב. אם התאונה הוכרה כפגיעת איבה הזכויות והפיצויים הם מול ביטוח לאומי.
לענין נזק לרכוש בתאונת דרכים בזמן אזעקה, אירוע בטחוני ללא קשר ישיר לפגיעה ישירה, ניתן לפנות לחברת הביטוח שאמורה לשאת בהוצאות הפיצוי. חשוב להדגיש כי במידה ומוכח כי קיים נזק עקיף מהותי - תאונה תוך כדי אזעקה, ירי וכו ' - התביעה תוחרג מחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ויש לתבוע כנפגע איבה.
מה קורה אם תאונת הדרכים התרחשה בדרך מהעבודה או מהבית לעבודה?
תאונת דרכים בדרך לעבודה או בחזרה ממנה נחשבת כתאונת עבודה, בדיוק כמו במקרה של פגיעה בדרך לממ"ד בעבודה.
מה הפיצוי במקרה של מוות? בני משפחת המנוח יכולים להגיש תביעה?
כאשר מדובר במוות כתוצאה מפעולת איבה, בני המשפחה מקרבה ראשונה -בן/ בת הזוג ,ילדים ולעיתים גם הורים - מוכרים כנפגעי פעולות איבה. ההתנהלות ברובה היא מול המוסד לביטוח לאומי. בן/ בת זוג וידועים בציבור מקבלים קצבה לכל החיים. ילדים, קצבה עד גיל 18 - או עד גיל 24-21 במקרים מסוימים. הורים - אם אין בת/בן זוג וילדים, עשויים להיות זכאים לקצבה.
מה לגבי עצמאי שנפגע בדרך לממ"ד?
עצמאי שעובד מהבית וניפצע בדרך לממ"ד בביתו יצטרך להגיש תביעה לביטוח לאומי ולבקש הכרה כתאונת עבודה. ביטוח לאומי יקבע אם מדובר בתאונת עבודה או בפגיעת איבה.
שורה תחתונה
חשוב לשמור על התיעוד הרלוונטי. מאחר שהגבולות לעיתים מטשטשים בין אירוע נזק לבין פגיעת איבה, כדאי להתייעץ עם עורכי דין מנוסים בתחום כדי להימנע מטעויות, השלכות עתידיות וחלילה ליפול בין הכיסאות. חשוב לציין כי כל מקרה לגופו, לכן המידע הינו כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. בכל מקרה מומלץ לפנות לייעוץ משפטי פרטני לצורך בחינת המקרה האישי ומיצוי מלוא הזכויות.
הכותבת היא עורכת דין רוית קודנציק, שמשרדה מתמחה בתביעות בגין נזקי גוף, תאונות דרכים ותאונות עבודה וייצוג בוועדות רפואיות