השווקים הגלובליים פותחים את השבוע בתחושת לחץ הולכת וגוברת, כשגל הירידות מתרחב מאסיה לשאר העולם ומקבל אופי ברור של מעבר למצב הגנתי. אחרי ארבעה שבועות רצופים של חולשה בוול סטריט, נראה שהמומנטום השלילי כבר לא מוגבל לאזור אחד או לסקטור מסוים, אלא מתפשט כמעט לכל אפיק השקעה מרכזי.
המסחר באסיה הוביל את הירידות עם פתיחה חדה, כאשר המשקיעים מגיבים להסלמה המתמשכת במזרח התיכון ולחוסר הוודאות סביב הצעדים הבאים של ארה"ב ואיראן ביממה הקרובה. במקביל, החוזים העתידיים בארה"ב מאותתים על המשך לחץ, עם ירידות בדאו ג'ונס, S&P 500 והנאסד"ק. רצף הירידות הנוכחי, במיוחד בדאו, כבר הפך לארוך ביותר מאז 2023, נתון שממחיש עד כמה הסנטימנט השתנה בתקופה קצרה יחסית.
אבל הסיפור המרכזי של היום מגיע דווקא משוק הסחורות, ובעיקר מהמתכות היקרות. הזהב, שנחשב לאורך שנים לאחד הנכסים הבטוחים ביותר בתקופות של אי ודאות, חווה ירידה חדה במיוחד. המחיר, נכון לכתיבת מילים אלו, נפל לאזור 4,150 דולר לאונקיה, תוך ירידה יומית של יותר מ-7.5%, והצטרף למהלך רחב יותר שבו גם הכסף רושם ירידות חדות. מדובר בתנועה חריגה, במיוחד לאור העובדה שהשנה דווקא נפתחה עם מומנטום חיובי מאוד למתכות.
כדי להבין את התופעה, צריך להסתכל על התמונה הרחבה יותר. התחזקות הדולר האמריקאי, יחד עם עלייה בתשואות האג"ח, הופכות נכסים שאינם נושאי תשואה כמו זהב לפחות אטרקטיביים, יחד עם מסחר ספקולטיבי שמגביר את התנודתיות. במקביל, הזינוק במחירי הנפט מעלה מחדש את החשש מאינפלציה מתמשכת, מה שמוביל את השוק להעריך שהבנקים המרכזיים לא ימהרו להוריד ריבית, ואולי אף ייאלצו לשמור על מדיניות נוקשה יותר מהצפוי.
התור של הזהב השחור?
הנפט עצמו ממשיך להיות אחד הגורמים המרכזיים שמניעים את השוק. מחירי ברנט נסחרים סביב 109 דולר לחבית, בעוד WTI כבר חוצה את רף ה-100 דולר. העליות הללו נובעות בעיקר מהחשש לשיבושים באספקה, במיוחד סביב מיצר הורמוז, לצד האולטימטום החריף של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והאיומים לפגיעה בתשתיות אנרגיה באיראן. השוק כבר מתחיל לתמחר תרחישים של שיבושים ממושכים, מה שמוסיף פרמיית סיכון משמעותית למחירי האנרגיה.
התוצאה היא תגובת שרשרת שמורגשת בכל השווקים. נפט יקר יותר מתגלגל לעלייה בציפיות האינפלציה, שמובילה לעלייה בתשואות, שמכבידה על מניות ועל נכסים ספקולטיביים. בתוך הסביבה הזו, גם הזהב לא מצליח לשמש כמקלט בטוח בטווח הקצר, כאשר משקיעים בוחרים לממש אחזקות ולשמור על נזילות.
חיתוך סיכונים
התחושה הכללית בשוק היא של מעבר ברור ממצב של חיפוש תשואה למצב של הגנה על ההון. משקיעים מצמצמים חשיפה, מעלים רכיב מזומן, ונזהרים גם מאפיקים שבעבר נתפסו כיציבים יחסית. זה לא נראה כמו תיקון טכני רגעי, אלא כמו הערכה מחודשת של הסביבה הכלכלית כולה, במיוחד לאור השילוב בין סיכון גיאופוליטי, אינפלציה ואי ודאות מוניטרית.
ובכל זאת, מבט קדימה מגלה שגם בתוך הסערה יש תרחישים שעשויים לשנות את הכיוון. בגופים כמו JPMorgan מעריכים כי אם הפגיעה בצמיחה תעמיק, הבנקים המרכזיים עשויים בסופו של דבר לשנות כיוון ולחזור למדיניות מקלה יותר. תרחיש כזה עשוי להחזיר את הביקוש למתכות ולנכסים נוספים.
עד אז, השוק נשאר דרוך, תנודתי, ובעיקר רגיש לכל כותרת. וכשגם הזהב מצטרף לירידות יחד עם המניות, זה כבר לא רק עוד יום של תנודתיות, אלא סימן לכך שמשהו עמוק יותר מתרחש מתחת לפני השטח.