שנתיים וחצי לתוך המלחמה שפרצה באותה שבר שחורה של 7 באוקטובר 2023, והמספרים היבשים של בנק ישראל מתחילים לקבל פנים ושמות. הדוח השנתי של הבנק, שהתפרסם היום (שני), הוא הרבה יותר ממסמך כלכלי טכני - הוא מפת הדרכים של הפגיעה ברמת החיים של הישראלים. בעוד שהבורסה והשקל מראים סימני התאוששות מרשימים, הנתונים העמוקים חושפים מציאות מטרידה של "הפסד רווחה" שנמדד בעשרות אלפי שקלים לכל נפש.
הנתון המהדהד ביותר בדוח הוא כימות הפגיעה הישירה באזרח. בבנק ישראל לא הסתפקו במדידת אובדן התוצר הכללי, אלא ביצעו ניתוח שמנטרל הוצאות ביטחוניות ורווחים של חברות זרות, כדי להבין בכמה באמת נפגעה רמת החיים האזרחית. השורה התחתונה כואבת: אובדן רווחה מצטבר של כ-35 אלף שקל לנפש. מדובר בקיצוץ תיאורטי של כ-3,900 שקל מההכנסה של כל אחד מאיתנו בכל רבעון של לחימה - כסף שלא הלך לצריכה, לחיסכון או לאיכות חיים, אלא נבלע בלהבות המלחמה ובחובות שהמדינה צוברת.
לאן נעלמו 20 אלף ישראלים?
אחת התופעות המדאיגות שהדוח נותן להן תוקף רשמי היא השינוי הדרמטי במאזן ההגירה. בעוד שבעבר ישראל נהנתה מ"עודף" של עולים על יורדים, בשנתיים האחרונות התמונה התהפכה. מאזן ההגירה עומד על מינוס 20 אלף איש בממוצע לשנה. גם אם מנכים עולים מרוסיה ואוקראינה שהשתמשו בישראל כתחנת מעבר, הנתונים מצביעים על ירידה חדה במוטיבציה להגיע ועלייה במספר העוזבים. המשמעות הכלכלית היא כפולה: פחות ידיים עובדות ופחות ביקוש לדיור, מה שעלול להעיד על סדקים בחוסן החברתי-כלכלי לטווח הארוך.
במקביל לחזית הפנימית, בנק ישראל חושף לראשונה את ה"תג מחיר" המדיני. כלכלני הבנק חילקו את מדינות אירופה ל"ביקורתיות" ו"מתונות". התוצאה חד-משמעית: הייצוא למדינות הביקורתיות (כמו ספרד, אירלנד וצרפת) נבלם משמעותית והיה נמוך במיליארדי דולרים מהתחזיות. למרות שהייצוא הביטחוני ליעדים אחרים זינק, החרם השקט או הסנטימנט השלילי באירופה כבר נותנים את אותותיהם בכיס של התעשיינים הישראלים.
אז איך המדינה עדיין עומדת על הרגליים? בבנק ישראל מחמיאים למדיניות האחראית של העשורים האחרונים. הגענו למלחמה עם יחס חוב-תוצר נמוך ויתרות מטבע חוץ גבוהות - "כריות" שאפשרו למשק לספוג את המכה. גם האינפלציה, שחזרה לטווח היעד (2.6%) בזכות התחזקות השקל, מעניקה מעט אוויר לנשימה. אלא שהבנק מזהיר: המזל והחוסן המצטבר לא יימשכו לנצח.
האתגר האמיתי ניצב לפתחה של הממשלה בתקציבים הבאים. בבנק ישראל מדברים בגלוי על "גירעון מבני" של 3.7% - פער קבוע בין הוצאות להכנסות שאינו קשור רק למלחמה. כדי למנוע סחרור של חובות וריביות, הנגיד קורא לצעדים לא פופולריים: העלאת מסים, בעיקר על מעמד הביניים (עשירונים 5-8), וקיצוץ בהוצאות שאינן תומכות צמיחה.
הבנק גם לא חוסך בביקורת על סוגיית השוויון בנטל, ומציין כי גיוס של כ-7,500 חרדים בשנה עשוי לחסוך למשק לפחות 9 מיליארד שקל בשנה בעלויות מילואים. המסר של בנק ישראל לממשלה ברור: המלחמה חשפה את חוסנו של המשק, אך כדי שלא נתעורר למציאות של "עשור אבוד", הממשלה חייבת לחזור לניהול תקציבי הדוק, שקוף ומוכוון צמיחה - ולא רק כזה שמכבה שריפות.