המלחמה באיראן כבר עלתה למשלמי המיסים האמריקאים משהו בסביבות 25 מיליארד דולר למשלמי המיסים האמריקאים ולפי הדיווחים הפנטגון דרש עוד 200 מיליארד דולר.
וכך קורה שאמריקאים רבים עושים חישובים במדיה החברתית על מה אפשר היה לעשות עם הכסף הזה במקום להפציץ באיראן.
אז רק עם הכסף שיצא אפשר לקנות בית לכל אחד מ-770 אלף ההומלסים בארה"ב (רבים מהם יוצאי צבא אמריקאי שסובלים מ-PTSD).
ואפשר לפתור עוד כמה בעיות חברתיות בוערות בארה"ב ב-25 מיליארד דולר.
למשל, אמריקאים מחזיקים כיום בחוב רפואי המוערך בכ-220 מיליארד דולר, המהווה גורם מוביל לפשיטות רגל אישיות. עם זאת, חוב רפואי שלא שולם נאגד ונמכר באופן שגרתי לסוכנויות גבייה בשוק המשני תמורת שבריר מערכו הנקוב - לרוב בין סנט אחד לשניים על כל דולר.
בשל כך, ניתן לרכוש את החוב ולמחוק אותו באופן חוקי באותו מחיר מוזל משמעותית. אם ישתמשו במודל שהתוו ארגוני צדקה כמו 'Undue Medical Debt', אפשר לקנות ולמחוק כל סנט מהחוב הרפואי הקיים בארה"ב תמורת כ-3.3 מיליארד דולר. כך לחסל לחלוטין את המשבר ועדיין ישארו יותר מ-21 מיליארד דולר.
כמו כן, על פי חישובי ארגון 'Hunger Free America', צריך כ-25 מיליארד דולר כדי לפתור את בעיית הביטחון התזונתי בארה"ב לשנה אחת. אפשר גם להחליף כמעט כל צנרת מים מעופרת, שזו בעיה בריאותית קשה בארה"ב וגם לתפוס אלפי אנסים שכיום חופשיים בגלל שבין 100,000 ל-400,000 ערכות לאיסוף ראיות מתקיפה מינית מונחות ללא בדיקה במתקני האחסון של המשטרה ברחבי ארה"ב בגלל מחסור בתקציב - שזה כשל מערכתי המאפשר לעבריינים סדרתיים להישאר חופשיים.
בקיצור, הבנתם את הרעיון. ב-25 מיליארד דולר ליום אפשר היה לעשות הרבה דברים שאינם הפצצה אינסופית וללא אסטרטגיה ברורה של איראן.
הכי מעט תמיכה ציבורית מבין כל המלחמות האחרות שארה"ב היתה מעורבת בהן
לפי הסקרים, המלחמה באיראן מאוד לא פופולרית בארה"ב בעיקר בגלל שהיא נתפסת כמלחמה שיצאו אליה בלי הסכמה רחבה, בלי דיון ציבורי מעמיק ובלי אפילו ניסיון של הנשיא להצדיק אותה. גם בקרב הימין וגם בקרב השמאל, ישראל נתפסת כמשמעותיות מאוד בהחלטה לצאת למלחמה הזו, שמקבלת הכי מעט תמיכה ציבורית מבין כל המלחמות האחרות שארה"ב היתה מעורבת בהן.
והמלחמה מתנהלת על רקע כלכלי מאוד קשה שמגביר את האיבה כלפי ישראל בקרב אמריקאים רבים.
צריך להבין, הצמיחה הכלכלית של ארה"ב בסוף שנת 2025 הייתה חלשה בחצי מכפי שהוערך קודם לכן. בין אוקטובר לדצמבר, התוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) של אמריקה צמח ב-0.7% בלבד, עדכון כלפי מטה לעומת 1.4 אחוזים, כך על פי הלשכה לניתוח כלכלי של ארה"ב.
נתון זה משקף עדכונים גרועים בייצוא, בהוצאות הצרכנים, בהוצאות הממשלה ובהשקעות. הייצוא, צנח ל-3.3%- לעומת ההערכה הראשונית שעמדה על 0.9%-. התמ"ג הריאלי עלה ב-2.1% בשנת 2025, נתון שעדיין נחשב לתקין. אם צמיחת התמ"ג יורדת מתחת ל-2% בשנה, הדבר בדרך כלל להיחשב למיתון.
בינתיים, אינפלציית הליבה של מדד המחירים להוצאה לצריכה פרטית (PCE), עלתה ב-3.1% בחישוב של 12 חודשים. (נתון זה אינו כולל את מחירי המזון והאנרגיה התנודתיים). הוצאות הצרכנים נותרו יציבות יחסית על רקע שוק עבודה שרק הולך ומחמיר. ברבעון הרביעי, שוק העבודה האמריקאי איבד 116,000 משרות - נתון גבוה רק במעט מ-92,000 המשרות שאבדו בחודש פברואר לבדו.
וכל הנתונים האלה, כמובן, באו לפני המלחמה באיראן שגרמה לשיבושים בסחר העולמי, הזניקה את המחירים של הדלק והובילה להוצאה ציבורית ענקית על אזור המרוחק 10,000 ק"מ מארצות הברית נגד מדינה שהאמריקאי הממוצע לא יודע בכלל איפה היא על המפה.
"העדכון החד כלפי מטה של התמ"ג הוא בגדר מבחן מציאות נוקב לקראת משבר האנרגיה הזה, מה שמגביר את הסיכון לסטגפלציה - כלומר אינפלציה גבוהה, צמיחה כלכלית איטית או שלילית ואבטלה גבוהה" כתב דיוויד ראסל, מנהל אסטרטגיית שווקים גלובלית ב-TradeStation. "הנתונים החלשים של מוצרים בני-קיימא מינואר מרמזים גם הם שהכלכלה נכנסה למשבר הזה כשהיא חלשה ממה שקיוו. הדבר יוצר אתגרים למשקיעים, כאשר אינפלציית ה-PCE עדיין נמצאת הרבה מעל היעד של הפדרל ריזרב".
מחירי הדלק עקב מלחמת איראן, כאמור, מטפסים במהירות, וסגירת מצר הורמוז ללא תאריך סיום ברור היא כעת הסיבה המרכזית לכך.
לא משנה מה הולך לקרות - הם יאשימו אותנו
ושוב, ישראל נתפסת כאשמה העיקרית במלחמה הזו. כשאנחנו גם ככה מאוד לא פופולריים בארה"ב אחרי המלחמה בעזה. וזה כבר גורם לנבחרי ציבור אמריקאים - לא לצייצנים בטוויטר או ליצנים בטיק-טוק, להאשים את המצב הכלכלי של ארה"ב בנו.
הסנטור הדמוקרטי כריס ואן הולן הצהיר באופן רשמי שנתניהו חיכה 40 שנה כדי למצוא נשיא אמריקאי שיהיה מוכן לפתוח במתקפה הזו, ושלממשל טראמפ עדיין אין שום תוכנית. הזינוק במחירי הדלק הוא מה שהאמריקאים מרגישים כרגע בתחנות הדלק, ותחזיות מחירי הנפט לשנת 2026 הופכות קודרות מיום ליום.
ואן הולן, דמוקרט ממרילנד, לא חסך במילים כשדיבר עם כתבים: "ראש ממשלת ישראל נתניהו אמר לפני כמה ימים שהוא חיכה 40 שנה, חיכה 40 שנה כדי לפתוח במתקפה הזו. והוא סוף סוף מצא נשיא אמריקאי בדמותו של דונלד טראמפ, שהיה מספיק טיפש ומספיק פזיז לעשות את זה. לממשל טראמפ אין תוכנית. מעולם לא הייתה להם תוכנית. הנימוקים שלהם משתנים מיום ליום. אין להם אסטרטגיית יציאה".
בנוסף, למרות שעדיין יש תמיכה לא רחבה במלחמה בקרב רפובליקנים, ראש המרכז ללוחמה בטרור של קהילת המודיעין האמריקנית ג'ו קנט התפטר במחאה על המלחמה עם איראן וטען שישראל גרמה לארה"ב לתקוף את איראן בניגוד לאינטרסים שלה. עצמאיים ודמוקרטים, מן הסתם, מתנגדים למלחמה הזו וככל שהיא ממשיכה יותר, ככה היא הופכת לפחות פופולרית כי היא כבר מתחילה לעלות הרבה יותר מדי כסף עבור האמריקאי.
הפרשנית הפוליטית הפופולרית ליי מקגואן אמרה לאחרונה "כאן בבית שלנו 68 אלף אמריקאים מתים כל שנה בגלל שאין להם ביטוח בריאותי, אז אם אנחנו הולכים לבזבז מיליארדי דולרים על משהו, זה צריך להיות על - מה שיציל חיים של אמריקאים. תוציאו את זה על זה ולא על פצצות שנופלות על מדינה אחרת".
כמו כן, ברחבי ארצות הברית, הטקסט הזה עשה סיבוב גדול בהודעות ובציוצים.
"נתניהו: אני צריך 19.8 מיליארד דולר בשביל להילחם נגד איראן".
טראמפ: מאושר.
ג'ו הממוצע: לאישתי יש סרטן ואנחנו צריכים ביטוח בריאותי זול.
טראמפ: לא מאושר.
אבל אולי הקליפ הוויראלי שהכי פוגע בטראמפ זה של אדם אלמוני בפנסילבניה, שבחר שלוש פעמים בטראמפ ואמר בראיון בתחנת דלק: "טראמפ הוא ערימה של חרא חסר תועלת". ניתן להעריך שרוב הכעס מצד הטראמפיסטים לא מופנה כלפי הנשיא (הרי אי אפשר לכעוס עליו הוא המושיע והמשיח וכל הבבל"ת הזה) אלא כלפי מי שבעצם "גרר" אותו למלחמה - בנימין נתניהו ומדינת ישראל.
אז נראה שלא משנה מה הולך לקרות באיראן יותר ויותר אמריקאים יאשימו את ישראל בפרט בצרות הכלכליות שלהם. ואלו חדשות נוראיות עבורנו ועבור הקהילה היהודית הגדולה בארה"ב.