בזמן שביטקוין ממשיך להיסחר סביב 70 אלף דולר ולשדר יציבות יחסית בשוק תנודתי, מתחת לפני השטח מתפתח דיון עמוק יותר, כזה שלא קשור למחיר בטווח הקצר אלא לעצם הבסיס הטכנולוגי של עולם הקריפטו. במרכז הדיון עומד איום עתידי, אך כזה שכבר מתחיל להשפיע על סדרי העדיפויות של הרשתות הגדולות, מחשוב קוונטי.
הטענה המרכזית שעלתה בימים האחרונים מגיעה מיזם בשם ניק קרטר, שמזהיר כי ביטקוין מפגר בכל הנוגע להיערכות לעידן הקוונטי. לדבריו, בעוד באתריום, כבר בונים מפת דרכים ברורה להתמודדות עם האיום, קהילת הפיתוח של ביטקוין עדיין מתנהלת באיטיות, ואולי אפילו בהתעלמות מסוימת מהבעיה.
לרכישת מטבעות דיגיטליים. וואלה קריפטו >>
כדי להבין את גודל הסוגיה, צריך לרדת רגע לבסיס. ביטקוין נשען על שיטת הצפנה שנקראת ECC, שמאפשרת יצירת כתובות ציבוריות מתוך מפתח פרטי בצורה מאובטחת. הבעיה היא שמחשבים קוונטיים, ברגע שיגיעו לבשלות, עשויים לפרוץ את ההצפנה הזו במהירות גבוהה בהשוואה ליכולות חיושביות כיום. במילים פשוטות, מה שנחשב היום לבלתי פריץ, עלול להפוך לכזה.
כאן בדיוק מתחיל הפער. באתריום כבר עובדים על התאמות לעידן שאחרי ההצפנה הנוכחית, כולל צוות ייעודי ותוכנית להגיע לפתרונות עד 2029. גם רשתות נוספות כמו סולנה כבר החלו בניסויים עם ארנקים עמידים יותר, גם אם עדיין לא ברמת הרשת כולה.
ביטקוין, לעומת זאת, נמצא בעמדה מורכבת יותר. מצד אחד, יש הצעות לשדרוגים כמו BIP-360 שמטרתן להגן על כתובות מפני מתקפות עתידיות. מצד שני, יש התנגדות עקרונית לשינויים עמוקים בפרוטוקול, מתוך רצון לשמור על הפשטות והיציבות שהפכו אותו למה שהוא. זה יוצר מצב שבו הקהילה עצמה חלוקה, בין אלו שרוצים לפעול מוקדם לבין אלו שטוענים שהאיום רחוק מדי מכדי להצדיק שינוי.
לתמונה הזו נכנסת גם גוגל, שהעלתה הילוך והציבה יעד ברור, מעבר להצפנה פוסט-קוונטית עד 2029. כשחברה בסדר גודל כזה מתחייבת ללוח זמנים, זה כבר לא נשמע כמו תרחיש תיאורטי רחוק, אלא כמו תהליך שמתחיל לקרות עכשיו.
המשמעות למשקיעים היא לא מיידית, אבל כן אסטרטגית. אם אכן ייווצר פער בין רשתות שמסתגלות מהר יותר לבין כאלה שנשארות מאחור, זה עשוי להשפיע גם על חלוקת ההון בשוק. קרטר אף טוען שהפער הזה יכול לבוא לידי ביטוי גם ביחס בין אתריום לביטקוין לאורך זמן.
בינתיים, השוק ממשיך להתנהל כרגיל. ביטקוין נסחר סביב 69-70 אלף דולר, ואתריוח מעל 2,100 דולר, בזמן שמובעות אחרים מציגים תנועות מעורבות. אבל מאחורי המספרים, מתחיל להיבנות נרטיב חדש, כזה שלא עוסק רק בביקוש והיצע, אלא בשאלה מי באמת מוכן לעתיד.