מסיבת עיתונאים טעונה נערכה אמש בהשתתפות איגוד לשכות המסחר וכמאה בעלי עסקים, שיצאו חזיתית נגד מתווה החל"ת שאישרה הממשלה. במוקד הביקורת עומדת האפליה, לטענתם, בין עובדי המגזר הציבורי למגזר הפרטי ודרישת "10 ימי הרצף" כתנאי לקבלת דמי אבטלה - דרישה המכונה על ידי האיגוד "מלכודת".
נשיא איגוד לשכות המסחר, שחר תורג'מן, פתח במתקפה חסרת תקדים: "הממשלה יצרה כאן שתי מדינות - מורמים מעם במגזר הציבורי מול חוטבי עצים ושואבי מים במגזר הפרטי. עובדי מדינה יקבלו 100 אחוז משכרם, גם מי שנתקע בחו"ל יקבל 80 אחוז, ולעומת זאת העבדים, עובדי המגזר הפרטי, לא יקבלו דבר. פשוט אפס, כי המדינה בחרה לא לספור אותם. הממשלה מפרידה בין דם לדם".
תורג'מן הוסיף בציניות: "אני מזכיר שמחר עובדי משרדי הממשלה וחברי הכנסת יוצאים לחופשת הפסח, בזמן שעובדי המגזר הפרטי לא מקבלים מענה, לא לשכרם ולא לפיצויים למעסיקים".
"המדינה בחרה לא לספור אותנו"
במהלך מסיבת העיתונאים עלו בזה אחר זה בעלי ובעלות עסקים מענפים שונים, וסיפקו עדוית קשות על המתרחש בשטח, במקומות שבהם המתווה הממשלתי פוגש את המציאות הכלכלית הכואבת.
קרן פוקס, מנהלת חנות Steve Madden ו-Inter Jeans בקניון גלילות, תיארה את המצב בנקודות המכירה: "המצוקה שלנו ושל העובדות קשה. גם ככה אנחנו לא מרוויחות גבוה, רוב השכר מבוסס על בונוסים ממכירות, וכשאין תנועה אין מכירות. עכשיו גם רבע מהשכר נעלם לנו. זה פוגע בנו ישירות ערב חג כשגם ככה קשה לגמור את החודש".
אליה הצטרף אלירן נמדר, בעלים של שלוש חנויות צעצועים, שהפנה אצבע מאשימה ישירה: "שר האוצר מפריד בין דם לדם. הקושי מול העובדים אדיר. אין לי תשובות על רבע מהשכר שלהם לקראת פסח, אני עומד מולם בלי יכולת להסביר איך זה קורה".
רמי שביט, בעלי המשביר 365, הציג את התמונה הרחבה של המגזר כולו: "המצב של העובדים קשה עד כדי שמדברים איתי על החזרת רכבים כדי לחסוך בהוצאות. אני מדבר בשם עסקים עם מחזור של מעל 400 מיליון שקלים, שמעסיקים למעלה מ-100 אלף עובדים. זו כבר מציאות של הישרדות, לא של שגרה".
גם בענף המסעדנות והקמעונאות, שם המפגש עם הלקוחות נעלם כמעט כליל, התחושות קשות. נעמה צידקיהו, בעלת מסעדה בירושלים המעסיקה 75 עובדים, אמרה: "פשוט מפקירים אותנו, את המסעדה ואת עשרות העובדים שלנו. אין לקוחות, הפדיון נמוך ואנחנו ערב חג. המדינה לא סופרת אותנו, זה מייאש".
אבי שומר, בעלי צומת ספרים, הסביר את הבעייתיות הטכנית במתווה שהופכת למכה כלכלית: "יש לי עובדים שלא עובדים ברצף בלי קשר לשבוע הראשון. אין משמרות לכל העובדים ולכן אין רצף גם בשלושת השבועות שאחרי. עובדים לא יקבלו משכורות אמיתיות בזמן שהמגזר הציבורי מקבל את כל השכר שלו".
מגזרי התרבות והתיירות, שספגו מכה אנושה מתחילת הלחימה, הביעו תסכול עמוק מהעובדה שנבחרי הציבור יוצאים לפגרה בזמן שהם נותרים ללא מענה. אבי מנטבר, נציג ארגון להב ותעשיית התרבות, זעם: "אני מדבר בשם העצמאיים של תעשיית התרבות. איך חברי הכנסת ומשרדי הממשלה יוצאים לחופשה בזמן שאצלנו יש אפס עבודה ואפס הכנסה. המדינה יוצאת לחופש ואנחנו נשארים בלי פרנסה".
אבי זנדברג, בעל מלון קטן בטבריה, חתם את שורת העדויות בתחושת הניתוק שחשים בפריפריה: "מתווה החל"ת והפיצויים לא מותאם לענף התיירות. טבריה מושבתת, הכנרת מתה, ואיש לא מתייחס. אין תיירות בישראל כבר שנתיים וחצי".
היוזמה: מסר זועם בתוך תלוש השכר
כחלק מהמאבק, האיגוד מקדם יוזמה חריגה: צירוף איגרת הסבר למאות אלפי עובדים דרך המעסיקים, שתבהיר כי הפגיעה בשכרם אינה נובעת מהעסק אלא מהמתווה הממשלתי. "עובד יקר, בחודש מרץ נגרע חלק משמעותי משכרך", נכתב בנוסח המוצע, "המשמעות היא שלא יהיה כסף לאפיקומן לילדים, למצות ויין לחג - וזה בגלל החלטות שקיבלו בירושלים".
בנוסף, האיגוד הודיע כי יעקוב אחר הצבעות חברי הכנסת במליאה ויפרסם לעובדים מי תמך בפגיעה בהם, כאשר גם באירועי הרמת הכוסית בעסקים יוזכר לעובדים מי קיצץ להם רבע מהשכר ימים בודדים לפני ליל הסדר.
משרד האוצר: "בשורה אדירה"
מנגד, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' בירך על המתווה שאישרה ועדת העבודה והרווחה בראשות ח"כ מיכל וולדיגר, וטען כי מדובר בהקלות חסרות תקדים: "קיצרנו זמנים, ביטלנו חסמים ודאגנו שהעובדים לא יידרשו לשלם את מחיר המלחמה מכיסם". וולדיגר הוסיפה כי המתווה מביא "בשורה אדירה למגוון אוכלוסיות".
באיגוד לשכות המסחר, מנגד, סיכמו בנימה קשה: "ידעו מאות אלפי עובדים - הופקרתם שוב. לא נוכל לסיים את המכתב לעובדים בברכת חג שמח".