העולם יעקוף את הורמוז? הממלכה הערבית פתחה את "צינור אלף הקילומטר"

בזמן שהמתיחות במזרח התיכון ממשיכה להסלים, אחת מנקודות הלחץ הקריטיות ביותר בשוק האנרגיה העולמי, מצר הורמוז, כבר לא מהווה את צוואר הבקבוק היחיד.

ערב הסעודית, מהשחקניות המרכזיות בשוק הנפט, הצליחה להגיע ליעד אסטרטגי חשוב במיוחד ולהפעיל צינור נפט שמחבר בין מזרח המדינה לים האדום בתפוקה מלאה של כ-7 מיליון חביות ביום.

מדובר במהלך שמסמן הרבה יותר מהישג טכני. זהו שינוי תפיסתי. במשך עשרות שנים העולם היה תלוי במעבר דרך הורמוז, נתיב שבו עברו עד לאחרונה כ-15 מיליון חביות ביום. כעת, סעודיה מוכיחה שהיא יכולה לעקוף את הנקודה הרגישה הזו, לפחות חלקית, ולהמשיך להזרים נפט לשווקים גם תחת תרחיש קיצון של סגירה כמעט מוחלטת.

הצינור, שאורכו מעל 1,000 ק"מ, מאפשר להעביר נפט ישירות לשדה התעופה התעשייתי ביאנבו שבים האדום, שם מכליות כבר ממתינות. לפי ההערכות, כ-5 מיליון חביות ביום כבר יוצאות דרך הנתיב הזה, לצד מאות אלפי חביות של מוצרי זיקוק.

אך צריך לשים את הדברים בפרופורציה - גם כשהמערכת הזו פועלת במלוא הקיבולת, היא לא מצליחה לפצות באופן מלא על היקף הזרימה שאבד דרך הורמוז. כלומר, הסיכון עדיין כאן, רק שהוא הפך למורכב יותר. השוק כבר לא שואל האם תהיה פגיעה באספקה, אלא עד כמה היא תהיה משמעותית.

החשש הגדול כעת עובר דרומה, עם כניסת המורדים החות'ים בתימן לתוך המשוואה, הים האדום עלול להפוך לזירת עימות נוספת. עד כה לא נרשמו פגיעות ישירות במכליות במסלול הזה, אבל ההיסטוריה באזור, יחד עם איומים קודמים, משאירים את המשקיעים דרוכים.

מבחינת השוק, המהלך הסעודי דווקא יצר איזון מסוים. למרות ההסלמה, מחירי הנפט לא זינקו לרמות קיצוניות מעבר למחירים אליהם הגיעו בתחילת המלחמה. עצם קיומו של "מסלול חלופי" מצליח להרגיע חלק מהפאניקה, אבל לא להעלים אותה.

בימים האחרונים, מחירי הנפט ממשיכים לנוע בתנודתיות גבוהה, עם עליות מתונות שנשענות בעיקר על החשש מהתרחבות הלחימה ופגיעה נוספת בשרשראות האספקה. לאחר שנפא מסןג ברנט ביקר מתחת ל-100 דולר לאחר האולטימטום שדחה טראמפ, התמחור הפך ליותר ויותר אדיש לציוציו של הנשיא, וחזר בהדרגה כלפי מעלה, לאיזורי ה-110-113 דולר לחבית. ויחד עם זאת, כל כותרת גיאופוליטית מתורגמת כמעט מידית לגרף. המשמעות היא ששוק האנרגיה הפך לשוק שמונע לא רק מהיצע וביקוש, אלא בעיקר מהערכת סיכונים והשפעה ארוכת טווח.

גם בשוקי המניות רואים את הלחץ. מדדים מרכזיים באסיה ובאירופה מגיבים בחולשה יחסית, כאשר המשקיעים מנסים לתמחר מחדש את הסיכון הגלובלי. עלייה במחירי הנפט מתורגמת מהר מאוד לציפיות אינפלציוניות גבוהות יותר, מה שמקטין את הסיכוי להורדות ריבית ומכביד על שוקי המניות.

במקביל, המתכות מציגות תמונה מורכבת: מצד אחד, הזהב ממשיך לשמש כעוגן פסיכולוגי בתקופות של חוסר ודאות. מצד שני, התחזקות הדולר ועלייה בתשואות האג"ח מגבילות את היכולת שלו לפרוץ קדימה בצורה חדה. התוצאה היא תנודתיות, לא מגמה ברורה.

ושוק הקריפטו? כאן הסיפור נהיה מעניין במיוחד. ביטקוין, שבשנים האחרונות התנהג לא פעם כמו מניית טכנולוגיה, מראה סימנים של שינוי דינמיקה. למרות הלחץ בשווקים, הוא מצליח לשמור על יציבות יחסית וכרגע, מסרב לשבור ולייצר שפלים חדשים.