על רקע פגיעות איראניות בבתי הזיקוק במפרץ חיפה, מוקדם יותר במהלך המלחמה ופעם נוספת היום, לצד פגיעה בשנה שעברה שהביאה להרג שלושה עובדים, ראש המועצה הלאומית לכלכלה קורא (שני) לזרז את פינוי בז"ן. פרופ' אבי שמחון, המשמש גם יו"ר ועדת ההיגוי של התכנית האסטרטגית לפיתוח מפרץ חיפה, אומר כי "הפגיעות החוזרות בבז"ן הוכיחו את האתגר הגדול הטמון למשק האנרגיה הישראלי כאשר הוא מסתמך על 'צוואר בקבוק' כל כך פגיע כדי להבטיח את רציפות התפקוד שלו".
הדברים מופיעים בהקדמה של שמחון לדו"ח סיכום השנה שעברה של ועדת ההיגוי של התכנית האסטרטגית לפיתוח מפרץ חיפה שהוא עומד בראשה ושל המנהלת לפיתוח מפרץ חיפה - שמשרד ראש הממשלה מפרסם הבוקר.
"מילים אלה נכתבות בעיצומו של מבצע 'שאגת הארי'", מציין שמחון , ימים ספורים לאחר פגיעה נוספת בבז"ן על ידי טיל איראני, בהמשך לפגיעה שחוותה בז"ן במבצע 'עם כלביא'". אלא שבפועל הוא קובע כי, "ברור כי עדיין אין היתכנות להפסקת פעילות בז"ן, והמשק נדרש להמשיך להסתמך עליו בינתיים".
זאת, מכיוון שגם לדבריו, תשתיות האנרגיה החלופיות שנועדו להבטיח את רציפות התפקוד גם ללא בז"ן טרם הוקמו. "המסקנה המתבקשת היא שצריך לזרז את הקמת המתקנים החלופיים. אבל דברים כאלה לוקחים זמן, כמו כל מגה-פרויקט ממשלתי", מתרץ שמחון, "ולכן השנים הקרובות יהיו רגישות במיוחד".
ואולם הנתונים מראים כי בפועל יש עיכוב: יעד מוכנות משק האנרגיה נדחה מ־2029 ל-2031, והחזרה ללוח הזמנים המקורי תלויה בהחלטות קריטיות שיתקבלו במהלך 2026.
"לוחות הזמנים של היערכות משק האנרגיה מתארכים עד לשנת 2031, בעיקר בגלל שני מתקנים שצריך להקים על מנת להבטיח את רציפות תפקוד משק האנרגיה לאחר הפסקת הפעילות של התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה", מודה יובל אדמון, ראש המינהלת לפיתוח מפרץ חיפה, בהקדמתו שלו.
ייתכן ואף יותר. מדובר באתר אחסון תזקיקים 550,000 טון בצפון הארץ וייתכן גם אתר לאחסון תזקיקים בסדר גודל של 300,000 טון שיידרש במרכז-דרום, מתקן לאחסון וניפוק 20,000 טון של גפ"מ באתר "יבור" שבצפון, כולל מקשר ימי ייעודי שיאפשר לפרוק אוניות גפ"מ ישירות אל המתקן. וכן תשתית לייצוא קונדנסט, ככל שתידרש הקמת תשתית חדשה לחלוטין.
התכנית לפיתוח מפרץ חיפה לא עומדת בלוחות הזמנים
בשורה התחתונה - לצד התקדמות רחבה בעשרות פרויקטים ותהליכים, דוח הסיכום ל־2025 מראה כי התכנית לפיתוח מפרץ חיפה לא עומדת כרגע בלוחות הזמנים: מוכנות משק האנרגיה - התנאי המרכזי להפסקת הפעילות הפטרוכימית - נדחתה בשנתיים, ל-2031.
עם זאת, במנהלת מדגישים כי מדובר בעיכוב שניתן עדיין לצמצם, ושנת 2026 מוגדרת "שנת הכרעה" שבמהלכה יוחלט אם וכיצד ניתן לחזור ליעד המקורי של 2029.
ספק אם דווקא בשנת מלחמה עצימה ומתמשכת שלא פוסחת על מתקני בז"ן עצמם, יצומצם הפער.
"עיכוב פזיז, רשלני ומסוכן"
אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה: "על אף שבז"ן הותקף ונפגע שלוש פעמים בפחות משנה - כולל פגיעות קטלניות שהסתיימו במותם של שלושה עובדים - אנו למדים כי צפויה דחייה של שנתיים במועד פינויה ל-2031.
"מדובר בעיכוב פזיז, רשלני ומסוכן שאחראים לו ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר האנרגיה אלי כהן והשרה להגנת הסביבה עידית סילמן, אשר מפקירים את ביטחון הציבור ואת צורכי המשק לטובת אינטרסים פוליטיים צרים. מתקני הנפט של ישראל מהווים יעד אסטרטגי עבור האויב, ומסכנים את חייהם של מאות אלפי תושבים - הן בשגרה והן בעת מלחמה. כל יום של עיכוב בסגירת בז"ן הוא סכנה לאומית".