התמשכות הלחימה אל תוך שנת 2026 גובה מחיר כבד מהמשק הישראלי, כך עולה מעדכון תחזיות מיוחד שפרסם היום אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר. לפי המסמך, ההערכות המוקדמות ששימשו לבסיס התקציב כבר אינן רלוונטיות נוכח המציאות הביטחונית המשתנה.
באגף הכלכלן הראשי מסבירים כי "עם פרוץ אירועי 'שאגת הארי' והלחימה בלבנון ולקראת עדכון תקציב 2026, ההערכה הראשונית של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר חזתה פגיעה מתונה של כ-0.4 נקודות אחוז בתוצר של שנת 2026, מה שהוביל לעדכון תחזית הצמיחה השנתית מ-5.2% ל-4.8%". אולם, מאחר ש"הלחימה התארכה ועודנה נמשכת", עודכנו התחזיות תחת מספר תרחישים אפשריים.
צניחה בפעילות הכלכלית בתחילת השנה
הנתונים לרבעון הראשון של 2026 מציירים תמונה מורכבת. על פי האוצר, "ההערכה היא כי הרבעון הראשון של 2026 יסתיים בצמיחה שלילית של 9.5% במונחים שנתיים (2.5% במונחים רבעוניים), וזאת על סמך אינדיקטורים שוטפים לפעילות הכלכלית וניסיון העבר".
באגף מדגישים כי בעוד שהמשק יודע להתאושש מהר מאירועים קצרים, הרי ש"ככל שאירועים ביטחוניים מתמשכים ההתאוששות מהם מוגבלת יותר בהיקפה ונמשכת זמן רב יותר".
שלושה תרחישים לסיום הלחימה
הכלכלן הראשי מציג שלושה תרחישים מרכזיים לשנה הקרובה, כולם צופים ירידה משמעותית לעומת התחזית המקורית:
בתרחיש האופטימי ביותר, אם הלחימה באיראן תסתיים באמצע אפריל ובלבנון בסוף אפריל, הצמיחה ב-2026 תסתכם ב-3.8%. בתרחיש הביניים - המשך לחימה בלבנון עד סוף הרבעון השני יוריד את הצמיחה ל-3.5%. בתרחיש המחמיר: אם הלחימה בשתי החזיתות תימשך (באיראן עד סוף אפריל ובלבנון עד סוף יוני), הצמיחה השנתית תסתכם ב-3.3% בלבד.
באוצר מציינים כי כפיצוי על הפגיעה השנה, שנת 2027 צפויה להציג שיעורי צמיחה גבוהים יותר של בין 5.3% ל-6.1%, כחלק מהתאוששות המשק לאחר סיום המערכה.