ממשלת נתניהו ניצלה היום (שלישי) את הרגע האחרון לפני פגרת הפסח כדי לאשר את אחת ההצעות השנויות במחלוקת שהונחו על שולחנה בשנים האחרונות. תוכנית סבסוד המשכנתאות של פרופ' אבי שמחון, יועצו הכלכלי של ראש הממשלה, הוכנסה לסדר היום במחטף של הרגע האחרון.
התוכנית לא נכללה בלו"ז שהופץ לחברי הממשלה אמש ואושרה חרף חזית מקצועית אחידה וחסרת תקדים של משרד האוצר, בנק ישראל והייעוץ המשפטי. עלותה נאמדת ב-2 מיליארד שקל בשנה, וזאת למרות שאין לה מקור מימון והיא אושרה יממה בלבד לאחר אישור תקציב המדינה ל-2026, שלא כלל אותה כלל.
על פי תזכיר החוק, הממשלה תעניק מענק חודשי ישירות לחשבון הבנק של בעלי משכנתאות כדי להפחית את ההחזר למשך חמש שנים. המענק יכסה עד 75% מהעלייה הריאלית בהחזר החודשי מאז מרץ 2022, סכום שמסתכם בממוצע ב-500 שקל בחודש למשפחה זכאית עם תקרת סיוע של 1,200 שקל. העלות הכוללת לחמש שנים נעה בין 7 ל-10 מיליארד שקל. הזכאות אמנם מוגבלת לבעלי דירה יחידה שרכשו אותה עד סוף 2022 במחיר של עד 4.2 מיליון שקל, אך מדובר בפוטנציאל של מאות אלפי משקי בית.
התוכנית שמקדמים נתניהו ושמחון נשענת על העובדה שמאז אפריל 2022 הקפיץ בנק ישראל את הריבית מ-0.1% ל-4.75%, מה שהוביל לזינוק בהחזרים. עם זאת, ההצעה אינה ממוקדת בסיוע למי שמתקשים לעמוד בתשלומים, אלא מזרימה כסף ציבורי לכלל רוכשי הדירות ללא הבחנה בין נזקקים לאמידים. מבקרי התוכנית רואים בה מהלך בחירות מובהק המתחפש למדיניות כלכלית.
שעות ספורות לפני הישיבה שלח הממונה על התקציבים, מהרן פרוזנפר, מכתב חריג לחברי הממשלה שבו התריע כי רק אתמול אושר בכנסת תקציב 2026 שאינו כולל מקור מימון למהלך. פרוזנפר הדגיש כי מדובר בתקציב מורכב שגובש תחת אילוצי מלחמה וכלל קיצוצים כואבים במיליארדי שקלים. לדבריו, אי הוודאות הביטחונית והצפי להוצאות גבוהות מחייבים ריסון ולא הכבדת הנטל על הציבור. הוא הוסיף כי על פי חוק יסודות התקציב, קידום ההצעה מחייב פעולה מאזנת של מציאת תקציב חלופי שטרם הוצג. מסקנתו הייתה חד משמעית: לא נכון לקדם את הצעת החוק במתכונתה הנוכחית.
גם בנק ישראל פרסם נייר עמדה חריף וקבע כי ההצעה נטולת היגיון כלכלי ומייצרת אפליה ועיוותים בשוק האשראי. בבנק התריעו כי הנזק לתדמיתה הבינלאומית של ישראל הוא עצום, וציינו כי הצעה כזו אינה מקובלת גם בכלכלות של מדינות עולם שלישי.
הנתונים היבשים מחזקים את עמדת הבנק: בין ינואר 2022 לאפריל 2025 עלה ההחזר החודשי הממוצע ב-960 שקל, אך השכר הממוצע זינק ב-1,880 שקל. במילים אחרות, מצבם של בעלי המשכנתאות ביחס להחזר החודשי טוב כיום יותר מאשר בשנים שבשמן מוצדקת ההצעה.
באוצר מונים כשלים נוספים. ההצעה מעדיפה בעלי נכסים שהכנסתם לא נפגעה ופוגעת בלווים אחרים שנותרו ללא מענה. יתרה מכך, היא מענישה את מי שנהגו באחריות: לווה שמיחזר את המשכנתא כדי להקטין את ההחזר לא יזכה לסיוע, בעוד שמי שלא נקט פעולה יתוגמל בסבסוד ממשלתי.
מהניתוח עולה גם כי הציבור החרדי יהיה הנהנה העיקרי מהתוכנית: כ-45% ממשקי הבית החרדים נושאים במשכנתא לעומת 30% בציבור הכללי, וחשיפתם למסלול הפריים שהתייקר בחדות גבוהה משמעותית. כלומר, החרדים יהיו מהנשכרים הגדולים מהתוכנית ביחס לגודלם באוכלוסייה ולתרומתם לקופת המדינה.
הממשלה מחלקת היום "שי לחג" רק לחלק מהאזרחים, ובמיוחד שוב למגזר החרדי. השוכרים שמחיריהם זינקו, הלווים שמיחזרו את חובם באחריות ובעלי העסקים שכרעו תחת נטל הריבית לא יקבלו דבר. הקריטריון לזכאות אינו מצוקה או הכנסה נמוכה, אלא עצם הבעלות על דירה. זהו היפוך מוחלט של כל היגיון סוציאלי: סיוע ממשלתי שזורם למי שצבר נכס על חשבון מי שלא הצליח לעשות זאת, וכל זאת במימון שאינו קיים, יממה לאחר אישור תקציב שהתעלם מהתוכנית לחלוטין.