אחרי שאחרוני החברות הבורסאיות השלימו השבוע את פרסום הדוחות ל-2025 ניתן להסביר קצת יותר טוב את עליות המטורפות בבורסה. מרבית החברות הציגו דוחות מצוינים המתבטאים בשורת הרווח וההפסד.
בהתחשב בסביבת המלחמה שבה הם פעלו המדובר בתוצאות יוצאות דופן לחיוב. זה מעיד ללא ספק על איכות ההנהלות והעובדים. כבר ניתחתי מספיק את רווחיות הבנקים, החברות הביטחונית וגם את רשתות השיווק.
סקטור שהמשיך להכות את התחזיות ברווחיות יוצאת דופן בכל קנה מידה ושאינו זוכה מספיק למיקוד ציבורי הן חברות הביטוח שפועלות לא רע מתחת לרדאר.
רווחי חמש חברות הביטוח גדולות לשנת 2025 הסתכמו ב-12.5 מיליארד שקל (יותר משליש מרווחי המערכת הבנקאית). התשואות על ההון אף חצו את ה-30%.
חמש ענקיות הביטוח מנהלות נכסי לקוחות בהיקף דמיוני של 2.5 טריליון שקל. הנתון כולל את נכסי הפנסיה, הגמל, ההשתלמות, קרנות נאמנות, פוליסות מנהלים וניהול תיקים. אף שקל של חסכון ישראלי לא יזוז מבלי שיזכה לעינה הבוחנת של אחת וועדות ההשקעה בענף.
הרווחים מזנקים
שוב הכו את כל התחזיות. צמיחה אורגנית והעליות בבורסה. מגדל הייתה הראשונה לפרסם והגדילה את הרווח ב-26% ל-1.79 מיליארד שקל. נכסים מנוהלים של 583 מיליארד שקל.
מנורה מבטחים בניהול מיכאל קלמן הייתה האחרונה בפרסום הדוחות. הרווח ב-2025 גדל ב-36.3% ל-2.34 מיליארד שקל. המדובר בתשואה על ההון של 31.5% הגבוהה בענף. הקבוצה חילקה דיווידנד של 600 מיליון שקל ולאחר הדוח 500 מיליון שקל נוספים. למנורה נכסים מנוהלים של 440 מיליארד שקל.
רווחי הראל השקעות זינקו ב-82% ל-2.95 מיליארד שקל בזכות שיפור בעסקי הביטוח עם תיק נכסים מנוהלים בהיקף 451 מיליארד שקל. רווח כלל ביטוח המריאו ב-47% ל-2.27 מיליארד שקל עם נכסים מנוהלים של 420 מיליארד שקל.
מספר מילים על תופעת הפניקס. וכן אין המדובר בחברת ביטוח, אלא בפועל בחברת השקעות שאחת מפעילויותיה הוא שוק הביטוח. התפנית הדרמטית במדיניות העסקית של הקבוצה שכללה הרחבה ניכרת בתיק ההשקעות החלה כשאייל לפידות ניהל אותה בעשור שבין 2009 עד 2019.
מאז היא מוציאה אל הפועל השקעות על סטרואידים. אגב אני חייב לתת קרדיט למגמה זו לקבוצת הראל של יאיר המבורגר. אבל הפניקס עשתה זאת בענק, והאסטרטגיה העסקית שלה זכתה בהמשך לחיקוי מקבוצות ביטוח כמו מגדל וכלל ביטוח.
הרוויחה הגדילה את הרווח ב-34% ל-3.2 מיליארד שקל עליה של 34% תשואה של 26.6% על ההון. היא משאירה אבק לבנק הבינלאומי לדוגמה שהרוויח ב-2025 2.26 מיליארד שקל. שווי שוק של 44 מיליארד שקל הגבוה מזה של בנק דיסקונט.
הפניקס מנהלת נכסים בהיקף 610 מיליארד שקל ובאמת מי צריך רישיון בנק כשיש חברה כזו.
אז מה מסביר את ההצלחות יוצאת הדופן בענף הביטוח? אתחיל בהסבר הבורסאי: עליות השערים בבורסה מפרנסות את תיקי ההשקעות בענף (במיוחד בתחום הפוליסות המשתתפות ברווחים).
הן מגדילות במקביל את תשואת חשבונות "הנוסטרו" ואת הרווחים על דמי הניהול. זה מוביל לעליות במניות הביטוח, מה שמגדיל עוד יותר את כדאיות ההשקעה בבורסה וחוזר חלילה. הגורם השני הוא תחום ההשקעות הריאליות שהוכיח את עצמו.
המדובר בין השאר בהשקעות במקבצי נדל"ן בחו"ל (שהפכו בשנתיים האחרונות לפחות רווחיים), בשיתוף פעולה עם חברות נדל"ן בתחומי המימון ובהשקעות בתחומי התשתיות.
הגורם השלישי הוא האיכות הניהולית המתבטאת בניהול מוקפד יותר של מערך התביעות, התייעלות עסקית, יציאה מתחומי פעילות לא רווחיים (כמו הסיעוד), שיפור החיתום בתחומי פעילות מסורתיים כמו ענף הרכב, וגידול ברווחיות תחומי הבריאות.
כל אחד מתחומים אלה נמצא באחריותו הישיר של כל אחד ממנהלי החברות. אבל התחומים האחרים כמו מדיניות ההשקעות ובוודאי מצב הבורסה, תלויה כבר במשתנים חיצוניים. תחום ההשקעות נהנה מזרם בלתי פוסק של כספים המאלץ את מנהלי ההשקעות לנתבם בבורסה.
תיאבון הסיכון להשקעה במניות מושפע לחיוב גם ממדיניות האוצר. לפני מספר שנים הוא אילץ את החברות להיגמל מההשקעה באגרות חוב מיועדות של האוצר (שם התשואה מובטחת) ולהבטיח להם רשת בטחון הכוללת תשואה ממוצעת של כ-5% לשנה על פני השנים.
מתנהגות בשאננות
מיותר לציין שבשנים האחרונות תשואה תיקי ההשקעות הייתה גבוה משמעותית מ-5% לשנה ומנהלי ההשקעות ריסקו את תקרת הזכוכית הפיננסית. שלוש הגורמים שמיניתי מסבירים את "הבום" בענף הביטוח ובמניותיו בשנתיים וחצי האחרונות.
בעקבות כך התשואות על ההון בענף חצו אפילו את ה-30% לשנה ומכפילי הרווח עלו בהתאם ומשכו כלפי מעלה את כל השוק. שאלת מיליארד הדולר היא עד מתי תמשך האורגיה הפיננסית בענף. לדעתי יש סימנים ראשונים שזה הולך להיעצר.
ראשית הרגולטורים חייבת להתייחס לשאלה כיצד הריכוזיות במערכת הפיננסית עברה מענף הבנקאות לענף הביטוח (שנכון להיום הוא אינו מוגבל בפועל בשום תחום פעילותו). שנית אין לי ספק שהמערכת הפוליטית תתלבש, כמו בבנקאות, בהקדם גם על ענף זה שרמת התשואות שבו כמעט כפולה מהמקובל בבנקאות.
וחוץ מזה הנהלות חברות הביטוח מתנהגות בשאננות. בניגוד לבנקאות הן כמעט ולא טרחו להכניס את היד לכיס ולהציע מתווה סיוע ללקוחותיהם בעלי הפוליסות באמצעות דחיית תשלומים פרמיות או הוזלת תעריפים.
מכתב חריג בנידון ששיגר בשבוע שעבר מושיק בין פורת נשיא לשכת סוכני הביטוח למנכ"ל איגוד חברות הביטוח מעיד על עומק הניתוק מהלקוחות.
ועדיין לחברות הביטוח יש יתרון זמני על פני הבנקים. ראשית כולן, למעט כלל ביטוח, נמצאות בבעלות פרטית המקושרים למערכת הפוליטית ולפוליטיקאים אין חשק להתעסק איתם.
שנית, בניגוד למפקח על הבנקים, המפקח על הביטוח באוצר ידידותי יותר כלפי ענף הביטוח ולא מוציא אל הפועל יוזמות צרכניות באותה נחישות של הרגולטור מבנק ישראל.