פרסום ראשון: במהלך סוף השבוע התקיימו פגישות בין יו"ר ההסתדרות, ארנון בר דוד, לבין ראשי המגזר העסקי, בראשות נשיא נשיאות המגזר העסקי דובי אמיתי, נשיא איגוד לשכות המסחר שחר תורג'מן ובעלי קבוצת פוקס הראל ויזל, בניסיון למצוא פתרון למשבר שנוצר בעקבות מתווה החל"ת למלחמת "שאגת הארי", שיצר פער מקומם בין עובדי המגזר הציבורי לעובדי המגזר העסקי.
במהלך הפגישות נעשה ניסיון למצוא פתרון לאפליה במתווים, שלפיהם עובדי המגזר הציבורי יקבלו תשלום מהיום הראשון להיעדרותם מהעבודה בעקבות היציאה למלחמה באיראן, בעוד שעובדי המגזר העסקי זכאים לתשלום רק מהיום העשירי להיעדרות.
הנוכחים פעלו בניסיון לגבש פתרון לפער שנוצר בין המגזרים במתווה החל"ת. במהלך הפגישות שנערכו, לאחר שנמתחה ביקורת על כך שיו"ר ההסתדרות לא דאג להכליל את עובדי המגזר העסקי כשחתם על ההסכם, אמר בר דוד כי העובדים הם נר לרגליו וכי הוא מוכן להקצות סכום של כ-150 מיליון שקלים מתוך הקופסה התקציבית המיועדת להסתדרות בתקציב המדינה, כדי לממן את ארבעה וחצי הימים שבהם נאלצו עובדי המגזר העסקי להישאר בבית בשל סגירת המשק.
הימים האלה, שבהם הוחזרו העובדים למקומות העבודה לאחר פתיחת המשק ביום חמישי ב-12 בצהריים, עומדים בלב המחלוקת בין המעסיקים למשרד האוצר. האוצר הסכים לקצר את תקופת הזכאות לחל"ת לעשרה ימים בלבד במקום 14 ימים במתווה המקורי, אך אינו מוכן לשאת בעלות הימים הראשונים.
"הקופסה התקציבית" שממנה אמור להגיע המימון היא מנגנון תקציבי מיוחד שנקבע במסגרת הסכם המסגרת למגזר הציבורי עד 2027, שנחתם בין האוצר להסתדרות. מדובר בתקציב ייעודי שנועד לפתרון בעיות ספציפיות ועתידיות במגזר הציבורי במהלך שנות ההסכם. הקופסה מאפשרת גמישות בניהול תקציב השכר, צמצום סכסוכי עבודה וקידום רציפות השירות לאזרח.
הכספים מתוכה מוקצים בהסכמה בין המדינה להסתדרות כדי לתת מענה לקבוצות עובדים ייחודיות או לצרכים שעולים מהשטח ולא קיבלו מענה בתוספות השכר הכלליות.
נזכיר כי במלחמת "עם כלביא" עמדה עלות החל"ת לעשרה ימים במגזר העסקי על כ-300 מיליון שקלים, כך שכ-150 מיליון השקלים שמציעה ההסתדרות אמורים לממן את הימים הראשונים שהמדינה אינה מוכנה לשאת בהם.
גורם במגזר העסקי אמר לוואלה כי "ההצעה שמגיעה מההסתדרות יכולה לפתור את מצוקת העובדים שלא יקבלו כסף על ימים שבהם לא יכלו לעבוד. אנחנו מקווים שהאוצר לא יטרפד את הפתרון הזה ויבין שאי אפשר לעשות פה איפה ואיפה ולייצר מעמד עובדים פריווילגי ומעמד של עבדים".
המשבר בין המעסיקים לאוצר החמיר, כשנשיא איגוד לשכות המסחר שחר תורג'מן קרא למעסיקים לצרף לתלושי השכר של העובדים הודעה אישית שתבהיר בצורה ברורה מי אחראי לפגיעה בשכרם. לדבריו, רגע לפני חג הפסח עובדים רבים יגלו שאין להם כסף לאפיקומן לילדים, שאין להם אפשרות לקנות מצות ויין כמו בכל שנה, ושכל הוצאה קטנה הופכת לנטל.
"העובדים צריכים לדעת את האמת, זו לא החלטה של המעסיק, זו תוצאה ישירה של החלטות שקיבלו ראש הממשלה והשרים שהוסיפו חטא על פשע וחילקו את המשק למעמדות. מעמד עובדי המגזר הציבורי שיקבלו מאה אחוז משכרם על ימי ההיעדרות מהעבודה לעומת עובדי המגזר הפרטי שיקבלו אפס שקלים עבור אותם ימים בדיוק", אמר תורג'מן.
כעת מסתמן פתרון שיניח את דעתם של המעסיקים, ובתקווה יהיה מקובל גם על שר האוצר ויאפשר לסיים את המשבר שנוצר סביב מתווה החל"ת.
במשרד האוצר דחו את הטענות להפליה לטובה של עובדי המגזר הציבורי: "מתווה עובדי המגזר הציבורי דומה מאד בממוצע, למה שמתרחש במגזר הפרטי, שם רוב מוחלט של העובדים ממשיכים לקבל שכר מלא ולעבוד מרחוק. בפעם הקודמת רק שלושה חוזים מהעובדים יצאו לחל"ת. עובדי המגזר הציבורי אינם מופלים לטובה, ואף להיפך; שכרם מקוצץ במשך שנתיים כדי לממן את עלויות המלחמה, זאת בנוסף למיסים הכלליים הנוגעים להם".
לגבי הצעת ההסתדרות שפורסמה, גורמים במשרד האוצר אמרו כי ההצעה שפורסמה לא מוכרת, וככל שתוגש הצעה כזו היא תיבחן באופן ענייני.