לצד האזעקות והריצה למקלטים, בחודש הראשון למלחמה הציבור הישראלי שמר על שגרת צריכה יחסית. נתוני חברת שבא, המפעילה את תשתיות התשלומים בכרטיסי אשראי בישראל ומרכזת נתונים מצטברים על עסקאות בכרטיסי אשראי ומשיכות מזומן במשק הישראלי, מצביעים על כך שההוצאות בכרטיסי אשראי בחודש מרץ 2026 עמדו על 47.955 מיליארד שקל, עלייה של 0.7% בלבד לעומת מרץ 2025.
העלייה המינורית בהוצאה הנומינלית משקפת בעיקר את התייקרות המחירים בשנה האחרונה, ולכן ייתכן שבמונחים ריאליים ההוצאה של הציבור דווקא ירדה בכחצי אחוז לעומת התקופה המקבילה אשתקד. אינדיקציה נוספת להיחלשות בצריכה, היא העובדה שההוצאות המוגברות שמאפיינות בדרך כלל את התקופה שלפני פסח אינן באות השנה לידי ביטוי בעלייה משמעותית בהוצאות, וזאת למרות שרוב הישראלים נשארו בארץ ולא יצאו לחופשות בחו"ל.
הנתונים מתייחסים לחודש שבו התנהל לכל אורכו מבצע שאגת הארי. למרות האזעקות ואי הוודאות הביטחונית, היקף הצריכה הכולל נותר כמעט ללא שינוי. ממוצע ההוצאות היומי במרץ עמד על 1.547 מיליארד שקל. מדובר בירידה של 3.6% לעומת פברואר 2026, אז הגיע הממוצע היומי ל־1.604 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לתקופות לחימה קודמות, רמת ההוצאה עדיין גבוהה: הממוצע היומי במרץ גבוה ב־11.1% מזה שנרשם ביוני 2025 במהלך מבצע "עם כלביא", אז עמד על 1.391 מיליארד שקל.
בפילוח לפי סוג העסקאות עולה כי ההוצאות באונליין דווקא נחלשו מעט. במרץ 2026 הסתכמו הרכישות המקוונות ב־27.941 מיליארד שקל, ירידה של יותר מ-175 מיליון שקל לעומת מרץ אשתקד. ממוצע ההוצאה היומי בעסקאות אונליין עמד על 901.3 מיליון שקל, ירידה של 4.1% לעומת פברואר.
מנגד, הרכישות הפיזיות בבתי העסק עצמם דווקא התחזקו. היקפן הגיע ל־20.013 מיליארד שקל, עלייה של 2.6% לעומת מרץ 2025, עם ממוצע יומי של 645.6 מיליון שקל.
נתוני ההתפלגות בין הענפים מצביעים על שינוי בדפוסי הצריכה בזמן מלחמה. ההוצאה הגדולה ביותר נרשמה ברשתות המזון, שהסתכמה במרץ ב־7.492 מיליארד שקל, זינוק חד של 28.75% לעומת השנה שעברה. גם ההוצאות במעדניות, קצביות, מאפיות, מכולות ופיצוציות רשמו עלייה משמעותית של 30.62% והגיעו ל־2.099 מיליארד שקל.
עלייה בולטת נרשמה גם בענף החשמל והאלקטרוניקה, שם הסתכמו ההוצאות ב־3.138 מיליארד שקל, עלייה של 15.77% לעומת מרץ אשתקד. ענף הפארמה ובתי המרקחת רשם אף הוא עלייה של 7.31% והגיע להוצאה של 1.308 מיליארד שקל.
לעומת זאת, ענפים הקשורים לפנאי ולתיירות נפגעו מהמצב הביטחוני. ההוצאות במסעדות ובבתי קפה ירדו ב־8.43% והסתכמו ב־2.975 מיליארד שקל. ענף המלונאות וחדרי האירוח צנח ב־26.82% ל־557 מיליון שקל בלבד, בעוד שסוכנויות הנסיעות רשמו את הירידה החדה ביותר של 46.08%, עם הוצאה של כ־599 מיליון שקל.
גם משיכות המזומן המשיכו להצטמצם. במרץ 2026 נמשכו מהכספומטים 5.336 מיליארד שקל, ירידה של 9.2% לעומת מרץ שנה שעברה.