אחרי חודש וחצי של מלחמה מול איראן, ואחרי שהסכם הפסקת האש שעדיין נתון בסימן שאלה נכנס לתוקף שלשום, אפשר להתחיל לסכם את תפקוד המדינה בתחום משק האנרגיה. מבלי לפתוח פה לשטן, ניתן לקבוע שישראל צלחה עד כה בשלום את האתגר הלא פשוט. לא היו הפסקות חשמל, התעשייה לא הושבתה, גשר ההלכה עומד במקום, ומחירי החשמל לא זינקו. זה קורה בשעה שרחובות בטהרן ובחלק ממדינות המפרץ הוחשכו, וגשרים מרכזיים באיראן קרסו.
בתחזיות האימים שלפני המלחמה דובר על לילות עלטה ומחסור במקורות אנרגיה עקב השבתת אסדות הגז ופגיעה בייצור החשמל. בפועל זה לא קרה - בזכות הגדלת מלאי החירום וגיוון מקורות האנרגיה ופיזורם ברחבי המדינה. מרבית אסדות הגז, ובראשן לווייתן, חזרו לתפקד כרגיל.
"התקלה" היחידה עד כה הייתה שמחירי הבנזין זינקו ב-1.03 אגורות לליטר ל-8.05 שקלים. על כך מגיב שר האנרגיה אלי כהן: "אני מסכים איתך שהבנזין בישראל יקר בכל קנה מידה עולמי. היה מקום לשקול בחיוב את הורדת מס הבלו על הבנזין, ואף פניתי בנושא לשר האוצר, אבל נעניתי בשלילה. עם זאת, צריך לזכור שזה עניין של סדרי עדיפויות, כי הפחתת מס הבלו תבוא על חשבון משהו אחר. כשמחירי האנרגיה בעולם יירדו, גם מחיר הבנזין למכוניות יירד".
השר כהן מסכם בריאיון את הדרך שבה הצליחה ישראל לצלוח את אתגר האנרגיה, שהשפיע על כל השווקים בעולם: "המלחמה מול איראן היא בקנה מידה היסטורי, והפגיעה הקשה שספגה איראן מחזקת את מעמדה של ישראל בעולם. השותפות יוצאת הדופן עם ארה"ב תשליך לחיוב על נושאים מדיניים וכלכליים נוספים. ישראל נחשבת כיום למעצמה האזורית החזקה ביותר, ועסקים עושים עם חזקים.
"השימוש של מדינות כמו איראן, רוסיה וסין בנושאי אנרגיה בזמן מלחמה כדי ליצור לחץ - עובד אולי לטווח הקצר, אבל לא לטווח הארוך. התוצאה תהיה שמדינות המפרץ יגדילו בעתיד בצורה משמעותית בניית תשתית חלופית למצר הורמוז ובאב אל-מנדב, ויעבירו פעילויות לכיוון הים האדום ולישראל. אבל ישראל בהחלט מסוגלת להחליף את שינוע הנפט בעולם דרך צינור יבשתי מהנמל בסעודיה, המתחבר למערכת השינוע של קצא"א (קו צינור הנפט אירופה-אסיה)".
מה היה מאחורי הקלעים, ואיך נערכת כשנודע לך כחבר הקבינט המדיני-ביטחוני שהולכת להיות תקיפה באיראן?
"לרוב לפני מלחמה בודקים את המוכנות הצבאית והיערכות העורף, אבל גם את המוכנות בתחום האנרגיה. צוות הנהלת המשרד ואני בדקנו מראש את מוכנות הייצור של אתרי אנרגיה ותחנות הכוח. ברור לכל שלא ניתן להסתדר בלי חשמל בתעשייה, בבתי חולים ובכל מקום אחר - אפילו לא לשש שעות. דאגנו למגן פיזית את כל תחנות הכוח ולשמור על רמות מלאי גבוהות. פעלנו דרך ביזור האתרים באמצעות שימוש במקורות אנרגיה חלופיים שנקנו מראש. כדי להבטיח שהכל עובד כמו שצריך, ערכנו תרגול - והכל עבד כמו שצריך".
אז מדוע היה צורך במהלך המלחמה בהשבתת אסדות הגז לווייתן וכריש?
"תחילה תרשה לי לומר שבזכות העצמאות האנרגטית שיצרנו בעולם הגז, מחירי החשמל לא התייקרו, למרות השימוש במקורות אנרגיה חלופיים כמו פחם וסולר. אסדות הגז הושבתו משיקולים ביטחוניים לזמן קצר בלבד. במרבית הזמן יותר מאסדת גז אחת עבדה, והיה בה כדי לספק את צורכי המשק.
"בחלק מהזמן צמצמנו את היצוא כדי להבטיח את הצרכים של המשק המקומי. בניגוד לכל התחזיות השחורות באוצר ובתקשורת, עסקת הגז עם מצרים הוכחה כנכונה, ולא הייתה שום בעיה עם היצוא. אני יכול לגלות שנכון להיום מרבית אסדות הגז חזרו לעבוד".
בתי הזיקוק בחיפה נפגעו בשתי המלחמות מול איראן ארבע פעמים - אבל חזרו לתפקד. האם באמת זה הזמן לחשוב על העברתם למקום אחר, תוך סיכון אפשרי של הביטחון האנרגטי?
"בימים אלה אנו מקדמים תוכנית להעברת בתי הזיקוק לדרום המדינה, ומדובר במהלך מוצלח מכל הבחינות ולכל הצדדים: הוא תורם לתעסוקה לתושבי הדרום, מפנה שטחים בחיפה לצורך קידום תוכניות בנייה, ומעניק גמישות אנרגטית שתאפשר ייצור תזקיקים. לקראת הרבעון השני נקדם החלטת ממשלה בנושא, שתתבסס על ההמלצות שהוגשו עד כה. מדובר בתהליך ארוך, שיימשך חמש-עשר שנים. גם בעלי השליטה בבתי הזיקוק תומכים במהלך. הוא נבחן בעבר, אבל לא כל כך התקדם. בעקבות המלחמה - בכוונתי להאיץ את התהליך".
האם השימוש בתחליפי גז יקרים לא יביא לייקור תעריפי החשמל?
"לא רק שהמחירים לא יעלו, אלא שהם אולי יירדו - ואפעל בנושא. הרווחים של חברת החשמל, שהתקרבו ב-2025 לכ-4 מיליארד שקל, יופנו להפחתת התעריף ולהשקעה בתשתיות ארוכות טווח. השקל מתחזק מול הדולר, כך שעלויות השימוש של חברת החשמל במקורות אנרגיה יורדות. השימוש בתחליפי הגז נעשה לפרקי זמן קצרים. מחירי החשמל בישראל כבר נמוכים כיום באופן משמעותי מממוצע המחירים במדינות OECD.
"וחוץ מזה, מי שהצטרף למהפכת החשמל שעליה הכרזתי לפני כשנה נהנה מהוזלה נוספת של עד 21% במחיר. זאת לדעתי רפורמת המחירים החשובה ביותר מאז רפורמת הסלולר. אנחנו מקדמים צעדים נוספים להורדת תעריפי החשמל באמצעות הפעלת תוכניות אגירת אנרגיה לספקי החשמל הפרטיים. בסוף הדרך נחסוך כ-30% נוספים ממחיר החשמל הנוכחי. כדי לקדם את המהפכה נצא מיד אחרי החג בקמפיין בכל אמצעי התקשורת להעלאת המודעות ולעידוד המעבר.
"כל צרכן, ולא משנה איזה מונה חשמל מותקן בביתו, כבר מוזמן להתנתק מחברת החשמל ולחסוך אלפי שקלים בשנה. עד עכשיו הצטרפו לרפורמה כ-400 אלף בתי אב, ואני בתוכם. היעד הוא להגיע עד סוף 2026 לפחות לחצי מיליון בתי אב. מדברים על הצורך במלחמה ביוקר המחיה, אז הנה לך דוגמה מצוינת מה צריך לעשות כדי לסייע בהוצאות משקי הבית".
האם לנוכח הגידול העצום הצפוי בצריכת אנרגיה בתחום ה-AI וחוות שרתים, יש תוכניות להאצת הקמת תחנות כוח ולהגדלת מספר התחנות הירוקות?
"בהחלט כן. אנחנו מגדילים משמעותית את הקמת תחנות הכוח, והן יהיו במסלול אישור מקוצר ויוכרו כתשתית לאומית. דוגמה מצוינת היא החלטת ממשלה שהובלתי, להליך מקוצר להקמת חוות השרתים עם ייצור אנרגיה מקומי. נקים שתי תחנות כוח חדשות עד 2029 ונעבה אותן. בהמשך יוקמו תחנות נוספות".
התחנה הבאה: תאגידי המים
עם הקמת ממשלת נתניהו הנוכחית לפני כארבע שנים, שאף אלי כהן, אשר דורג בחמישייה הראשונה בפריימריז בליכוד, לשמש בתפקיד שר האוצר. הוא הגיע מהמגזר העסקי, והוכיח את עצמו בכל תפקיד כלכלי שביצע במערכת הפוליטית. אלא שנתניהו, מאילוצים קואליציוניים, נכנע לבצלאל סמוטריץ' והפקיד בידיו בצורה חסרת אחריות את התפקיד החשוב. על הדרך האומללה שבה שר האוצר מכהן והמחיר שאזרחי המדינה משלמים - אין טעם להכביר מילים.
כהן שימש כשר החוץ (ברוטציה עם ישראל כ"ץ), עד שהגיע לתפקידו הנוכחי במשרד האנרגיה. אבל זה לא סוד שהוא ממשיך לשאוף לתפקיד שר האוצר - והוא יקבלו בדרגת הסתברות גבוהה, אם מפלגת הליכוד תהיה חלק מהממשלה הבאה. יש לו ביקורת די חריפה על תפקודו של שר האוצר הנוכחי, אלא שהפעם הוא מעדיף להצניע אותה. כשהיו חילוקי דעות בין האוצר למשרד האנרגיה (לדוגמה, בסוגיית יצוא הגז או בנושא ההיטלים על תשתיות אנרגיה), שר האנרגיה ניצח בזכות הגיבוי שקביל מנתניהו.
ואכן כהן לא מפתיע כשהוא משיב בחיוב על שאלתי למה הוא שואף: "התשובה היא כן - אני שואף לתפקיד שר האוצר, אף על פי שמבחינה פוליטית מדובר בתפקיד כפוי טובה, ויוכיחו את זה כל שרי האוצר האחרים. אבל אם אתה רוצה להשפיע, לצמצם פערים, להילחם במונופולים ולעודד השקעות, משרד האוצר הוא בדיוק הכתובת המתאימה. בקריירה הפוליטית שלי שימשתי עד כה בתפקידים כלכליים בכירים, ומשרד האוצר יאפשר לקדם תחומים נוספים לטובת למדינת ישראל ואזרחיה".
נניח שאתה היום שר האוצר ולא שר האנרגיה. מהו הדבר הראשון שמחר בבוקר היית עושה?
"אתחיל דווקא בנושא ציבורי הנוגע לנגיד בנק ישראל. פרופ' אמיר ירון מבחין בוודאי בחוסן של המשק, באבטלה הנמוכה ובחוזקו של השקל, ובכל זאת - אינו מוריד את הריבית. שמרנות היתר שלו משחקת לידיים של הבנקים, שגובים ריבית גבוהה ומשלמים ריבית נמוכה. הנגיד היה חייב לשאול את עצמו איך ייתכן בתקופת מלחמה שרווחי הבנקים מגיעים לשיא, בעוד מצב משקי הבית הולך ומתדרדר. יש ביקורת על מדיניות הנגיד, אבל לדעתי היא לא מספיקה".
מחירי הבנזין המטורפים הם דוגמה מצוינת ליוקר המחיה. מה היית עושה בנושא ובתחומים נוספים, כמו הנדל"ן שאתה מכיר היטב?
"לגבי הבנזין, אתה יודע שעמדתי הייתה שיש מקום להפחית את המס על הבלו, שהוא גבוה בכל קנה מידה עולמי, אבל לא הקשיבו לי. כשאהיה שר אוצר, זה ישתנה לטובה. שר האוצר חייב להתנהג כמו גזבר, ולדאוג להגדיל הכנסות באמצעות מנועי צמיחה וגידול בהיקף הצריכה במשק. חייבים ליצור מנועי צמיחה נוספים, ולצערי זה לא קיים היום מספיק. למשל, להקים קריה חדשה של תעשיות ביטחוניות, שבעקבות המלחמה הן משגשגות ויביאו לגידול בביקוש. יוקר המחיה מחייב טיפול שורש אגרסיבי, ולא בדרך של טלאי על טלאי כפי שנעשה במיסוי המערכת הבנקאית.
"בתחום מחירי הדיור חייבים להעיר מהתרדמת את מנהל מקרקעי ישראל כדי לסייע לזוגות הצעירים לקנות דירה במחיר שפוי. ככל שמחירי הקרקע יהיו נמוכים יותר, מחירי הדירות יירדו".
אבל האם הדרך לכך היא סבסוד המשכנתאות שאישרתם בשבוע שעבר בישיבת הממשלה, בניגוד ברור לחוות הדעת הן של האוצר והן של בנק ישראל? ברור שהמהלך נועד לקרוץ לחרדים, ומעניק פרס למי שקנה דירה ונהנה מעליית הערך ועכשיו מקבל את החזר הריבית.
"ראשית, בניגוד לפרסומים בתקשורת, ההוצאה עבור המהלך נמוכה בהרבה מ-10 מיליארד שקל לכל חמש השנים הקרובות. ובכל מקרה - אין קשר בין עליית הריבית מ-0.5% ל-4.5% לעליית מחירי הדיור, שבחלק מהזמן היו בכלל בהקפאה או בירידה. הצבעתי בעד ההחלטה כדי לסייע לזוגות צעירים עם דירה אחת בלבד".
האם אתה בעד המשך תוכנית מחיר למשתכן שיזם השר משה כחלון, אשר העשירה זוגות צעירים רבים?
"אין ספק שחייבים להמשיך לקדם את תוכנית מחיר למשתכן, שסיפקה פתרונות דיור במחירים סבירים לזוגות צעירים. המאבק ביוקר המחיה הוא לא חלטורה: חייבים להסתכל על הסוגיה בראייה אסטרטגית וסביב מרכיבים. יש להפעיל תוכנית אגרסיבית יותר וכוללנית הנוגעת לכל התחומים. עשיתי את זה בעבר בתפקידי כיו"ר ועדת הרפורמות בתחומי הבנקאות, עשיתי את זה בתחומי הנדל"ן, פתחתי כעת לתחרות את משק החשמל, והתחנה הבאה שלי היא תאגידי המים".
תסביר כיצד רפורמת תאגידי המים תועיל לצרכן הסופי.
"תאגידי המים העירוניים הם גולם שקם על יוצרו. במקום לבצע השקעות בתשתית, הקימו מנגנון מנופח עם 56 מנכ"לים ומאות משרות ניהוליות מיותרות עם ניהול כספי בזבזני. החיסכון, הנאמד במאות מיליוני שקלים עקב ייעול המערכת, יתגלגל לכיס הצרכן. נסגור תאגידי מים לא יעילים, נבטל מנגנונים מיותרים ונאחד פעילויות. כבר הקמתי ועדה פנימית לגיבוש מבנה התאגידים, והמהלך כבר אושר בוועדת הכלכלה ובקריאה ראשונה בכנסת. מיד אחרי הפגרה נחדש את הדיונים לאישור סופי".
כחבר הקבינט הביטחוני-מדיני שמעת בוודאי את דברי הרמטכ"ל על בעיית הכשירות בצבא ועל הנפת עשרת הדגלים האדומים המתריעים מפני המצב. מה דעתך על כך?
"יש דבר אחד ברור שצריך לעשות, ומבחינתי זה לא חדש וזאת לא סתם סיסמה: החרדים חייבים להתגייס - ואני שומע את זה גם בשטח, מפעילי הליכוד. אני אומר את זה לא כדי להכניס להם אצבע בעין, אלא כדי לתרום לביטחון ובהמשך לכלכלה. 55% תלמידי הישיבות שאינם לומדים בפועל חייבים להתגייס. אלה שלומדים חייבים בשירות לאומי. מי שלא יעשה את זה, יופעלו כנגדו סנקציות אפקטיביות".
זה לא המתווה שיו"ר ועדת החוץ והביטחון בועז ביסמוט מדבר עליו. האם תתמוך במתווה שלו?
"נכון שביסמוט מדבר על תהליך של חמש שנים, ואינו מבטיח שהסנקציות יהיו משמעותיות, אבל אנחנו חייבים לבדוק איך מגייסים חרדים כדי לספק את צורכי הצבא. מבחינתי, המצב הנוכחי מחייב חוק גיוס אפקטיבי, שיישומו לא יהיה בבחינת אות מתה - ועל כך אני אעמוד".
טראמפ אומנם הכריז השבוע על הפסקת אש, אך מהי ההגדרה מבחינתך לניצחון מוחלט מול איראן, והאם הוא בר השגה?
"ניצחון על איראן יקרה במסגרת השגת יעדי המלחמה, כמו פגיעה בתשתית הגרעין, התעשיות הצבאיות והטילים הבליסטיים. אפשר לציין את הוצאת האורניום המועשר, ואני הייתי מוסיף גם את החלפת המשטר, כי אותו משטר עלול לחזור לסורו בעוד כמה שנים. מחסום התקיפה על איראן, שהיה קיים בעבר במשך עשרות שנים, כבר אינו קיים. ממשלת נתניהו כבר תקפה פעם ופעמיים, ואם יהיה צורך והיא תנסה לחדש את תוכנית הגרעין - נתקוף מחדש. כבר הוכחנו שנהיה שם כשצריך".
מתי הבחירות יתקיימו להערכתך - בספטמבר, או במועדן באוקטובר?
"להערכתי, הבחירות לכנסת יתקיימו במועדן החוקי, ב-27 באוקטובר 2026. בניגוד לחלק מהספקולציות, הן לא יתקיימו בספטמבר. הממשלה הנוכחית תמשיך לתפקד עד לרגע האחרון".