21 שעות של מו"מ בין ארה"ב לאיראן באסלאמאבאד הסתיימו ללא הסכם, והביאו לצניחה של מחיר הביטקוין ועלייה בנפט. כעת כל העיניים נשואות לשאלה אחת: האם הפסקת האש תחזיק, או שהכישלון הדיפלומטי הוא רק הרעש שלפני הרעש הגדול יותר?
ביטקוין פתח את שבת בצהריים עם רוח גבית וטיפס לאזור 74 אלף דולר, על גל של אופטימיות זהירה לקראת הסבב הדיפלומטי הגדול. ואז הגיעה ההודעה של הבית הלבן, כשסגן נשיא ארה"ב ג'יי.די. וואנס עוזב את אסלאמאבאד, לאחר 21 שעות של שיחות, ללא הסכם. הביטקוין ירד בחדות לאזור ה-71,168 דולר ומאז מתייצב סביב 71,600 דולר. ירידה מהירה של כ-2% תוך שעות.
לא רק ביטקוין ספג. אתריום ירד לאזור 2,200 דולר, XRP צלל ל-1.33 דולר, כששור הקריפטו כולו מתנהג כרגע כמו ברומטר למתיחות מזרח תיכונית. כל כותרת גיאופוליטית מתורגמת ישירות לגרף.
לרכישת מטבעות דיגיטליים. וואלה קריפטו >>
על רקע החשש להסלמה נוספת והשלכות אפשריות על מצרי הורמוז, מחירי הנפט זינקו בכ-5% ביום אחד. חשוב להבין שהנתונים האלה לא מגיעים מהשוק הקלאסי בלבד, אלא בעיקר מזירות מסחר שפועלות גם בסופי שבוע, כמו פלטפורמת IG הבריטית וחוזים מתמשכים בזירות מסחר בקריפטו, כמו Hyperliquid.
בזמן שהבורסות הרשמיות לנפט סגורות, הפלטפורמות האלה מאפשרות לסוחרים להמשיך לתמחר את הסיכון בזמן אמת 24/7 גם בנכסים כמו נפט. כך נוצר מצב שבו כבר במהלך סוף השבוע הנפט נסחר סביב 93-96 דולר לחבית, עם קפיצה חדה תוך שעות בודדות, ושיאים שנגעו באזור ה-98 דולר.
מה קרה באסלאמאבאד? שני הצדדים עזבו את השולחן עם גרסאות שונות לכישלון. הדובר האיראני אסמאעיל בגאי אמר שנדונו "נושאים שונים" כולל מצר הורמוז, הגרעין, פיצויי מלחמה והסרת סנקציות. הצד האמריקאי, מפי וואנס, תיאר משלחת "גמישה ובתום לב". "השארנו כאן הצעה סופית ומיטבית", אמר. "נראה אם האיראנים מקבלים אותה".
הנקודה הרגישה ביותר היא תוכנית הגרעין האיראנית. ארה"ב דורשת שאיראן תוותר על היכולת להגיע במהירות לנשק גרעיני. טהרן, לפי גורמים קרובים למשלחת, מסרבת לוותר דרך המשא ומתן על מה שלא הצליחו להשיג ממנה בצבאי.
הכישלון לא אומר שהמלחמה חוזרת מחר. שר החוץ הפקיסטאני כבר פרסם הצהרה שקראה לשני הצדדים לעמוד בפסקת האש, ווואנס לא סגר את הדלת לסבב נוסף. אבל הרקע מדאיג: ישראל ממשיכה בתקיפות בלבנון, איראן הטילה "אגרות קריפטו" על אוניות העוברות בהורמוז, ושתי משחתות אמריקאיות נכנסו למצר לפעולות פינוי מוקשים, צעד שאיראן דחתה מכל וכל.
לאן הביטקוין הולך?
כאן הדעות חלוקות. "השוורים" מצביעים על נתונים חיוביים שמגיעים מהרשת, בניהם הלוויתנים, הארנקים הגדולים, המשיכו לאגור ביטקוין לאורך כל המשבר הגיאופוליטי במקום למכור. בתרחיש שבו הסלמה תחזיר את האינפלציה ותדחה הורדות ריבית, נכסים בעלי היצע מוגבל כמו ביטקוין וזהב אמורים לגלם את פרמיית הסיכון.
"הדובים" טוענים ההיפך. פיטר שיף, אחד הקולות הביקורתיים הוותיקים כלפי ביטקוין, חוזר לטענה שבזמן מלחמה הכסף זורם לזהב בלבד ושביטקוין ייסחף יחד עם שאר נכסי הסיכון. אם טראמפ יממש את האיום ב"השמדה מוחלטת", התרחיש הזה ייכנס למשחק.
סיפור האהבה של איראן עם קריפטו
לפי הערכות וגורמים בתעשייה, איראן בוחנת אפשרות לגבות תשלומי מעבר במצרי הורמוז באמצעות קריפטו. מדובר באחד מצווארי הבקבוק החשובים בעולם לאנרגיה, וכל שינוי באופן התשלום שם עלול להשפיע לא רק על שוק הנפט, אלא גם על האופן שבו מדינות וארגונים משתמשים במטבעות דיגיטליים.
כאן נכנסת גם האזהרה של חברת המודיעין Chainalysis, שמציירת תמונה מורכבת הרבה יותר. לפי החברה, כל תשלום קריפטו לגורמים איראניים עלול להיחשב כתמיכה בגוף תחת סנקציות, מה שיכול לחשוף חברות שילוח ומשקיעים לסיכונים משפטיים משמעותיים. במילים פשוטות, שימוש בקריפטו לא בהכרח עוקף את המערכת, הוא פשוט משנה את הדרך שבה עוקבים אחריה.
וזה אולי הפרדוקס הכי מעניין בסיפור. מצד אחד, קריפטו מאפשר העברת ערך מחוץ למערכת הבנקאית המסורתית. מצד שני, רוב רשתות הבלוקצ'יין שקופות לחלוטין, מה שמאפשר לרשויות לעקוב אחרי הכסף בצורה יעילה יותר מאי פעם. כל טרנזקציה נשמרת לנצח, וכל ניסיון "להתחבא" עלול להסתיים בהקפאת נכסים בנקודות היציאה.
איראן עצמה כבר הרחיבה את השימוש שלה בנכסים דיגיטליים, בעיקר בסטייבלקוינס, כדי להקל על סחר בנפט, נשק וסחורות תחת סנקציות. במקביל, מדינות נוספות כמו רוסיה כבר בחנו מודלים דומים מאז 2022, מה שמחזק את התחושה שמדובר במגמה ולא במקרה נקודתי.
לצד זאת, יש גם השפעה ישירה יותר על רשת הביטקוין עצמה. בחודשים האחרונים נרשמה ירידה חדה בכוח הכרייה של איראן, שאיבדה חלק משמעותי מכוח החישוב שלה על רקע המתיחות האזורית. למרות זאת, הרשת הגלובלית נותרה יציבה, מה שממחיש עד כמה ביטקוין הפך למערכת מבוזרת באמת, שאינה תלויה במדינה אחת.