מי שמרוויח מעל 10,000 שקל בחודש, פתח את תלוש המשכורת של מרץ וציפה לראות שם תוספת לנטו, גילה ששום דבר לא השתנה. בסוף חודש מרץ הממשלה אמנם חגגה את ההחלטה על ריווח מדרגות המס, אבל אצל העובדים הללו המספר בשורה התחתונה נשאר אותו מספר מוכר ומאכזב. התוספת שהובטחה להם, אחד המהלכים הבודדים שיועדו למעמד הביניים שנושא חלק גדול מהנטל הכלכלי, פשוט לא הגיעה בזמן. ובינתיים, במקום עוד כמה מאות שקלים בחשבון הבנק, העובדים קיבלו בעיקר תזכורת לפער המוכר בין ההבטחות בירושלים למה שמופיע בתלוש המשכורת.
ריווח מדרגות המס הוא מהלך שבו המדינה מגדילה את טווחי ההכנסה בכל מדרגת מס, ובכך דוחה את המעבר של העובד לשיעור מס גבוה יותר. בשיטה הפרוגרסיבית הנהוגה בישראל, ככל שהשכר עולה, אחוז המס על השקל הנוסף מטפס; המהלך הנוכחי מאפשר ליותר שקלים להיכנס תחת מדרגת מס נמוכה יותר. במילים פשוטות, המדינה לא שינתה את אחוזי המס עצמם, אלא פשוט איפשרה לציבור להרוויח יותר כסף לפני שהיא קופצת למדרגת הגבייה הבאה, מה שמשאיר באופן מיידי יותר כסף בנטו.
ההחלטה ליישם את הריווח הזה היא לא פחות מאוויר לנשימה עבור מעמד הביניים, שנחנק תחת עליות המחירים של השנה האחרונה. הממשלה בחרה להרחיב את טווחי ההכנסה במדרגות המס של 20% ו-31%, מה שמשפיע ישירות על מאות אלפי עובדים. הנתון המשמעותי ביותר הוא הרחבת המדרגה של ה-20%, כך שתסתיים ב-19,000 שקל במקום ב-16,150 שקל. המשמעות בשטח היא שמי שמשתכר כ-18,000 שקל ברוטו, יראה תוספת של כ-220 שקל בנטו מדי חודש, בעוד שמי שחוצה את רף ה-22,000 שקל ייהנה מחיסכון של כ-310 שקל בנטו.
לצד ריווח המדרגות, אי אפשר להתעלם מהשפעתן של נקודות הזיכוי. בעוד שריווח המדרגות מטפל בברוטו וקובע כמה מס עקרוני עלינו לשלם, נקודות הזיכוי הן אלו שמפחיתות את הסכום הסופי שיורד מהתלוש. בשנת 2026 ערך הנקודה עודכן כלפי מעלה בעקבות עליית המדד, מה שמוסיף עוד כמה עשרות שקלים לנטו של כל עובד. עבור הורים לילדים או מי שמחזיק בנקודות זיכוי נוספות, השילוב בין המדרגות המרווחות לנקודות היקרות יותר אמור לייצר בוסט משמעותי יותר בסכום הסופי.
המהלך הזה הוא ניסיון ישיר של האוצר להילחם בזחילה האינפלציונית, ולתמרץ עובדים להגדיל את היצע העבודה שלהם. בשיחות סגורות מסבירים במשרד האוצר, כי הורדת המס השולי, אותו מס שנגבה על השקל האחרון שהרווחנו, היא הדרך היחידה לעודד אנשים לצאת לעבוד שעות נוספות מבלי להרגיש שהמדינה לוקחת להם את רוב התוספת. עבור מי שמרוויח מעל 25,100 שקל, הטבת המס המקסימלית כבר הופכת למשמעותית באמת ויכולה להגיע לסכומים של כ-500 שקל בחודש, סכום מצטבר של אלפי שקלים בשנה שחוזרים ישירות לכיס הפרטי.
ברשות המסים מסבירים את העיכוב בכך שהחקיקה עברה רק בסוף מרץ, ולמעסיקים ולבתי התוכנה לא היה מספיק זמן לבצע את העדכון למשכורת של הראשון באפריל או העשירי לחודש. בכל מקרה, הבשורה היא שהמהלך הוא רטרואקטיבי ל-1 בינואר, והעובדים יראו את העדכון ואת ההפרשים שהצטברו מתחילת השנה כבר במשכורת הבאה.
עד שזה יקרה, הציבור נדרש פעם נוספת להיאזר בסבלנות, אותו משאב אינסופי שהמדינה מצפה מאזרחיה לייצר יש מאין, גם כשהם נמצאים תחת מחנק כלכלי כבד. המערכות הבירוקרטיות מתעדכנות בקצב שלהן, ומעמד הביניים הישראלי ימשיך לחשוק שיניים, עד שזה יקרה.