החשבון מגיע: משרד האוצר מפרסם היום (ראשון) הערכה ראשונית של עלויות מבצע "שאגת הארי", וממנה עולה כי היקף ההוצאות התקציביות הישירות של הממשלה בעקבות הלחימה עומד על כ-35 מיליארד שקל.
באוצר מדגישים כי מדובר בחישוב מוערך וראשוני בלבד הכפוף לטיוב נתונים, ומתריעים כי הסכום עלול לגדול במקרה של התלקחות מחודשת או אירועי לחימה עצימים נוספים. המבצע היה כרוך בעלויות גבוהות שכללו אובדן תוצר למשק וגידול בהוצאות המדינה, כאשר חלק מהשפעות אלו יתבררו רק בעתיד.
נתח הארי של ההוצאה, כ-22 מיליארד שקל, הופנה למערכת הביטחון. סכום זה כולל את ההשפעות על תקציבי צה"ל, משרד הביטחון, המשרד לביטחון לאומי וארגוני ביטחון נוספים. לפי האוצר, עיקר ההוצאה הביטחונית נבעה מהצטיידות ומהרחבת גיוס כוחות המילואים מעבר למתוכנן. עם זאת, במשרד האוצר מבהירים כי הסכום כבר התווסף לתקציב הביטחון במסגרת תקציב המדינה לשנת 2026, ולכן הוא כלול בו ואינו מצריך הוצאה נוספת מעבר לתקציב שאושר.
במקביל להוצאות הצבאיות, המדינה נדרשה להקצות כ-12 מיליארד שקל עבור מתווי פיצויים לנזקי טילים ולסיוע לעובדים ולעסקים. משרד האוצר קידם במהלך המבצע מספר מסלולי פיצוי, בהם פיצוי בגין נזקים ישירים מפגיעות לחימה, ומתווה כללי לעסקים עם מחזור של עד 400 מיליון שקל שחוו ירידה של לפחות 25% בהכנסות. בנוסף, הסכום כולל מימון של מתווה חל"ת כדמי אבטלה על ידי המדינה.
מיליארד שקל נוספים הוקצו להוצאות אזרחיות הקשורות להתמודדות עם מצב החירום. תקציב זה שימש את משרד הבריאות להתאמות בבתי החולים, תשלומים לנפגעי פעולות איבה באמצעות הביטוח הלאומי, וכן תקציבים לרשויות המקומיות עבור הצטיידות ומענה לחירום. גם משרד הרווחה לקח חלק בסכום זה לצורך התאמת המענים הניתנים על ידו לאוכלוסייה בתקופת המבצע.
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', התייחס לנתונים ומסר: "תפקוד משרד האוצר וניהול אחראי של כלכלת המדינה, היו גורם קריטי להצלחה המבצעית הגדולה. עובדי משרד האוצר שותפים מלאים להצלחות הכבירות בחזית ולהישגים האדירים שלנו מול איראן. לצד זאת עבדו ועדיין עמלים במשרד האוצר יחד עם עובדי רשות המיסים המסורים ללא לאות לתמיכה ולסיוע לעורף ולאזרחים כדי להושיט יד בזמנים הקשים האלה לאזרחים שנפגעו, לעובדים ולעסקים".