לפי נתוני הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים (השייכת למשרד הכלכלה והתעשייה), כ-99% מכלל העסקים במגזר העסקי מוגדרים כעסקים קטנים ובינוניים (עד 100 עובדים). כ-56% הם עסקים של עצמאים ללא שכירים בכלל - מחשמלאים ושרברבים ועד עורכי דין ומנהלי סושיאל. כ-32% הם עסקים זעירים (בין עובד אחד לארבעה) וכ-10% הם עסקים קטנים עם 5 עד 9 אנשים.
והעסקים האלה בישראל כיום, במיוחד בצפון, נואשים לתוכנית ממשלתית, אשראי בנקאי או חבל הצלה כלשהו. כי המצב חמור. חמור מאוד.
"בשנתיים האחרונות, ובעיקר מאז פרוץ המלחמה, אנחנו רואים החרפה דרמטית במחנק האשראי לעסקים זעירים וקטנים בצפון", אומרת עדי עזריה, מנכ"לית קרנות קורת ישראל. "הדלת הבנקאית נסגרת עבור רבים מהעסקים הקטנים באזור - מכלל המגזרים - בעיקר בשל עלייה בסיכון, ירידה בפעילות והקשחת מדיניות האשראי".
קרנות קורת ישראל היא עמותה לפיתוח כלכלי, שהוקמה כבר לפני יותר מ-30 שנה במטרה לקדם מוביליות תעסוקתית וכלכלית, באמצעות הנגשת אשראי (בנקאי וחוץ בנקאי) וליווי של עסקים קטנים וזעירים בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית של ישראל.
קרנות קורת ישראל אישרו רק בחודש מרץ הלוואת של 16 מיליון שקל - פי 2 מחודשים אחרים, כאשר 5 מיליון השקלים שאושרו הם מגופים חוץ בנקאים ו-61% מהסכומים הללו הלכו לצפון. יש עלייה של 350% (!) בביקוש להלוואות, שגם הרבה יותר (עלייה של 20%) הן הלוואות שלא מוגדרות כ"הלוואות לצמיחה" אלא לטיפול במציאות דחופה ואקוטית.
ראשי הרשויות בצפון מרימים את הדגלים האדומים כבר הרבה מאוד זמן, אבל בממשלה, כך נראה, עדיין לא מבינים את המספרים הכלכליים המרסקים של הצפון. אם העסקים הקטנים כיום במצב שהם צריכים לקחת הלוואות כדי לשרוד, לא כדי לצמוח, זה לא משהו שהולך להסתיים טוב לחבל הארץ המופצץ ביותר.
"אם בדרך כלל העסקים שמבקשים הלוואות בצפון הם מסעדות או עסקים שקשורים לתיירות, היום כולם צריכים תמיכה", אומרת עזריה. "המצב של הרבה מילואימניקים מהצפון גם כן הולך ומחריף, וחד משמעית, אם המצב ימשיך ככה, אין תקומה".
מאז הקורונה הצפון נמצא במה שמוגדר על ידי עזריה כ"משבר בתוך משבר בתוך משבר". וצריך להיות מאמץ לאומי של ממש, שמנוהל על ידי הממשלה ובסיוע הבנקים, כדי לשקם את העסקים בצפון. וזה אומר תוכנית שיקום לכל העסקים: מהמפעלים הגדולים, דרך המשרדים הפרטיים ועד הצימרים וההנדימנים שעובדים באזור. שוב, וזה חשוב להדגיש, אם לא יהיה את המאמץ הזה, האזור כולו פשוט לא יצליח להחזיק מעמד. הם לא רק "יהיו בקשיים" או "יתקשו לסגור פערים", הם לא ישרדו את זה.
ולא, לא צריך ללכת לבעל הפלאפליה שפשטה רגל בקריית שמונה כדי לראות את זה, צריך להסתכל על המספרים הגדולים - של ההלוואות החוץ בנקאיות.
"יש אופטימיות קטנה בגלל שגם בימים אלו פונים אלינו עסקים מהצפון שרוצים הלוואה לצמיחה ולא הלוואה להישרדות", אומרת עזריה. "כלומר, גם במצב הקשה של היום הם חושבים קדימה. יש כאלו שרוכשים זיכיונות ויש כאלו שמקימים משקים חקלאים. אבל הרבה עסקים נופלים בין הכיסאות כי הבנקים מפספסים אותם ורואים בהם סיכון. אז כל עוד יש ביקוש להלוואות לצמיחה יש אופטימיות, אבל רק לפני המספרים בחודש מרץ, אנחנו יכולים ללמוד שהמצב החריף מאוד".