אם מסתכלים על שווי מניות, הכנסות ושדרוג במעמד, אז התעשיה שכבר עכשיו מוגדרת כמנצחת הגדולה מהמלחמה באיראן היא התעשיה שתרמה הכי הרבה כסף לקמפיין הבחירות של דונלד טראמפ: תעשיית הנשק (שתרמה ישירות לקמפיין 2024 סכום של יותר מ-198 מיליון דולר).
ואם מחפשים את המרוויחים הגדולים הנוספים אז מגלים שגם הם, כמה מפתיע, היו בין התורמים הגדולים ביותר לטראמפ ולמפלגה הרפובליקנית: חברות הנפט.
בעיקר ענקיות האנרגיה בעלות פורטפוליו מגוון מחוץ למזרח התיכון - כגון שברון, אקסון-מוביל, של וטוטאל-אנרגי'ס - קצרו את הפירות ממכירת העתודות הלא-מאוימות שלהן במחירים מנופחים במיוחד בחודש האחרון. שברון, לדוגמה, הצליחה למנף את פעילותה בדרום אמריקה ובארה"ב כדי להרוויח מתעריפי השוק הגבוהים, מבלי להיאלץ להתמודד עם כאוס השילוח הימי.
הכסף שמרוויחות חברות הנשק וחברות הנפט כל כך משמעותי, שזה מעלה תהיות הגיוניות ביותר לגבי מי דחף את דונלד טראמפ למלחמה הזאת מלבד בנימין נתניהו.
עכשיו תגידו "מה זה הקונספירציות האלה, איראן היתה על סף השגת פצצה גרעינית וזו היתה מתקפת מנע", אבל העובדה היא שמעט מאוד אנשים מאמינים לנרטיב הזה. תגידו "נראה לך שחברות נשק וחברת נפט ידחפו ככה מדינה כמו ארה"ב למלחמה כזאת בשביל עוד כסף"? ואענה: כן.
בהחלט כן.
הן עשו זאת בעבר, וכל העסק שלהן הוא בעצם מוות בצורות שונות, אז זה לא שיש להן בעיה מוסרית לדחוף נשיא ארה"ב אינפנטילי למלחמה שתעשה רע לכולם - מלבד להם.
ותראו, אין ספק שהמלחמות במזרח התיכון עשו, בעיקרון, רע לאמריקאי הממוצע (גם לישראלי הממוצע אבל זה נושא אחר). בהתבסס על נתונים מפרויקט "עלויות המלחמה" (Costs of War) של מכון ווטסון באוניברסיטת בראון - ארצות הברית הוציאה סכום מוערך של 5.8 טריליון דולר בעלויות ישירות על המלחמות שלאחר אירועי 11 בספטמבר במזרח התיכון ובאזורים הסמוכים (כולל עיראק, אפגניסטן, סוריה, תימן ופקיסטן). כאשר לוקחים בחשבון את ההתחייבויות ארוכות הטווח לטיפול ביוצאי הצבא של מלחמות אלו בעשורים הבאים, העלות הכוללת המוערכת מטפסת ל-8 טריליון דולר.
8 טריליון דולר זה בערך פי 100 יותר ממה שארה"ב משקיעה בתשתיות של עצמה בשנה.
כלומר, ב-25 השנים האחרונות, בגלל המלחמות במזרח התיכון - ששוב, המרוויחות העיקריות מהן הן חברות הנשק וענקיות הנפט - ארה"ב בעצם פספסה הזדמנות להשקיע בעצמה סכום ששווה 100 שנות השקעה בתשתיות.
אבל זה אפילו לא הרשעות הכי גדולה של החברות הללו. מדובר בחברות שבחרו, באופן מודע, בהשמדה איטית של האקלים שלנו למען רווחים.
ב-1977, המדענים של אקסון שחקרו את הנושא עמדו מול ראשי החברה ואמרו להם במפורש ששריפת דלקים פוסיליים יחממו את הפלנטה לרמות מסוכנות. מה שהחברה עשתה מאז זה 40 שנה של מימון קמפיינים של די-אינפורמציה ניוז, כדי לקבור את המחקר שלהם ולהמשיך להרוויח.
זה מה שקרה. המדען ג'יימס בלאק עמד ביולי 1977 מול ההנהלה של אקסון ואמר בפירוש כי "פחמן דו-חמצני (CO2) מעשה ידי אדם עלול להוביל להשלכות עולמיות חמורות". הוא ציין שיש "הסכמה מדעית כללית" בנושא. הוא גם הציג בפני המנהלים מודלים ל-40 שנה קדימה.
כתגובה ראשונית, בין 1977 ל-1982, אקסון חיזקו את המחקר והחוקרים שלהם, שהמשיכו לחקור את הנושא והוציאו מודלים שחזו במדויק את ההתחממות הגלובלית. המודלים שלהם, כאמור, היו מדויקים למדי. איך אנחנו יודעים? כי קרה לעולם בדיוק מה שהם חזו. ב-1983 שינו באקסון את האסטרטגיה לחלוטין, כי הבינו שאם המדע הזה יהפוך לנחלת הכלל, תהיה תגובה חריפה נגד חברות הנפט.
בתחילת האייטיז באקסון התחילו להשקיע ב"תגובה ציבורית" במקום "מדעי האקלים". המדענים פוטרו ואנשי יח"צ נכנסו במקומם. בין 1989 ל-2002 שפכה אקסון יותר מ-31 מיליון דולר ל"קבוצות חשיבה" עם מטרה אחת: לייצר ספק לגבי מדעי האקלים.
ארגונים כגון "The Global Coalition" או "The Heartland Institue" הוקמו על ידי אקסון, כדי לנסות לרכך את דעת הציבור לגבי משבר האקלים האימתני. זו היתה אותה אסטרטגיה בדיוק שהשתמשו בה חברות הטבק כדי להתמודד עם המדע, שהראה שעישון סיגריות גורם לנזק בלתי הפיך בגוף האדם.
ב-1997 עמד מנכ"ל אקסון לי ריימונד מול בעלי מניות ומנהיגים עולמיים, ואמר בפירוש ש"מדע האקלים מאוד לא מדויק", זאת בעוד שהמודלים המדעיים של החברה שהוא ניהל הראו עלייה קטסטרופלית במעלות. תקופת כהונתו התמקדה ב"מקסום הערך למשקיעים באמצעות פרויקטי אנרגיה בעלי עלות נמוכה ותוחלת חיים ארוכה, תוך שימת דגש חזק על ניתוח סיכונים כלכליים על פני סיכונים סביבתיים". זה הסיכום הנקי של המורשת שלו וגם של שאר המנכ"לים של חברות הנפט, שהחליטו לזנוח את המדע שפוגע ברווחים שלהם ולהשקיע ביח"צ וכיבוס תדמית.
עניין האקלים הקורס זו לא בעיה לדורות העתיד. כבר כיום משבר האקלים עולה לאזרחי העולם מאות מיליארדים בשנה. למשל, אסונות סביבתיים שקשורים בהתחממות הגלובלית עלו למשלם המסים האמריקאי ב-2025 בלבד יותר מ-115 מיליארד דולר. באותה שנה, גם בזכות השינויים שהנחיל דונלד טראמפ בחוקי המס בארה"ב, שלושת תאגידי הנפט הגדולים בארה"ב רשמו רווח של כ-50 מיליארד דולר. וב-2026, בזכות המלחמה באיראן, הרווחים צפויים להיות עוד יותר גדולים.
ככה תעשיית הנפט מרוויחה את הכסף שלה. ממלחמות, ובעיקר מהשקר המתואם היקר ביותר בהיסטוריה התאגידית. אז באמת, מבחינתם עוד מלחמה שעולה מיליארדים למשלם המסים האמריקאי זה באמת כלום ושום דבר.