שער הדולר ירד היום (רביעי) במהלך יום המסחר האמריקני אל מתחת לרף של שלושה שקלים כשעמד על 2.9 שקלים. לצניחה במטבע יש השלכות גם כלפי המשק הישראלי מפני שהיא פוגעת ישירות גם בהכנסות היצואנים הישראלים, שמתמודדים עם הוצאות תפעול במטבע המקומי. גורמים בתעשייה דורשים התערבות דחופה של משרד האוצר ובנק ישראל למניעת קריסת חברות.
ב-12 החודשים האחרונים איבד המטבע האמריקאי כ-18% מערכו מול השקל. המגמה השלילית הגיעה כעת לנקודת ציון חדשה, לאחר שמוקדם יותר רשם הדולר שפל של 3.019 שקלים - הרמה הנמוכה ביותר מאז שנת 1995.
עבור היצואן הישראלי, כל אגורה שנגרעת משער הדולר היא מכה ישירה בבטן: ההכנסות דולריות, אבל ההוצאות - מהמשכורות ועד הארנונה - נשארות שקליות. כשהדולר צונח, הרווחיות של מפעלי התעשייה וחברות ההייטק נשחקת, מה שמעמיד בסימן שאלה את הכדאיות של השארת מרכזי פיתוח וייצור בישראל ודוחף חברות לחפש מקלט מעבר לים.
ההשלכות מחלחלות עמוק גם לקטר הצמיחה של המשק, ענף ההייטק. בעולם של דולר מתחת ל-3 שקלים, תקציבי הגיוס של הסטארט-אפים, שנשענים ברובם על השקעות זרות, פשוט "קונים" פחות שקלים. המשמעות המיידית היא פחות תקנים למשרות חדשות, צמצום בהטבות ואפילו סכנה של ממש לקיצוצי שכר רוחביים. בעוד הציבור הרחב נהנה אולי מחופשות זולות יותר בחו"ל או מהוזלה ברכישות באמזון, המגזר שמחזיק את המדינה על הגב מוצא את עצמו בקרב בלימה מול שקל חזק מדי שחונק את התחרותיות הבינלאומית.
הסכנה האמיתית בדולר נמוך כל כך היא אפקט הדומינו: כשהיצואנים נחנקים, הראשונים להיפגע הם עובדי הייצור בפריפריה. בניגוד להייטק, שיכול לנייד קוד בקלות, מפעל פיזי בגליל או בדרום לא יכול לספוג לאורך זמן ייסוף של עשרות אחוזים בשקל מבלי לבצע התאמות כואבות. אם הממשלה ובנק ישראל לא יתעוררו עם פתרונות גידור או תמריצים ממוקדים, מחסום ה-3 שקלים עלול להיזכר כנקודת המפנה שבה ההצלחה של המשק הישראלי הפכה למלכודת דבש, שמאיימת להפוך את נתוני היצוא המרשימים להיסטוריה רחוקה.