נס העצמאות שלנו: ישראל עדיין חזקה יותר מהאנשים שמנהלים אותה

מלחמת עצמאות ישראל נמשכת מ-1948 ועד עצם הימים שלקראת חג העצמאות ה-78. יש שיטענו שלנוכח תחושת החמיצות המעיקה באוויר השנה זה חג העצבנות.

בעקבות המצב החליטו מרבית ראשי הרשויות המקומיות, למורת רוחו של נתניהו, לבטל את במות הבידור. זאת מכת מוות למפיקים ולאומנים שכבר הפסידו עקב ביטול אירועי פורים והפסח.

ניזוק נוסף מביטול אירועי החג הוא ראש הממשלה המנסה לאחוז במקל בשתי קצותיו: מצד אחד לדרוש להעביר את שידור נאומי דם יזע ודמעות גם בערוץ תבהלה 12 (כפי שכינה מייסד כת הביביזם את ערוץ הטלוויזיה המוביל) כי הרי ניצחנו.

מצד שני כל עוד הניצחון אינו מוחלט ותושבי הצפון חוטפים טילים כמו שהם נושמים, איך אפשר לחגוג? תשאלו את עיריית ירושלים שהחליטה לחגוג למרות המצב ולאחר שוויקטור אורבן יקירו ההונגרי של נתניהו חטף תבוסה כואבת.

ואולי ראש הממשלה ינחם את עצמו במטס חיל האוויר או מפגן כוח צבאי אחר למרות תקציב הביטחון המתוח. בכל מקרה הוא מוזמן להתנחם בטקס המשואות שהובילה שרת הטקס מירי רגב עם גל הירש מתאם השמצות משפחות החטופים.

חנה לסלאו שהבינה שהמשחק המכור, העניקה למארגנים סבתא זפטא ופרשה ברגע האחרון. מאידך איש העסקים אסף רפפורט בעל השליטה ב-Wiz שהעביר השנה לקופת האוצר את תשלום המס הגבוה ביותר בתולדות ישראל בהיקף 10 מיליארד שקל, ידליק במקרה הטוב אולי נרות שבת.

בקדנציה הנוכחית שחק נתניהו עד דק את המותג עצמאות לטובת אינטרסים אמריקאים בתקווה לקדם את הישרדותו הפוליטית והיחלצותו המשפטית. המדובר במחיקת הערך הגדולה ביותר של המדינה למען האינטרסים הפרטיים שלו.

איפה נשמע, חוץ מרפובליקות הבננות במרכז אמריקה, שנשיא אמריקאי כלשהוא יתערב בצורה בוטה במערכת המשפט הישראלית לטובת נתניהו ועוד ישמיץ את נשיא המדינה שלטוב או לרע הוא סמל הישראליות?

את הוראות ההפעלה, הוא מקבל כבובה על חוט, לא מהקבינט הביטחוני מדיני, לא מהממשלה ובוודאי לא ממרכז הליכוד אלא ישירות מאיש אחד ששמו דונלד טראמפ.

ברצותו ינחית הפסקת אש בעזה ולהחזיר מידית את כל החטופים. ברצותו יעצור את מטס העצמאות של חיל האוויר מעל שמי טהרן ויחזירו לישראל. אם יתחשק לו יורה לעצור את האש באיראן, ואם ביבי לא בא לו בטוב ינחית עליו, בניגוד לרצונו, הוראה להיכנס למו"מ עם לבנון.

היכן הזמנים שמנחם בגין המנוח התריס ב-1982 כלפי ג'ו ביידן (הנשיא לשעבר שביבי "אוהב") כשהתמודד על נשיאות ארה"ב: "אל תאיים עלינו עם הפסקת הסיוע של ארה"ב לישראל. זה לא יעבוד. אני לא יהודי עם ברכיים רועדות. אני יהודי גאה עם 3,700 שנות היסטוריה תרבותית".

איפה בגין ואיפה ביבי שהפך את החנפנות כלפי טראמפ למופע מביך אפילו בעיני טראמפ: יישובים על שמו, פרסים על שמו, המלצות לנובל לשלום על שמו ורק חסר שנמל התעופה בן גוריון יהפוך לנמל התעופה ע"ש דונלד טראמפ.

מעמדנו בעולם נשחק לא רק בארה"ב בוודאי מול הדמוקרטים וגם בחלק מהרפובליקאים. ראש הממשלה מותיר אדמה חרוכה לא רק בתוך ישראל שם השסע הפנימי הולך וגדל. בחסות מכונת הרעל ארגון אחים לנשק נהפך לאחים לנזק.

מילא ספרד שכבר מאשימה אותנו ברצח עם. הפכו ללא רצויים גם במדינות ידידותיות כמו איטליה שביטלה הסכם שיתוף פעולה בטחוני, צרפת ובריטניה.

"התרגיל" הפופוליסטי של גירוש נציגי ספרד מהמפקדה הבינלאומית בקרית גת משול לאשה הנושמת לרווחה לאחר שגורשה מהבית כי חטפה מכות מבעלה. נתניהו מנוע מביקור במדינות אירופה מחשש להסגרתו וכעת הונגריה הצטרפה לרשימה.

אז יופי. יש לנו עדין את נשיא ארגנטינה חבייר מיליי המעריץ את ישראל כנער מתבגר. לפני חצי שנה נאם נתניהו את "נאום ספרטה" לפיו ישראל בדרך להיכנס לבידוד בינלאומי ונצטרך להיכנס לכלכלה סגורה בסגנון ספרטה.

בתחילת 2026 הכין אותנו לאפשרות שישראל תאלץ להתנתק מהסיוע האמריקאי בהיקף 3.8 מיליארד דולר לשנה. חזונו על הבידוד הבינלאומי הוכח כנכון עד כדי כאב. אסטרטגיית "עם לבדד ישכון" הצליחה מעל למשוער.

מאידך הנבואה על כלכלת ספרטה מגוחכת. נכון שבישראל שתי כלכלות לשני עמים: כלכלת מדינת יהודה לחרדים ולקואליציה וכלכלת ישראל לעסקים קטנים ולתושבי הצפון.

בספרטה לא חילקו 5 מיליארדי שקלים כספים קואליציוניים לחרדים, עודדו בכספי המיסים השתמטות מהצבא. בכלכלת ספרטה לא עשו אקזיט ב-32 מיליארד דולר כי בניגוד למצבנו הבינלאומי מצבנו הכלכלי מצוין. זה לא בזכות הממשלה אלא למרות הממשלה.

ביום העצמאות ה-78 העצמאות אנרגטית הוכיחה את עצמה בשיא המלחמה מול איראן. אמנם מחירי הבנזין זינקו, אבל החשמל והמים שהם מוצרי צריכה בסיסיים נותרו ללא שינוי. ענף הייטק המורכב, שומו שמיים "מקפלניסטים", הפך מזמן למושא הערצה בכל העולם הנאור.

החוסן הכלכלי של ישראל מתבטא ביתרות מטבע חוץ בהיקף 230 מיליארד דולר שהושגו בזכות מדיניות הנגיד המושמץ פרופ' אמיר ירון. יתרות המטבע הם פוליסת הביטוח החשובה ביותר של ישראל, ואחת הסיבות מדוע חברות דירוג האשראי הבינלאומיות מתאפקות שלא להוריד דירוג.

מאזן הסחר של ישראל חיובי, הבורסה לני"ע ערך פורחת כאילו מתחת לבניין שלה בת"א התגלה מכרה יהלומים וכל האינדיקטורים מתבטאים בשער החליפין של השקל מול הדולר הנמוך ביותר מזה 31 שנה. שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מנסה מידי פעם לחמוד את כל הטוב הזה.

אבל הסיפור הרבה יותר פשוט. הקרדיט היחיד שלו היא העובדה שהצליח לדרדר את מפלגתו מתחת לאחוז החסימה. אנשי העסקים בונים על כך שבממשלה הבאה נזכה לשר אוצר שפוי. ואם הממשלה כולה תוחלף זה ייחשב לניחוש כל המספרים בלוטו, ולתפארת מדינת ישראל.