"השקל ירד מתחת לשער של 3 שקלים לדולר והתחזק בשנה האחרונה בכ־19%. התחזקות השקל, כשברקע מערכה מול איראן ולבנון והעלייה בגירעון התקציבי, היא אירוע שקשה להסבירו מבחינת הטיימינג". כך קובעים כלכלני בנק הפועלים, בניהולו של ידין ענתבי.
הכלכלנים מוסיפים בסקירתם השבועית: "על רקע זה אנחנו מעריכים כי בנק ישראל יעדיף לא להתערב בשוק המט"ח, אבל הסיטואציה נתונה לפרשנות. השווקים הפיננסיים מגלמים שתי הפחתות ריבית בישראל ל־3.5% עוד השנה". אתמול לא נערך מסחר במט"ח, אבל נתוני סוף השבוע מראים כי הדולר ממשיך להיחלש מול השקל.
בבנק מסבירים כי "העודף בחשבון הסחורות והשירותים הוא די קבוע בשלוש השנים האחרונות - קצת יותר מ־13 מיליארד דולר בשנה. ישראל הפכה ליעד אטרקטיבי להשקעות זרות, ישירות ובניירות ערך".
עם זאת, בבנק הפועלים מדגישים כי אקזיטים גדולים, כמו זה של וויז שנמכרה לגוגל ב־32 מיליארד דולר או סייברארק שנמכרה לפאלו אלטו נטוורקס ב־25 מיליארד, מתורגמים בחלקם להמרות למט"ח ולוחצים את השקל להתחזקות. לכך יש להוסיף את תחושת ה־FOMO של משקיעים זרים (חשש לפספוס נוסף של הזינוק בשוקי המניות, שמוכרים דולרים וקונים שקלים).
בבנק הפועלים סבורים כי אם בעבר בנק ישראל התערב בשוק בתקופות שאופיינו בייסוף מהיר כתוצאה מכשל בשווקים כמו משבר פיננסי גלובלי או קורונה, הפעם זה לא קורה. במצב הנוכחי, ציפיות לשינויים גיאופוליטיים אינן מהוות כשל שוק, האינפלציה נמצאת סביב מרכז היעד וכלי הריבית עדיין לא מיצה עצמו.
בבנק מעריכים כי במהלך חודשי הקיץ הציפיות לאינפלציה ישובו לרדת. תחזית האינפלציה השנה עודכנה ל־2.1%. התחזית למדד חודש אפריל עודכנה לעלייה בשיעור של 1.3%, בעיקר בשל הזינוק במחירי הדלק.
אלכס זבז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב בית השקעות, מעריך כי הפסקות האש המוקדמות מן הצפוי עשויות להוביל לעדכון כלפי מעלה בתחזיות הצמיחה ל־2026. הגירעון ירד זמנית, אך צפוי לעלות בחודשים הקרובים על רקע גידול בהוצאות והאטה בגביית המסים. הקשר בין שוק המניות האמריקאי לשער החליפין של השקל התחזק, והסיכוי להורדת ריבית בנק ישראל בטווח הקרוב עלה.
יוני פנינג, הכלכלן של בנק מזרחי טפחות, סבור כי התחזקות השקל נובעת מהדיווחים על הפסקת האש בלבנון, לצד פתיחה אפשרית של מיצר הורמוז. לדבריו, "בראייה מקומית, אנחנו רואים את ההשפעה הדפלציונית כמובהקת, אבל לא כזו שמצדיקה הקלה מוניטרית כשעצמה".