ממשלת הליכוד עסוקה בשבועות האחרונים במרוץ מטורף אחרי הזמן כדי להספיק לבזוז כמה שיותר מהקופה הציבורית. רגע לפני שהיועצת המשפטית לממשלה תנחית הוראה האוסרת מינויים בגלל הבחירות, החלו בממשלה בחיפוש סידורי עבודה לעשרות מאנשי שלומם.
למי שיום לאחר הבחירות עלול לבקש דמי אבטלה, חייבים סידור עבודה כלשהו אחרת חלילה הוא עלול לערוק למפלגה אחרת או מה שגרוע יותר לפתוח בטעות את הפה. המדובר במשימה לא פשוטה. ראשית מעל לכול מרחפים האינטרסים של יאיר ושרה נתניהו.
המשקל שלהם בהחלטות המינויים גבוה אפילו מזה של נתניהו עצמו, ולכן תדע איזה קומבינה עוברת להם בראש. אבל הדרך למינויים עוברת בוועדה למינוי בכירים בשירות הציבורי ומחייבת העדר זיקה פוליטית. אם יש כזאת, יש צורך בהוכחת כישורים מיוחדים.
אבל עוד לפני שמגיעים למינוי הנכסף, שרי הממשלה המסוכסכים בינם לבין עצמם חייבים להתגבר על משקעי העבר, מכשולי האגו, לעצום עיניים לבלוע את הגלולה הפוליטית המרה. לפוליטיקאי השואף לכוח כבוד וכסף וזה לא פשוט.
דודי אמסלם השר הממונה על החברות הממשלתיות ניסה למנות את גלעד ארדן כיו"ר התעשייה האווירית אבל שר הביטחון ישראל כץ, ממפלגתו של אמסלם, סרב לבלוע את גלולת היום שאחרי ומנע את המינוי בגופו.
בסופו של דבר מונה כמועמד פשרה בועז לוי המשמש מנכ"ל התעשייה האווירית. באותה ההזדמנות הוחלט ששר האוצר לשעבר יובל שטייניץ ששמר על יחסים תקינים הן עם אמסלם והן עם כץ ימשיך כיו"ר רפאל שלוש שנים נוספות.
גם שר האנרגיה אלי כהן המבין דבר אחד או שניים בפוליטיקה לא מבזבז אנרגיה ומשתף פעולה לא רע עם דודי אמסלם. למנכ"ל הרכבת לשעבר משה שמעוני, פעיל ליכוד מרכזי, היה צורך בסידור עבודה דחוף ובסופו של דבר הוא נמצא.
שמעוני יחליף את דורון ארבלי שמונה על ידי כהן עצמו כיו"ר חברת החשמל. מכיוון שארבלי לא התלהב להיפרד מהתפקיד, הוא יפוצה דרך מינויו כיו"ר חברת מקורות הנמצאת גם כן תחת אחריות השר כהן.
סאגה נוספת נוגעת לתפקיד למנהל מקרקעי ישראל היוקרתי. מאז פרישת ינקי קווינט לפני ארבעה חודשים המשרה עדין לא מאוישת. תחילה נזרק לאוויר שמו של יוסי שלי, יקירה של משפחת נתניהו, אבל לכל תעלול והטרלה יש גבול והוא לא קודם.
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ניסה למנות את מקורבו יהודה אליהו אבל מכיוון שבליכוד לא סובלים את סמוטריץ', שר השיכון (הזמני) חיים כץ טרפד את המהלך. חיים כץ מינה כממלא מקום את עידן מועלם, חסר כישורי הנדל"ן.
בניגוד למנהל מקרקעי ישראל ולמשרדי הממשלה אחרים, סמוטריץ' באוצר עושה ככל העולה על רוחו כל עוד נתניהו מרשה. הוא מינה כמנכ"ל את ישראל מלאכי, איש סודו, מקורבו, ועושה דברו המוחלט. הגלולה המרה שאילן רום המנכ"ל הפורש לא היה מוכן לבלוע היא צפיחית בדבש בעיני העסקן מלאכי.
לא ברור כיצד אנשי מקצוע איכותיים כמיכל עבאדי החשבת הכללית או מהרן פרוזנפר הממונה על התקציבים מוכנים לעבוד תחתיו. רום, לשעבר בכיר במוסד, חישב יפה את מהלכיו ולאחר שפרש מניהול אוצר הוא נחשב כמועמד מוביל כראש המל"ל ההולם הרבה יותר את כישוריו.
רום אפילו מועמד מתאים יותר לתפקיד ראש המוסד בוודאי בהשוואה לרומן גופמן שמינויו כבר אושר בוועדת גרוניס. לא אפול מהכיסא אם מינויו של גופמן ייפסל בבג"ץ ואז אולי רום יזכה מן ההפקר.
מציפי חוטובלי עד אסנת מארק
את אחד מתפקיד המפתח והוא נציב שירות המדינה עומד לקבל דורון כהן לשעבר מנכ"ל האוצר. אני מכיר את כהן עשרות שנים המדובר באדם חביב, איש רעים להתרועע ומנוסה במגזר הפרטי. אלא שבתפקיד מאתגר זה בשירות הציבורי הוא חייב לגדל עמוד שדרה ויכולת עמידה מול משפחת המלוכה. אם זה לא יקרה הוא יאלץ לבקר לאחר הקמת הממשלה הבאה בלשכת העבודה.
האתגר הפוליטי הגדול הוא סידור עבודה לפליטי הליכוד כמו ציפי חוטובלי השגרירה לשעבר בלונדון, אסנת מארק ששירתה בנאמנות מוחלטת את שרה נתניהו ופליטי התכנית הריאליטי המוכנה פריימריז בליכוד.
לכן באופן לא מקרי נתניהו דוחה, כהרגלו, לרגע האחרון גם את הבחירות המקדימות בליכוד מחשש לתגובת שרשרת של עשרות חברי כנסת שיראו בכנסת הבאה את הפרלמנט בערוץ הכנסת 99.
מה המכנה המשותף לטרלול המינויים הללו. האינטרס הציבורי? ממש לא! איך לשרת טוב יותר את האזרחים? תפסיקו להצחיק אותי! אז אולי לבעלי התפקיד יש כישורים כלכליים ניהוליים יוצאי דופן? עוד בדיחה לא מוצלחת.
כל המינויים נועד לשרת במקרה הטוב את האינטרסים הפוליטיים הצרים של אנשי הליכוד ובמקרה הגרוע את משפחת נתניהו. הדבר העצוב הוא שעם בוא הממשלה החדשה, ותהיה אשר תהיה, האינטרסים יעודכנו, וכל בעלי התפקיד עלולים יום אחרי הבחירות לבקש דמי אבטלה.