ועדת המחירים המשותפת למשרדי החקלאות והאוצר הודיעה היום (חמישי) כי מחירי מוצרי החלב הנמצאים תחת פיקוח יעלו בשיעור של כ-1.05% החל מ-1 במאי 2026. העלייה הנוכחית מתבצעת באופן אוטומטי בהתאם לצו הפיקוח, המשקלל נתונים כמו מדד המחירים לצרכן ומדד השכר, וזאת ללא צורך בחתימת שרים. ההתייקרות הקודמת במוצרי החלב בפיקוח הייתה בשנה שעברה, גם כן לפני חג השבועות.
במסגרת ההתייקרות, מחיר ליטר חלב טרי 3% בקרטון יעלה ל-7.35 שקלים, גביע גבינה לבנה 5% יעלה ל-5.87 שקלים, ומחירה של שמנת מתוקה 38% בקרטון יעמוד על 7.64 שקלים. ובעוד שמחירי החלב עולים, מחירי הביצים צפויים להישאר ללא שינוי.
ההחלטה על העלאת המחירים מגיעה על רקע תחושת מחסור חריפה בקרב הצרכנים; בשבועות האחרונים דווח על מחסור קשה במוצרי חלב בפיקוח, ובהם חלב בשקיות ובקרטונים, שמנת חמוצה ושמנת מתוקה. המחסור הנוכחי אינו אירוע מבודד, אלא חלק מדפוס חוזר המבשר לעיתים קרובות על עליות מחירים קרבות.
צרכנים ומומחים רבים מצביעים על כך שצמצום המלאים בנקודות המכירה לפני עדכון המחירים יוצר ביקוש קשיח ולחץ ציבורי, המכשיר את הקרקע לקבלת ההתייקרות כגזירת גורל הכרחית להחזרת המוצרים למדפים
תזמון רגיש
העלאת מחירי מוצרי החלב המפוקחים מגיעה בעיתוי רגיש במיוחד עבור הצרכן הישראלי - כחודש בלבד לפני חג השבועות. החג, שמזוהה יותר מכל עם צריכת מוצרי חלב ומאכלים המבוססים עליהם, נחשב לתקופת השיא במכירות של המחלבות ורשתות השיווק. הזינוק במחירים צפוי להכביד על סל הקניות המשפחתי בדיוק בשיא ההכנות לחג, ולעורר תסיסה צרכנית סביב שולחן החג המסורתי.
"ההתייקרות הזו חושפת עד כמה המדינה פועלת בכיוון אחד בלבד: כשצריך להעלות מחירים באופן אוטומטי, בלי מעורבות של שרים ובלי שאיש ייאלץ לקחת אחריות ציבורית, המנגנון עובד בצורה חלקה. אבל כשהציבור זקוק להתערבות אמיתית, להכנסת מוצרים חיוניים נוספים לפיקוח או לסבסוד של מוצרי יסוד שמשפחות רבות מתקשות לעמוד בעלותם, המדינה פשוט לא נמצאת", אומרת עו"ד בקי כהן קשת, מהפורום למאבק בעוני.
לדבריה, "אחד מכל חמישה אזרחים בישראל חי בחוסר ביטחון תזונתי ומתקשה לרכוש מוצרי מזון בסיסיים ובריאים. בתחילת מרץ פנינו לשר הכלכלה וביקשנו שיפעיל את סמכותו בעת חירום ויחיל פיקוח על מוצרים נוספים, התשובה שקיבלנו הייתה שאין כשל שוק ולכן אין צורך בפיקוח נוסף. וזו בדיוק הנקודה. מוצרי החלב נכנסו לפיקוח מלכתחילה מתוך הכרה שמדובר במוצרי יסוד חיוניים, אבל ברגע שהמנגנון פועל אוטומטית לכיוון של התייקרות, המדינה לא רואה את עצמה מחויבת להיכנס ולהתערב לטובת הציבור. גם בזמן מלחמה, גם בתוך יוקר מחיה שממשיך לטפס, מי שאמור להיות אחראי על מוצרי היסוד של הציבור מעדיף להסתתר מאחורי נוסחה טכנית. זה ניתוק מהמציאות של משפחות שנאבקות על כל שקל".
