זה לא הסוף של ביטקוין, אבל זו בהחלט תזכורת מעניינת למה עלול לקרות בעתיד. חוקר עצמאי הצליח לבצע את מה שמכונה "התקפה קוונטית" על מנגנון ההצפנה שעליו מבוססות רוב רשתות הבלוקצ'יין, כולל ביטקוין. הוא אפילו קיבל על זה פרס של מטבע ביטקוין אחד.
לרכישת מטבעות דיגיטליים. וואלה קריפטו >>
מה קרה בפועל?
החוקר, ג'יאנקרלו ללי, הצליח לשחזר מפתח פרטי מתוך מפתח ציבורי, פעולה שאמורה להיות בלתי אפשרית מבחינה מעשית. הניסוי התבצע על מפתח קטן מאוד, בגודל של 15 ביטים בלבד, תוך שימוש במחשב קוונטי הזמין דרך הענן. בכך שבר ללי את השיא הקודם, שעמד על 6 ביטים בלבד, והרחיב את היכולת המעשית של התקפות מהסוג הזה.
לשם השוואה, ביטקוין עצמו משתמש בהצפנה ברמה של 256 ביטים, פער עצום שמדגיש עד כמה המערכת עדיין רחוקה מפריצה אמיתית. על פניו, מדובר בהישג טכני מוגבל. מפתח של 15 ביטים כולל מספר קטן יחסית של אפשרויות, ולכן ניתן לפיצוח גם באמצעים מתקדמים.
אבל המשמעות האמיתית נמצאת בקצב ההתקדמות. בתוך פחות משנה, היכולת הזו גדלה פי 512, נתון שממחיש עד כמה התחום מתקדם במהירות. בנוסף, העובדה שהניסוי בוצע על מחשב קוונטי נגיש, ולא במעבדה ממשלתית או פרויקט סגור, מחזקת את ההבנה שהטכנולוגיה הופכת בהדרגה לזמינה יותר.
הטכנולוגיה מאחורי האיום
הבסיס לאיום הקוונטי הוא אלגוריתם מתמטי בשם שור (Shor algorithm), שמאפשר למחשבים קוונטיים לפתור בעיות הצפנה בצורה יעילה בהרבה ממחשבים רגילים. בעוד מחשבים קלאסיים בודקים אפשרויות אחת אחרי השנייה, מחשבים קוונטיים מסוגלים לבצע חישובים במקביל, ובכך לקצר משמעותית את הזמן הנדרש לפיצוח.
במקרה של ביטקוין, מדובר באיום פוטנציאלי על מנגנון החתימות הדיגיטליות, שמבוסס על קריפטוגרפיה של עקומים אליפטיים. ובמילים פשוטות, בביטקוין יש מנגנון שמוודא שרק בעל הארנק יכול להשתמש בכסף שלו. מחשבים קוונטיים עלולים בעתיד לערער את המנגנון הזה.
למרות הכותרות המפחידות של יום הדין הקוונטי, אין כיום מחשב קוונטי שמסוגל לאיים על ביטקוין בפועל. עם זאת, ההתקדמות בתחום גורמת לגורמים בתעשייה להתחיל להיערך לתרחיש עתידי שבו מחשבים קוונטיים יהיו חזקים מספיק כדי לעשות זאת.
אחד מוקדי הדאגה המרכזיים הוא ארנקים שבהם המפתח הציבורי (צירוף המילים) כבר נחשף בבלוקצ'יין. לפי הערכות, מדובר בכ-6.9 מיליון מטבעות ביטקוין שנחשפו כך, חלק משמעותי מההיצע הכולל. ולכן, בתרחיש שבו מחשב קוונטי מתקדם יוכל להתמודד עם מפתחות של 256 ביטים, אותם ארנקים עשויים להפוך לפגיעים.
בעקבות ההתפתחויות, גוברת הפעילות סביב פתרונות "פוסט-קוונטיים", שיטות הצפנה חדשות שנועדו לעמוד גם מול מחשבים קוונטיים. ברשת ביטקוין עצמה הוצעו שדרוגים כמו BIP-360, שמטרתם לאפשר מעבר הדרגתי לכתובות בטוחות יותר. במקביל, גם רשתות כמו אתריום, טרון וריפל בוחנות פתרונות דומים.
חלק מההצעות אף כוללות צעדים דרמטיים יותר, כמו הגבלת שימוש במטבעות ישנים שעלולים להיות חשופים, אם וכאשר האיום יהפוך לממשי. אם בעבר האיום הקוונטי נתפס כבעיה תיאורטית, ההתפתחויות האחרונות מתחילות לשנות את הגישה.
העובדה שחוקר עצמאי הצליח לבצע את הניסוי על תשתית זמינה לציבור, יחד עם ירידה בהערכות המשאבים הנדרשים לפריצה מלאה, מציבות את הנושא גבוה יותר בסדר העדיפויות של מפתחים ומשקיעים.
הניסוי הנוכחי לא מסכן את ביטקוין, ולא מצביע על פריצה קרובה, אבל הוא כן מסמן מגמה ברורה. הטכנולוגיה מתקדמת, והפער בין תיאוריה למציאות הולך ומצטמצם.