איחוד האמירויות הערביות הודיעה היום (שלישי) על פרישה מארגון אופ"ק החל מה-1 במאי השנה, ומערערת את כלכלת המלחמה של איראן תוך הוספת אוויר למערכה האמריקאית נגדה.
ההערכה היא כי בכוונת איחוד האמירויות הערביות להפיק כ-5 מיליון חביות נפט ביום, יותר מכ-3.6 מיליון חביות ביום שהפיקה עד תחילת המערכה נגד איראן, וכי הגדלת ההיצע תוביל בהכרח לירידת מחירי הנפט העולמיים.
ההערכות אנליסטים, המתבססות על תחזיות קרן המטבע הבינלאומיות מאפריל האחרון, מעלות כי הגדלת ההיצע עשויה לדחוף את מחירי הנפט לאזור ה-60 דולר לחבית בטווח הבינוני משיא של כ-110 דולר - פער של עשרות דולרים שייגרעו ישירות מכיס יצואניות הנפט.
המהלך לפיכך נתפס פחות כצעד "עסקי" של יצרנית נפט השואפת למקסם רווחים, אלא יותר כמהלך גיאופוליטי המבקש לשנות את מאזן הכוחות במזרח התיכון, ומעניק משב כלכלי חיובי לשוק האנרגיה בכלל, ולמערכה של ארה"ב וישראל כנגד איראן בפרט.
המהלך נתפס כבר עתה כניצחון אסטרטגי עבור ארה"ב, ומחזק את היישור הגיאופוליטי של איחוד האמירויות עם ישראל. בנוסף, הצעד מסמן את קריסת התיאום האנרגטי בין מדינות המפרץ לאיראן, ומחזק את הציר המתון שרואה ביציבות הכלכלית ובקשר עם המערב אינטרס עליון.
הצעד גם מחליש את יכולתה של איראן להמשיך ולהסתמך על מחירי הנפט כלחץ על ארה"ב מצד העולם, ומחליש את כלכלת המלחמה שלה שברובה נשענת על תפוקת הנפט ונהנתה ממחיריו הגבוהים, וכעת צפויה להיפגע.
יש לציין כי איחוד האמירויות הפיקה כ-2.3 מיליון חביות נפט ביום נכון למרץ האחרון, וכי מדובר בירידה לעומת תפוקתה בחודש שקדם לו, אז הפיקה כ-3.64 מיליון חביות ליום. הירידה נבעה כתוצאה משיבושי המלחמה ובעיקר המצור על מיצר הורמוז, זאת בעוד חלק ניכר מתפוקתה עוקף את המיצר דרך צינורות יבשתיים לנמל פוג'ייקה.
ארגון אופ"ק (OPEC - Organization of the Petroleum Exporting Countries) הוא ארגון בינלאומי המאגד 12 יצואניות אנרגיה המחזיקות יחד בכ-80% מעתודות הנפט העולמי, ואחראיות מצרפית על כ-40% מתפוקת הנפט העולמית.
הארגון פועל כקרטל המתאם יחד את מדיניות הנפט של המדינות החברות בו, במטרה להבטיח את יציבות מחירי הנפט בשוק העולמי, ובכך גם להבטיח הכנסה קבועה למדינות המפיקות. חברות הארגון הן איראן, עיראק, כווית, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות מהמזרח התיכון, לצד אלג'יריה, גינאה המשוונית, גבון, לוב, ניגריה והרפובליקה של קונגו מאפריקה, ו-ונצואלה הדרום אמריקאית.
איראן אינה היחידה שעלולה להתערער כתוצאה מהצעד האחרון של איחוד האמירויות הערביות ואליה מצטרפת גם סעודיה. האחרונה ראתה בשכנתה ממזרח כשותפה עיקרית לאיזון מחירי הנפט העולמיים, הנדרש לה עבור "חזון 2030" (Saudi Vision 2030) - תוכנית הדגל של יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן.
מטרת העל של התוכנית היא "לגמול" את ערב הסעודית מהתלות בנפט ולהפוך אותה למרכז השקעות גלובלי ומעצמה כלכלית מגוונת. אך החזון מסתמך כלכלית על מחיר נפט בטווח של 90-80 דולר לחבית, וירידה מתחת למחיר זה עלולה לערער את הפרויקט.
בשורה התחתונה, איחוד האמירויות בחרה בכלכלה חופשית על פני קרטל ריכוזי, ובשלום אזורי על פני סחטנות איראנית. עבור ישראל, מדובר ברוח גבית משמעותית המאפשרת המשך לחץ על איראן, כשמחיר הנפט כבר לא משמש כחבל תלייה הלחץ על צוואר המערב.