פרסום ראשון: אתמול בשעות הלילה המאוחרות, בתום דיוני ועדת הכספים על מתווה הפיצוי לעסקים על נזקי "שאגת הארי", הבינו ארגוני המעסיקים שדפקו אותם. ההודעות הנרגשות שהוציאו בצהריים, על "היום ההיסטורי" שבו עבר סוף סוף מתווה פיצוי "בלחיצת כפתור", בפעם הבאה שבו יוכרז מצב חירום, התחלפו בתוך שעות בכעס גלוי על שר האוצר.
הסיבה: ההסכמה שנכפתה על האוצר על ידי ראש הממשלה, בהתאם לבקשת המגזר העסקי, לשלם לעובדים במגזר הפרטי דמי חל"ת על חמשת ימי ההיעדרות הראשונים למלחמה, בדומה לעובדי המגזר הציבורי שקיבלו מענה מלא, הובילה לסירוב עיקש של האוצר לשפות את המעסיקים על מרכיב השכר, לב הפיצוי מבחינתם.
המשמעות: המעסיקים, שמקבלים פיצוי שמבוסס על הפער בין ההכנסות בימים רגילים לאלה בימי מלחמה, כאשר חלק מרכזי מהכסף שמקבלים המעסיקים הוא בשל מרכיב השכר שמשולם לעובדים. ברגע שהאוצר הסיר את הפיצוי בגין רכיב השכר, הוא פגע משמעותית בסכומים שיקבלו המעסיקים במה שהם מכנים "מחטף חד צדדי שמסכל בפועל את ההחלטה".
"זאת החקיקה הגרועה ביותר שהייתה לעסקים מתקופת הקורונה ועד היום", זועם ירון גינדי, נשיא לשכת יועצי המס. "והציבור לא מבין את זה. לא רק שהחקיקה לא סייעה לעסקים, היא מעמיקה את ההפסדים שלהם, ואת זה רוצים לקבע לחמש שנים. זה אסון למגזר העסקי".
על פי המתווה שאושר בוועדה וצפוי לעלות לקריאה שנייה ושלישית בכנסת, המדינה תעניק פיצוי מצומצם בלבד לעסקים בתקופת המלחמה. הסיבה המרכזית היא שלילת ההשתתפות במרכיב השכר, אותו רכיב שמגלם עד 75% מהשכר ששולם בפועל לעובדים, מוכפל בשיעור הירידה במחזורי העסק בחודשים מרץ-אפריל. בפועל, די בכך שעובד הוצא לחל"ת, אפילו ליום אחד בלבד, כדי לשלול מהמעסיק את הזכאות לפיצוי הזה.
מאחר שמדובר ברכיב הפיצוי המשמעותי ביותר, במקום רשת ביטחון, הם יקבלו סכומים זניחים בלבד, אם בכלל. "זה הופך את כל המתווה למינורי", אומרים גורמים בענף, "ומוציא ממנו את העוקץ".
במהלך הדיונים, כשנציגי המעסיקים מחו על הפגיעה, הוסבר להם כי ראש הממשלה "כופף" את שר האוצר והוביל להחלטה לשלם לעובדים עבור ימי ההיעדרות. בתגובה, כך לפי אותם גורמים, מתעקש כעת שר האוצר לצמצם את הפיצוי לעסקים. "סמוטריץ' עשה סיבוב על כולם", אומר גורם המעורה בפרטים. "עלות התשלום על חמישה ימי חל"ת היא כ־300 מיליון שקלים, בעוד שפיצוי מלא על מרכיב השכר לעסקים היה עולה כמה מיליארדים. מבחינתו זה דיל מצוין, במיוחד כשהוא מקבע אותו לחמש שנים. המעסיקים אכלו אותה".
במשרד האוצר אומרים בתגובה: "המתווה שגובש ע"י משרד האוצר מגן על העובדים ועל העסקים. לצערנו, נציגי ארגוני העסקים בחרו להפר סיכומים ולדרוש כפל פיצוי. הדרישה שלהם תפגע במאות אלפי עובדים חלשים שיוצאו לחל"ת ויקבלו שכר חלקי. בניגוד מוחלט לטענות, מעסיק שהוציא חלק מעובדיו לחל"ת, יקבל פיצוי על מרכיב השכר על העובדים שהמשיך להעסיק. זהו נסיון לזרות חול בעיני בעלי העסקים והציבור.
"נציגי ארגונים מבקשים לפגוע בציבור גדול ובנוסף לבזבז את כספי משלם המיסים ומשרד האוצר מסרב להסכים לכך. עיכוב החקיקה מונע ממשרד האוצר ורשות המיסים לשלם מקדמות לעסקים. אנו מחכים שהחקיקה תאושר סופית ונתחיל לשלם מקדמות לעסקים כדי שלא יצטרכו להמתין עד למועד הדיווח למע"מ באמצע החודש הבא".