תמר לוי בונה, סגנית הממונה על התקציבים לנושאים מאקרו במשרד האוצר, סיפקה היום (רביעי) תמונת מצב מדאיגה על כלכלת ישראל בכנס השנתי של מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן.
במושב שעסק במדיניות תומכת צמיחה לאחר הלחימה, הבהירה לוי בונה כי המשק נמצא בנקודת מפנה מסוכנת. "אנחנו בשינוי מגמה משמעותי מאז שהתחילה המלחמה", הסבירה. "בעבר הייתה לנו כלכלה שמורידה ריבית, מורידה חוב, מורידה מיסים ומרסנת את תקציב הביטחון. כל מה שתיארתי התהפך לגמרי: ריבית עולה, חוב עולה, ביטחון עולה והוצאה נשחקת בגלל הוצאות הריבית. גם דירוג האשראי ידוע לכולם".
לדבריה, המהירות שבה השתנו המדדים היא חסרת תקדים. "במשך 10 שנים עבדנו קשה והורדנו את התוואי חצי אחוז תוצר כל שנה. ב-3 שנים בלבד העלינו אותו בכמעט 2.5 אחוזים", ציינה והוסיפה נתון מטלטל: "כדי לסבר את האוזן: מה שעשינו ב-10 שנים, גיוס חוב של 447 מיליארד שקל, עשינו סכום כמעט דומה תוך 3 שנים בלבד".
לוי בונה הדגישה כי המחיר כבר מורגש בכיסו של כל ישראלי: "כבר הורדנו את רמת החיים של אזרחי מדינת ישראל. העלינו את נטל המס אחוז וחצי תוצר כתוצאה מהמלחמה. זו הייתה אחריות גדולה של הממשלה ב-2025, הכרחי ואחראי, אבל יש לזה השלכות. כשמצרפים את יוקר המחיה אנחנו מתדרדרים ממקום 12 ל-22 בדירוג העולמי, ובשקלול המלחמה, מתדרדרים עוד".
בנוסף התייחסה בדבריה ל"טרילמה" הקשה שבין ביטחון, חוב ורמת חיים. היא הזהירה מפני "כלכלת טראומה", שבה הצרכים נקבעים לפי האירוע הביטחוני האחרון ללא תכנון ארוך טווח. "מערכת הביטחון הולכת להציב צרכים אדירים בתקציב 2027", אמרה. "אם תחשיב רציני היה מגיע למשהו שמתקרב לדרישות מערכת הביטחון זה אומר שצריך להעלות מיסים. האלטרנטיבה היחידה היא לוותר על החוב ולתת לו להתפזר. שלוש שנים הכלכלה התגייסה למערכת הביטחון, הגיע הזמן שהיא תחשוב על עצמה כמערכת לאומית".
באזהרה חריפה לגבי אובדן רצועת הביטחון הפיסקלית של ישראל, השוותה לוי בונה את המצב למשבר ביוון. "קפצנו בין 60 ל-70 אחוז יחס חוב תוצר בלי להרגיש סיבובי מנוע. אף אחד לא יכול להבטיח שבקפיצה הבאה, בין 70 ל-80, לא נפגוש קיר. לפגוש קיר בכלכלה שצריכה לעמוד בצרכי מלחמה זה להפסיד בחזית. יוון ניהלה מדיניות חסרת אחריות 10 שנים, ואז בין לילה הפסיקה להיות מסוגלת להחזיר את חובה. כשזה קורה, זה קורה מהר".
לסיכום, הבהירה כי אין פתרונות קסם דרך "צמיחה" בלבד ללא צעדים מבניים כואבים. "מי שרוצה להביא צמיחה אמיתית, זה אומר צעדים כואבים וארוכים: להכניס נשים ערביות וחרדים לשוק העבודה, להסיר חסמים, לטפל בפריון", סיכמה וציטטה: "'לא יגעתי ומצאת אל תאמין'. אין קיצורי דרך".
"התנפלות על אליטות"
פרופ' יואל מוקיר, זוכה פרס נובל לכלכלה לשנת 2025, אמר בכנס כי "ישראל היא הנס הכלכלי של העולם בעשורים האחרונים, והתל"ג שלה קרוב לזה של צרפת וספרד, אך יש מקום לדאגה". הוא התריע מפני מגמות פופוליסטיות בעולם ובישראל וציין כי "משטרים פופוליסטים נוטים להתנפל על אליטות, כולל אליטות אינטלקטואליות באוניברסיטאות. זה קורה בארה"ב, בהונגריה ובטורקיה - וזו סכנה רצינית". לדבריו, הסכנה הגדולה ביותר היא היווצרות משק דואלי: "כמו שפעם מישהו אמר, שישראל תהיה חמישים אחוז סיליקון ואלי וחמישים אחוז בגדד ושום דבר בין לבין".
בהתייחסו למבנה התעסוקה וההיסטוריה של ההון האנושי, אמר מוקיר כי "לעם היהודי יש מסורת של לפחות אלפיים שנה של השקעה בהון אנושי, אך רק אחרי 1750, עם עליית הנאורות, הופנה ההון הזה לידע שימושי ומאז הזרם לא היה ניתן לעצירה". עם זאת, הוא הזהיר כי המודל הנוכחי פגיע: "חרדים והסקטור הערבי אינם חלק מכוח העבודה בפרופורציה לגודלם, וחלק גדול מהתל"ג מוקדש להוצאות ביטחון". הוא הוסיף כי "הייטק פגיע למה שקורה בשוקי הון בעולם" וכי קיימת סכנה שבה "הניידות האישית יכולה בתנאים מסוימים להוות סכנה" למשק קטן ופתוח.