ב-7 באוקטובר 2023, כשרחפנים של חמאס הטילו פצצות על מערכות ה"רואה יורה" בגבול עזה ועיוורו באחת את מערך התצפיות והירי של צה"ל, שכבו במחסני הצבא רשתות להגנת המצלמות והגנרטורים של המערכת. בצבא זיהו את האיום ונערכו לקראתו חלקית - בגבול חסרו מערכות שיבוש אלקטרוניות, למשל - אבל הציוד לא הגיע לשטח.
בשבועות האחרונים, כשרחפנים מתקדמים יותר של חיזבאללה תוקפים את כוחות צה"ל בלבנון ובגבול הצפון באירועים שחלקם מסתיימים בהרוגים, נראה שההיסטוריה שוב חוזרת על עצמה. בניגוד לכמה פרסומים מהשבוע האחרון, דווקא היו בצה"ל מי שזיהו את האיום הבא; אפילו פותחו אימונים ותרגולות נגדו, כולל רכש של מערכות שאמורות ליירט אותו. אך רכש מוגבל של מערכות זיהוי ויירוט, חוסר מודעות, ולעתים זלזול של מפקדים, הביאו לכך ששוב צה"ל הגיע לא מוכן למפגש הראשון עם רחפני סיב אופטי. המחיר משולם בחללים, ובכמעט אובדן של מסוק בלק הוק על צוותו השבוע.
רחפנים הם איום המוכר כבר כמה שנים. מאז ה-7 באוקטובר שיפר צה"ל את המוכנות נגדם והצטייד במערכות שיבוש מתוצרת התעשיות הביטחוניות בארץ, בעיקר רפאל, שהוכחו כיעילות. אולם, זה היה גם הרקע להופעת רחפני הסיב האופטי באוקראינה ב-2024. הרחפנים הללו מקושרים למפעיל בסיב דק שיכול להגיע לאורך של עשרות קילומטרים. דרכו מועברות פקודות השליטה והטיסה לכלי, והוא מעביר למפעיל את התמונה המצולמת. הקשר הפיזי מונע שיבוש אלקטרוני, היעיל נגד רחפנים אחרים. מה שמסבך את המצב הוא השימוש ברחפני מרוץ (FPV) קטנים ומהירים, שקשה יותר לגלות ולפגוע בהם פיזית.
"בסוף הפתרון הבסיסי הוא חיילות ומשמעת בסיסיים"
"כמו שעל איום הרחפנים דיברו באמ"ן עוד ב-2013, גם על איום רחפני הסיב האופטי מדברים בצבא כבר שנתיים", אומר גורם צבאי. "פותחה תורת לחימה, ויש הוראות לגבי שילוב אימונים לטיפול באיום בתרגילים, אבל לא מעט מפקדים זלזלו בו ולא ממש תרגלו. כפי שלפני ה-7 באוקטובר כבר פותח במנהלת הטנק (מנת"ק) במשרד הביטחון 'כלוב' להגנת טנקי מרכבה סימן 3 מרחפנים אך לא הצטיידו בו, כך גם כעת: צה"ל הצטייד לאחרונה ברשתות שנועדו להיפרס סביב מוצבים ואתרים שבהם נמצאים כוחותינו ואמורות 'ללכוד' רחפנים. הבעיה היא שלא כל קצין לוגיסטיקה מבין למה הן חשובות ודואג להביאן לכוח.
"מנגד, כבר היו לאחרונה אירועים שבהם חיילים שהו מחוץ לאזור המוגן ברשתות שכן נפרסו - ונפגעו. אפשר לדבר על טכנולוגיות זיהוי ויירוט, אבל בסוף הפתרון הבסיסי הוא חיילות ומשמעת בסיסיים: לחפור שוחות הגנה ולשהות בהן, לא לעמוד בשטח חשוף ולהזמין פגיעה".
גם כאן המציאות קצת "הרדימה" את צה"ל. "למרות שחששו מהאיום הזה לפני הכניסה לעזה ב-2023, הרחפנים לא התגלו כאיום משמעותי על כוחות צה"ל ברצועה. בפעמים שחמאס ניסה לפגוע באמצעותם בטנקים ונגמ"שים, המיגון הכבד מנע פגיעה", מסביר גורם ביטחוני. "פגזי מרגמה, טילי נ"ט ורקטות RPG התגלו כאיום המרכזי, והרחפנים נדחקו מהתודעה שלנו - אך לא מזו של חמאס, שהסתכל על המתרחש באוקראינה והחליט לאמץ את הכיוון החדש".
בצה"ל כבר קיימים אמצעים המסוגלים להפיל גם את הרחפנים האלה, אך הבעיה העיקרית היא הגילוי והזיהוי בזמן. "הרחפנים טסים נמוך מאוד וקשה לזהותם. הם גם מהירים מאוד, כך שזמן התגובה צריך להיות זריז ביותר. השבוע, למשל, מישהו הספיק לירות על הרחפן ששוגר לעבר מסוק הבלק הוק שהוזנק לפינוי פצועים, והוא נפל חמישה מטרים מהמסוק. היה יכול להתפתח שם סיפור אחר לגמרי אלמלא היו יורים עליו", אמר השבוע רותם רוגובסקי, מנכ"ל חברת SKYPRO, בראיון לגדעון אוקו ועמיחי אתאלי בתוכנית 'שבע תשע' ב-103FM. לדבריו, מדובר בתהליך ארוך שהחל באוקראינה: "הם משתמשים ברחפנים כבר שנים ולמדו את כל הטכנולוגיה ושיטות העבודה. זה בהחלט איום מסוכן שצריך להעסיק את הצבא במציאת פתרון".
מעבר לאתגר הטכנולוגי, הזמינות הגבוהה והעלות האפסית של הכלים הופכות את ההתמודדות לסיזיפית. רוגובסקי הערך את עלות ייצורו של רחפן נפץ ב-1,000 עד 2,500 דולרים בלבד. "אלו רחפנים שאפשר להזמין את חלקיהם מעלי-אקספרס ופשוט להרכיב", אמר והזהיר: "המחיר הזול הוא מה שמטריד. קשה מאוד לשלוט על ייבוא חלקים ובנייה עצמית".
בישראל קיימות חברות כמו אלתא (התעשייה האווירית), ראדא ואלביט, המייצרות מכ"מים טקטיים לזיהוי רחפנים ומוכרות אותם בעולם. צה"ל רכש חלק מהם, אך לא בכמויות שהופכות אותם זמינים לכל כוח שחוצה קו.
לחברת "אוטונומוס" הישראלית יש פתרון אחר, אותו הדגימה בהצלחה רק בשבוע עבר לצבא רומניה. "מכ"ם הוא אפשרות אחת, אבל יש פה שתי בעיות: המחיר הגבוה, והקושי לסגור גבול שלם עם מכ"מים. מטיסי רחפנים מיומנים מנצלים תווי שטח קשים ומסתתרים מאחורי גבעות, מה שמקשה על הגילוי - בדיוק כפי שקרה עם הכטב"מים שחדרו בגובה נמוך", מסביר תא"ל (מיל') רועי ריפטין, מנכ"ל אוטונומוס גארד ולשעבר קצין תותחנים ראשי. "אנחנו מייצרים מערכת שמסנכרנת בין מכ"ם, מערכות אופטיות ומכ"ם אקוסטי. המערכות מעבירות מידע ביניהן על בסיס אותה מערכת הפעלה. המכ"ם מגלה מרחוק, מבצע היתוך מידע ומעביר את הנקודה לאופטיקה, שיודעת להתמקד ולספק נתוני ירי למערכת הקינטית. בשילוב כזה, משהו יגלה את האיום בסבירות גבוהה מאוד".
"הפתרון הקינטי" שעליו מדבר ריפטין הוא שימוש בנשק אישי או במקלעים לירי על הרחפן ממרחק מאות מטרים. הבעיה היא הקושי לפגוע במטרה נעה ומתמרנת. צה"ל רוכש מתחילת העשור את מערכת "פגיון" של חברת "סמארט שוטר" - כוונת אופטית חכמה המגדילה את סיכוי הפגיעה פי ארבעה.
"בעזרת נעילה, עקיבה וחישוב בליסטי בזמן אמת, אנו מאפשרים לפגוע ברחפנים. זו הסיבה שצבאות בעולם קונים את הכוונת שלנו", אומרת שיר אהוביה, סמנכ"לית המוצרים של החברה. "במצבים שבהם אמצעים אחרים אינם אפקטיביים, וכשהיורה עייף או נמצא בסטרס, הכוונת משנה את התמונה. אין כאן הגנה הרמטית, אך יש שיפור משמעותי ביכולת ההשמדה".
"סמארט שוטר" מייצרת גם כוונות למקלעים, המאפשרות טווח ארוך יותר. "זה מאפשר בנייה של מערכות נשלטות מרחוק המותקנות על רכבים משוריינים או כלים רובוטיים. בלבנון, רכב כזה יכול ללוות כוח מתמרן ולשמש כעמדת הנ"מ שלו מול האיום החדש", מסכמת אהוביה.
"מגדיל את הקטלניות בעשרות אחוזים"
גם לחברת IWI מקבוצת SK (סמי קצב) יש מערכת ירי ממוחשבת להגברת היכולת ליירט רחפנים. "יש לנו מערכת נשק המתחברת לרובי M16 ו-M4 ויודעת לפגוע ברחפנים באחוזים גבוהים מאוד. המערכת 'לומדת' את החייל וקובעת את קצב הוצאת הכדורים כך שכל כדור יפגע במטרה", מסביר רונן חמודות, סגן יו"ר קבוצת SK. "זה מגדיל את הקטלניות בעשרות אחוזים לעומת נשק רגיל. המערכת כבר נמכרה לעשרות מדינות ונמצאת בתהליכי הערכה בצבאות נוספים". צה"ל טרם הצטייד במערכת זו.
יירוט באמצעות לייזר
מערכת הלייזר "מגן אור" של רפאל, שנרכשה על ידי משרד הביטחון, אמורה להניב בעתיד גרסאות ניידות ומוקטנות להגנת כוחות מתמרנים. "גם אנחנו בוחנים שימוש בלייזר. הטכנולוגיה קיימת, ולרחפנים כאלו לא נדרש לייזר של 100 קילוואט; 10 קילוואט מספיקים כדי להפיל רחפן בטווח מאות מטרים", אומר ריפטין.
"צה"ל חייב לחשוב ארבעה צעדים קדימה. רחפן בודד הבנו, אבל מה קורה בנחילים? באוקראינה רואים נחילים של 3-4 רחפנים שמתלבשים על טנק בבת אחת. במצב כזה, חייבים מערכות תומכות החלטה ותגובה אוטומטית. חיזבאללה לומד מהאוקראינים, וצה"ל חייב להיות מוכן לאיום לפני שהוא פוגש אותו שוב בשטח".
