**
דרמה בשוק המט"ח: הדולר נופל הבוקר (רביעי) לשפל חדש של שלושה עשורים מול השקל ונסחר ברמה של 2.92 שקלים - ירידה של כ-0.7%. זאת לאחר שהשער היציג שנקבע רק אתמול עמד על 2.944 שקלים. גם היורו נחלש ונסחר סביב 3.43 שקלים.
הטלטלה הנוכחית מגיעה בעקבות דבריו של נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, שכתב ברשת החברתית TruthSocial כי הושגה התקדמות לעבר הסכם מקיף עם איראן. טראמפ הודיע כי החליט לעצור זמנית את המבצע לליווי ספינות במצר הורמוז כדי לבחון את היתכנות ההסכם, זאת לבקשת פקיסטן ומדינות נוספות. עם זאת, הדגיש הנשיא כי ארה"ב תמשיך למנוע מעבר של ספינות איראניות במצר.
הודעת הנשיא הגיעה זמן קצר לאחר שמזכיר המדינה, מרקו רוביו, הבהיר כי ארה"ב השיגה את יעדיה במבצע הצבאי וכי היא "לא מעוניינת בהסלמה נוספת". המסרים המרגיעים מוושינגטון הובילו לירידה חדה במחירי הנפט: חוזה על חבית נפט WTI ירד ל-100 דולר, וחוזה על חבית ברנט נסוג ל-108 דולר.
בעלי אאורה: "פחדנות וחוסר מעש של נגיד בנק ישראל"
יעקב אטרקצ'י מנכ"ל ובעלים של קבוצת אאורה, יצא במתקפה חמורה על התנהלותו של נגיד בנק ישראל. לדבריו, "הפחדנות וחוסר המעש של נגיד בנק ישראל הובילו הבוקר לשער דולר של 2.92 ש"ח - מצב שמסב נזק כבד לכלכלת המדינה. נגמרו התירוצים. אין מקום להמתין ל־25 במאי. על הנגיד לפעול כבר היום, להוריד את הריבית בלפחות חצי אחוז ולשנות את המגמה. כל דחייה רק תעמיק את הפגיעה ועלולה להביא את הדולר לרמה של 2.80 ש"ח".
עוד הוא אמר כי "המציאות הזו פוגעת ביצואנים, בתעשייה ובצמיחה, ומחלישה את התחרותיות של המשק הישראלי. השמרנות הקיצונית והחשש מקבלת החלטות הפכו למדיניות בפועל - מדיניות של הימנעות במקום הובלה.
"במקום לפעול באומץ ולהוביל את המשק בתקופה מאתגרת, הנגיד בוחר שוב ושוב להישאר מאחור ולהגיב באיחור. זה לא זמן לפחדנות ולא זמן להססנות - זה הזמן לקבל החלטות אמיצות ולפעול עכשיו. נדרשת הנהגה כלכלית אחראית ואמיצה שתנקוט צעדים מיידיים כדי לבלום את ההידרדרות ולהחזיר יציבות לשוק. הגיע הזמן להתעורר ולפעול בנחישות".
פרופ' אשר בלס, מרצה לכלכלה במכללת אשקלון ולשעבר כלכלן ראשי בבנק ישראל, אמר כי "מאזן הסחר של ישראל חיובי והמדינה מייצאת יותר ממה שהיא מייבאת. מדברים לאחרונה לא מעט על מה שקורה עם המוסדיים. זה נכון שכאשר הבורסה בחו"ל עולה הם לפעמים מוכרים נכסים דולריים, אבל אנחנו צריכים לזכור שבסך הכל ההשפעה של המוסדיים, אם מסתכלים בפרספקטיבה ארוכת טווח - היא שלמעשה החיסכון של ישראל עבר בחלקו לחו"ל. זו עובדה.
"אם לפני 25 שנה המוסדיים היו יותר קטנים וכמעט לא החזיקו נכסים בחוץ לארץ - כיום 20% ויותר מהנכסים שלהם הם לא בישראל. המנגנונים האלו יוצרים מצב שבו לאורך זמן חלק גדול מהחיסכון של מדינת ישראל, בין היתר פנסיות וקרנות השתלמות, משמש לקניית השקעות דולריות בחו"ל.
הבורסה עלתה לאחרונה אז המוסדיים נפטרים מהדולרים כדי שמשקל חו"ל בתיק לא יעלה יותר מדי, אבל אם הם היו מושקעים בארץ המצב היה שונה לחלוטין.
"המשק הישראלי חופשי כך שחלק ניכר מההשקעה המוסדית מתבצע בחוץ לארץ, והצד השני של המטבע הוא שמשקיעים בחוץ לארץ משקיעים אצלנו. זו תופעה ארוכת טווח ולא אירועים מנותקים זה מזה.
"השפעה נוספת על שוק המט"ח אפשר למצוא בעובדה שאם עד לפני כשלוש שנים היה חשש של קרע בישראל סביב הרפורמה המשפטית, נראה שהחששות האלו ירדו במשהו. כרגע נראה שהממשלה הבאה, בין אם תהיה ממשלת מרכז שמאל או ממשלת "פיוס", לא תחזור לקדם את הרפורמה הזו.
לאן הדולר יילך מכאן? אני לא חושב שהוא בהכרח הגיע לרף התחתון. קשה לדעת אם הוא יעלה או ירד, אבל אני מניח שאם יהיו הורדות ריבית משמעותיות ולא מבוקרות - יכול להיות שנראה שינוי מגמה. זה גם קשור אם המלחמה מול איראן תסתיים בהצלחה ואז תהיה ירידה בפרמיית הסיכון של ישראל. יש הרבה אי ודאות סביב הדבר הזה".
"לגבי החלטת הריבית בישראל בסוף החודש - מצד אחד, האינדיקציות סביב האינפלציה הן טובות. מצד שני, הגירעון לא במצב טוב וגם המצב הגיאופוליטי עוד לא הוכרע. ההתפתחויות של הימים הבאים יכריעו בעניין".
המבחן הבא: נתוני התעסוקה
ההודעה של טראמפ הלילה על השהיית "פרויקט החירות" במצר הורמוז שינתה את הטון בוושינגטון כמעט מיד. רק שעות קודם לכן, שר החוץ מרקו רוביו נשמע קצת אחרת. הוא דיבר על "פיראטיות איראנית", על אלפי אנשי צוות זרים הלכודים במפרץ הפרסי, על מוקשים ימיים ועל כך שאיראן מנסה להשתלט בפועל על אחד מנתיבי השיט החשובים בעולם.
בזמן שהסוחרים מעכלים את ההתפתחויות המדיניות, השווקים נערכים לפרסום נתוני התעסוקה בארה"ב בהמשך השבוע. נתונים אלו יהוו מבחן קריטי עבור הפדרל ריזרב (הפד): האם הכלכלה האמריקאית יציבה מספיק כדי להותיר את הריבית ללא שינוי, או שמא היחלשות בשוק העבודה תאלץ את הבנק המרכזי לחזור למסלול של הפחתות ריבית - מה שעלול להחליש את הדולר אף יותר.
