מכה לבנקים. רשות התחרות הכריזה היום על חמשת הבנקים הגדולים כ"קבוצת ריכוז", צעד חריג שמאותת כי בעיני המדינה התחרות במערכת הבנקאית אינה מתפקדת כנדרש. מדובר במהלך רגולטורי משמעותי, שנועד לשנות את יחסי הכוחות בין הבנקים ללקוחות, ולפרק את המנגנונים שמאפשרים לבנקים לשמר רווחיות גבוהה על חשבון הציבור.
ההחלטה הדרמטית, הנוגעת לבנק הפועלים, בנק לאומי, בנק מזרחי טפחות, בנק דיסקונט והבנק הבינלאומי, מגיעה בעקבות בדיקה מקיפה של שוק הבנקאות, שמצאה כי למרות עליית הריבית החדה בשנים האחרונות, התועלת לציבור נותרה מוגבלת, והפער בין מה שהבנקים מרוויחים לבין מה שהם מחזירים ללקוחות הלך והתרחב.
הפעם הראשונה והיחידה שבה הוכרזה קבוצת ריכוז בישראל, היתה בשנת 2013, אז הוכרזו נמלי ישראל כ"קבוצת ריכוז". למרות שהסמכות קיימת בחוק מאז 1988. רשות התחרות לא הפעילה אותה משך 25 שנים, עד היום, כלפי הבנקים הגדולים.
מאז 2022, עם העלאות הריבית של בנק ישראל, נהנו הבנקים מגידול חד בהכנסותיהם, אבל הרווחים הללו הם העבירו לציבור באופן חלקי בלבד. הפער בין הריבית שהבנקים גובים לבין זו שהם משלמים ללקוחות תפח לממדים חריגים, בעיקר בקרב משקי הבית והעסקים הקטנים. לפי נתוני רשות התחרות, אילו הבנקים היו מעניקים למשקי הבית תנאים דומים לאלו שניתנים לעסקים הגדולים, כ-20 מיליארד שקלים היו נשארים בידי הציבור בשלוש השנים האחרונות.
שורש הבעיה, לפי הרשות, הוא חוסר תחרות עמוק בשוק הבנקאות הקמעונאית. למרות ריבוי שחקנים לכאורה, בפועל רוב הציבור הישראלי כמעט ואינו עובר בין בנקים. כ-90% מהלקוחות מנהלים חשבון עו"ש בבנק אחד בלבד, וההתנהלות הפיננסית שלהם מרוכזת כמעט לחלוטין באותו מוסד. 92% מחזיקים כרטיס אשראי בבנק שבו מתנהל החשבון, 89% משתמשים במסגרות האשראי ובתיק ההשקעות של אותו בנק, ו-86% מפקידים בו גם את חסכונותיהם.
התוצאה היא מערכת שבה הלקוח הופך בפועל ללקוח שבוי. הבנקים נמנעו מלהציע שירותים פיננסיים באופן נפרד מחשבון העו"ש, ובכך חסמו בפועל תחרות על מוצרים בודדים כמו פיקדונות. בנוסף, הפער בין הריבית שמפרסמים הבנקים לבין הריבית שניתנת בפועל מגיע לעיתים ליותר מ-2.5 נקודות אחוז. המשמעות היא שהריבית המפורסמת אינה אלא נקודת פתיחה למיקוח, כזה שלא כל לקוח יודע או מסוגל לנהל.
הנתונים מצביעים גם על זינוק חד במרווחים שגובים הבנקים. אם בסוף 2021 עמד המרווח על כ-0.2%, הרי שבסוף 2023 הוא כבר חצה את רף ה-2.3%. מי שלא התמקח, או לא הבין את הפערים, נותר מאחור עם תנאים נחותים משמעותית.
בהחלטה מבקשת רשות התחרות לשבור את המעגל הזה באמצעות שורת הוראות מחייבות שייכנסו לתוקף במאי 2027. הבנקים יחויבו לאפשר פתיחת פיקדונות גם ללקוחות שאינם מנהלים אצלם חשבון עו"ש, וייאסר עליהם להפלות בין לקוחות דומים בתנאים שהם מציעים. המשמעות היא שהלקוח יוכל לבחור מוצר פיננסי באופן נקודתי, מבלי להיות כבול לבנק אחד.
במקביל, תוטל חובת שקיפות מחמירה, כך שהריבית שתפורסם תהיה גם הריבית שתינתן בפועל. השינוי נועד לצמצם את פערי המידע ולהפוך את ההשוואה בין הבנקים לפשוטה וברורה.
אחד המוקדים המרכזיים של הרפורמה הוא "צמתי ההחלטה" של הלקוחות. למשל, אם פיקדון מתקרב לסיום, הבנק יחויב לפנות ללקוח באופן יזום, להציג בפניו חלופות, כולל מוצרים מתחרים כמו קרנות כספיות, ולאפשר לו לקבל החלטה מושכלת. המהלך הזה נועד להתמודד עם האדישות והפסיביות שמאפיינות חלק גדול מהלקוחות, ולהכניס תחרות בדיוק בנקודות שבהן מתקבלות ההחלטות הכלכליות המשמעותיות.
גופים חדשים
הרשות גם מבקשת לפתוח את השוק לשחקנים חדשים. גופים חוץ בנקאיים, המכונים "מרכזי כספים", יוכלו לרכז ביקושים של לקוחות פרטיים ולהתמקח מול הבנקים על תנאים משופרים. בכך מקווה הרשות לייצר כוח נגד למערכת הבנקאית הריכוזית.
חסמי המעבר, שנחשבים לאחד הגורמים המרכזיים לשימור המצב הקיים, צפויים להיחלש. הבנקים יחויבו לאפשר ניוד פיקדונות בצורה מקוונת, פשוטה וללא עלות, צעד שאמור להפוך את המעבר בין גופים פיננסיים לפעולה יומיומית ולא לאירוע מורכב ומרתיע.