צריך לשפשף את העיניים ולראות. השער היציג של הדולר נשק אתמול לרמה של 2.9 שקלים והשלים בכך מתחילת 2026 ייסוף של 9% בשקל לעומת הדולר. עליית הייסוף המידית אתמול הייתה הרגיעה במיצרי הורמוז שהביא במקביל לצניחה במחירי הנפט.
אבל מגמה זו כבר נמשכת חודש ועד לפני חודש אף אחד גם לא האמין שהיציג יחצה (כלפי מטה) את ה-3 שקלים. הסיבות לדולר החלש הם כמובן עודפים בחשבון השוטף של מאזן התשלומים כתוצאה מזרימת מט"ח לישראל, אקזיטים בהיי-טק ופעילות גופים מוסדיים הממירים דולרים לשקלים.
בבנק ישראל אינם מתערבים עדיין במסחר כי לטענם המדובר "בכוחות שוק" נורמליים ולא ב"כשל שוק". אגב לבנק ישראל שסובל מיתרות מטבע של 230 מיליארד דולר (כ-40% מהתוצר) קשה מאוד להתערב כי הוא חנוק מעודפי מט"ח.
מהלך אפשרי נוסף של בנק ישראל הוא להוריד ריבית בגלל שהדולר החשש מביא להפחתת עלויות הייבוא ואת רווחיות היבואנים. בעבר נהוג היה להעריך שפיחות או ייסוף של הדולר לעומת השקל ב-1% ישפיע ב-0.2% על המדד.
זה מכונה בפי הכלכלנים "תמסורת שער החליפין". לפיחות של 9% בדולר מתחילת 2026 אמורה הייתה להיות השפעה דרמטית על המדד אבל בפועל התמסורת מקרטעת.
המחירים לא יורדים
למרות ההיחלשות הדרמטית בדולר, המחירים מסרבים לרדת משלל סיבות שבמרכזם העדר תחרות. זה המצב בענף יבוא המכוניות ובלא מעט מענפי מזון. התוצאה התבטאה למשל בייקור מוצרי החלב בתחילת החודש.
המצב מגיע לאבסורד שבו חברות שילוח ישראליות מייקרות עמלות כפיצוי על שחיקת הדולר והירידה הריאלית בעמלות. גל עליות המחירים גם קשור למשבר האנרגיה העולמי ולזינוק מחירי הדלק ל-115 דולר לחבית.
במילים אחרות הדולר החלש, בניגוד לציפיות, לא מביא להורדת מחירים. אולי להיפך. הרווח מגיע לכיסי היבואנים. מאחר שרווחיות מתחילת 2026 נשחקת ב-9% לתעשיין אחת משתי ברירות: או להפסיק לייצא לגוש הדולר אלא למדיניות אחרות או פשוט לסגור קווי ייצור ולפטר עובדים.
המצב בהייטק חמור הרבה יותר ויש חשש מהותי לפגיעה במרכזי הפיתוח. שער דולר ברמת מחירים כזאת אינו נורמלי. בעוד שבארה"ב נלחם הנשיא טרמפ בכול כוחו להגן על הייצור האמריקאי ודורש את הפחתת הריבית, בישראל הריבית לא יורד והמדינה הפכה בפועל לפח האשפה של יבוא זול מחו"ל והמזרח על חשבון התעשייה המקומית.
הנגיד פרופ' אמיר, מוטרד במיוחד מניהול התקציב וזה הגורם המשפיע ביותר על מדיניות הריבית. השיקול הכלכלי הפיסקלי נדחק אצל נתניהו לפינה מבחינת סדרי העדיפויות ואפשר להמשיך ולהדפיס כסף למרות הגרעון.
גם שר האוצר לשעבר אביגדור ליברמן מבין שעיקר הבעיה נמצאת לפתחה של הממשלה שחייבת לשנות את סדרי העדיפות ולהשקיע בדחיפות בתעשייה ובהייטק. מה שמתרחש כיום בשוק המטבע הוא מצב חירום כלכלי.
ראש הממשלה חייב לזמן אליו לפגישה עוד היום את הנגיד שהוא היועץ הכלכלי לממשלה כדי לגבש תכנית חירום לסיוע לתעשייה ולטיפול במשבר. זה חייב לקרות רגע לפני שמפעלים בפריפריה יתחילו להסגר.
אם זה לא יקרה לא צריך להיות מופתעים אם בוקר אחד נתעורר עם יציג של 2.5 שקלים. הרי בעבר טענו שלא יתכן שער יציג של 3.5 שקלים וזה דמיוני אם ירד מתחת ל-3 שקלים. עובדה שזה קרה.