בחברת דירוג האשראי S&P לא מצליחים להבין מהו הנעלם שמאפשר צמיחה כלכלית כשהמשוואה הכלכלית הישראלית נמצאת שנתיים וחצי במלחמה רב-זירתית עם הוצאות ביטחון גדלות.
הדבר לא מנע מחברת הדירוג להביע אמון בכלכלה הישראלית ולהשאיר את דירוג ה-A/A-1 לישראל על כנו, ואת התחזית לכלכלה המקומית על 'יציב'. משמעות השארת הדירוג היא אמון כי מדינת ישראל מסוגלת להחזיר חובות, ולפיכך הריבית שתושת על חובות אלו תהיה נמוכה יותר - כלומר תעלה לכולנו פחות.
בדו"ח המיוחד שהוציאה S&P בליל סוף השבוע האחרון היא ציינה את הערכתה כי הסכמי הפסקת האש בין ארה"ב לאיראן ובין ישראל לחמאס ולחיזבאללה יימשכו במתכונתם הנוכחית וללא הסלמה מהותית, וכי גם אם אלו "יישברו" לפרקים הסבירות להסלמה גבוהה נמוכה לעת הוצאת הדו"ח ולא תפגע בדהירת המשק הישראלי קדימה.
בחברת הדירוג מעריכים כי המשק הישראלי התכווץ בכ-10% ברבעון הראשון של השנה וכי הוצאות הביטחון יעמדו על כ-7% מכלל התמ"ג המקומי. אך הוסיפו כי הם צופים שהמשק יסיים את הרבעון השני בצמיחה תוך סיכום צמיחה שנתית של כ-3.1% לתמ"ג וכ-5% צמיחה ריאלית של השקעות לכל 2026.
הצמיחה, על פי חברת הדירוג, מותנית באי הסלמה משמעותית נוספת שלראייתה תתמרץ את הכלכלה המקומית, ומציינת כי "אנו מאמינים שהסיכונים הגיאופוליטיים העומדים בפני ישראל יישארו גבוהים, לא מעט בגלל הסביבה הביטחונית האזורית השברירית, כולל בלבנון השכנה".
הסכם שלום? לא נראה כך
ב-S&P גם מציינים כי החוב הממשלתי הכללי נטו יגיע ל-68% בשנת 2029 ומביעים פסימיות לגבי אפשרות להתקדמות הסכם שלום עם שכנינו תוך ציון כי "הדעות המגוונות של ישראל, ארה"ב, האיחוד האירופי, טורקיה ומדינות המפרץ בנוגע למצב שלאחר המלחמה בעזה יסבכו את ההתקדמות לקראת הסכם שלום בר קיימא.
"השלב השני של הסכם הפסקת האש בין ישראל לחמאס, שהתמקד בהסדרי ביטחון סביב עזה, כולל פירוק חמאס מנשקו והקמת כוח ייצוב בינלאומי זמני, נתקע במידה רבה. ההתקדמות הייתה איטית מכיוון שהיא תלויה בתוצאות משא ומתן נוסף בין ישראל, חמאס ומגשרים בינלאומיים, כולל על הרכב כוח ייצוב בינלאומי ופרטי ממשל מעבר בעזה".
ולמרות כל זאת ב-S&P קבעו תחזית של "יציב" להמשך, ובכך סותרים את ההערכות חברות הדירוג הקודמות שחזו הדרדרות לכלכלה המקומית לאורך המערכה הצבאית. אז מדוע אחרי שנתיים וחצי של לחימה עם הוצאות ביטחון גבוהות דירוג האשראי נשאר גבוה והתחזית על יציב?
בחברת הדירוג מציינים בין היתר כי ההשלכות של זעזוע מחירי האנרגיה העולמי כמעט לא נוגע בישראל "בהתחשב בייצור הגז המקומי הניכר של ישראל. גז טבעי מקומי מהווה 70% מייצור החשמל (אנרגיות מתחדשות ופחם מוסיפים עוד 15% כל אחד).
"למרות שישראל מייבאת גם נפט גולמי (מאזרבייג'ן וקזחסטן) וגם מוצרי נפט מזוקקים, ההשפעה האינפלציונית של עליית מחירי האנרגיה העולמיים מתונה במידה מסוימת על ידי עלייה בשער החליפין על רקע העודף המתמשך בחשבון השוטף של ישראל."
בחברת הדירוג מוסיפים עוד כי "אנו רואים במבנה הגירעון כחיובי" וכי "מאזן התשלומים של ישראל איתן, ומדיניות מוניטרית יעילה מאפשרת לרשויות לרכך זעזועים." הם מציינים לחיוב את יתרות החוץ הבינלאומיות ברוטו עולות על הרמות שלפני המלחמה, והגיעו ל-228 מיליארד דולר (32% מהתמ"ג) במרץ 2026.
ומסבירים כי יתרות אלה מכסות "פי 1.5 מהחוב החיצוני ברוטו של המשק כולו (כולל המגזר הציבורי, הבנקים והמגזר התאגידי החוץ-בנקאי) ומעניק לישראל מרחב תמרון במדיניות".
עמידות יוצאת דופן
בנק ישראל מקבל גם הוא ציון לשבח לאור "רקורד של עצמאות תפעולית" כאשר הבנק "משתמש במגוון כלים מוניטריים מבוססי שוק. המדיניות המוניטרית נהנית גם משווקי ההון והפיננסים העמוקים של ישראל במטבע מקומי".
ומערכת הבנקאות כולה, המהווה את התשתית הפיננסית של המשק הישראלי, מצוינת לשבח גם היא כ"רווחית, בעלת הון עצמי טוב וממומנת על ידי פיקדונות מקומיים. ההשלכות של ההסלמה הגיאופוליטית על מערכת הבנקאות היו מוגבלות. אמון המפקידים בבנקים נותר חזק ואיכות הנכסים של הבנקים גבוהה, כאשר הלוואות שאינן נושאות מניות מהוות רק 1% מסך ההלוואות".
באופן כללי נכתב בדו"ח כי "עמידותה של הכלכלה הישראלית בפני זעזועים ביטחוניים הייתה יוצאת דופן. מבנה הכלכלה הישראלית, המתמקד ביצוא שירותי טכנולוגיה עילית, עם אחוז גבוה של עובדים המסוגלים לעבוד מהבית, ריכך את השפעת השיבושים הביטחוניים.
"לסיכונים ביטחוניים מוגברים הייתה עד כה השפעה מוגבלת על התנהגות התושבים, ללא עדויות לחוסר יציבות בפיקדונות בנקאיים או להמרה למטבע חוץ".
הנעלם במשוואת הכלכלה הישראלית לפיכך הוא עם ישראל, או ליתר דיוק רוחו האיתנה; עם שיוצא לעבודה תחת טילים, שמתגייס לעזור לנשארים מאחור, שמאתר במהירות נתיבי ייבוא וייצוא חדשים, שמרושת על פני הגלובוס באופן שאין לו אח ורע בעולם, ושמדד האושר הבינלאומי ממשיך להציגו כאחד העמים הכי אופטימיים ומאושרים בעולם גם כאשר הוא מגויס מעל 300 ימים ונלחם על חייו ב-7 חזיתות.
דירוג האשראי האחרון של S&P, בניגוד לדרך בה פורשו בישראל דוחות הדירוג הקודמים של עמיתיה, מציג את העובדות ללא פרשנות, לצד אי פיענוח סיבת הצלחת הכלכלה הישראלית במהלך המערכה הצבאית והמתיחות האזורית הנמשכת.